- ישראל זינגר
ראש עיריית רמת-גן
קוראות וקוראים יקרים,
ימי חג הפסח הינם ימים מיוחדים. ימים בהם השתחררו עם ישראל ממצריים, ימים בהם מודים אנו לקב"ה על קיומנו ונס הצלתנו. זו גם הסיבה שגם אלפי שנים לאחר האירועים, בני ישראל חוגגים את החג המיוחד הזה בכל מקום שהם. בארץ ובחו"ל, באוויר וביבשה ובכל מקום בו נמצאים יהודים.
התפארה עירנו במסורת משובחת של לילי סדר המוניים בהם משתתפים מאות מתושבי העיר אשר חפצים לחגוג את החג יחד עם ציבור גדול. כאשר היוזמה החלה לפני מספר שנים, היו הסדרים מכילים עשרות אנשים, כיום מאות איש ויותר משתתפים בסדרים אלו.
כל מי שחווה פעם חוויה כזאת, יודע כי מדובר במחזה משובב נפש. תושבים מכל העדות, החוגים והזרמים יושבים זה לצד זה באחדות מופלאה וקוראים את ההגדה.
יחד עם זאת, חשוב לציין את הפעילות העניפה של ארגוני החסד בסיוע העירייה המחלקים קמחא דפסחא לתושבים שאין ידם משגת. פעילות זאת ראויה לכל שבח ומי יתן שהמקבלים יהפכו לנותנים.
בברכת חג שמח
ישראל זינגר
ראש העיר
- דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת
בימים אלו, ערב חג הפסח, מציינים אנו את הוצאתו לאור של עלון מספר 18 וזה הזמן להודות לעוסקים במלאכה, מהכותבים היקרים המופיעים מידי שבוע במדורי העלון ועד הגרפיקאית ובית הדפוס שמוציא את הדברים לאור העולם. כמו כן, שמח אני שמתאפשר לענות על כלל שאלות הקוראים המופנות אלינו מידי שבוע.
כמו כן, אנו מקדמים בברכה את כבוד הרב ד"ר אהרון כ"ץ שליט"א על מינויו החדש מ"מ הרב הראשי לרמת-גן עלה והצלח בפעולותיך ויהי רצון שיוביל ה' דרכך ותזכה לזכות את הרבים. כבוד הוא לעיר שזכתה במנהיג רוחני כזה. כבוד הוא לנו.
בנימה זאת נברך את חברי הנהלת העיר ובראשם ראש העיר מר ישראל זינגר על ההתארגנות העשירה לחג והדאגה לכל פרט ופרט עד לרמה הנקודתית הקטנה, מאירועים לפעוטות ועד פעילויות לגיל הזה"ב. מי יתן ופעילות זאת תמשיך לטובת תושבי העיר.
מציע לתושבי העיר ליצור קשר עם אגפי העירייה ולהתעדכן בכלל הפעילויות הרחבות המתקיימות בחג הפסח ומי יתן ונזכה לחג פסח כשר ושמח ונזכה לגאולה קרובה במהרה בימינו.
בברכת חג שמח,
הרב צבי שינפלד
יועץ לראש העיר
- הרב אהרן כ"ץ | מ"מ הרב הראשי לעיר רמת-גן
שעה שהוטלה על משה השליחות הגדולה הוצאת ישראל ממצרים, הובהרה לו מיד מטרת השליחות: וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה.
כבר העירו גדולי מפרשי המקרא שהביטוי אות לעמידתם בסוף התהלך על הר סיני לכאורה אינו הביטוי הראוי. האבן עזרא (הפירוש הקצר שמות פרק ג פסוק יב): "ויאמר כי אהיה עמך אמרו גאונים וזה לך האות שב למלת כי אהיה עמך. ואחרים אמרו כי הוא רמז לאש הסנה. גם זה אות היה, אם היה המדבר עם משה בספק במחשבתו. והנכון בעיני כי אות יתחלק בלשון הקודש לטעמים רבים,
כדבר יהונתן וזה לנו האות (ש"א יד, י). וכן: וזה לך האות אכול השנה ספיח (מ"ב יט, כט; ישעיה לז, ל). לאותות ולמופתים בישראל (ישעיה ח, יח). וטעם וזה לך האות - למה שלחתיך להוציא את העם, שתעבדו אותי על ההר הזה, וכן הכתוב אומר: המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים (ויקרא כב, לג). וכן אמר משה לפרעה: דרך שלשת ימים נלך במדבר, כי ממצרים עד הר סיני ג' ימים".
לעומתו בעל אור החיים הקדוש הוסיף רעיון מדהים לפירוש דברי ה'.(אור החיים שמות פרק ג פסוק יב): "עוד ירצה על זה הדרך וזה לך האות כי אנכי גמרתי הדבר שיהיה שליחות זה על ידך, בהוציאך וגו' על ההר הזה סיני בקודש פירוש ההר הנמוך שבהרים ואין אני בוחר בהרים הרמים כתבור וחרמון, הא למדת כי אין אני חפץ אלא בנמוכים כמוך העניו והשפל בעיניך ובהר הנמוך הזה, וכל זה תשובה לטענת וכי אוציא וגו'".
ואולי יש לראות את דברי ה' אל משה באופן שונה לגמרי. שעה שבני אדם נמצאים במבוכה ובמצוקה הם מבקשים לדעת לאן מצבם הנוכחי מוליך אותם. האם יוכלו לעמוד בקושי של מצבם הנוכחי לשרוד ולהמשיך להתקיים. הם מבקשים אותות וסימנים שיורו להם את הדרך שילכו בה על מנת לצאת מן המצור והמצוק שבו הם שרויים.
הקדוש ברוך הוא מלמד את משה שאין לראות בשליחות שלו מטרה מקומית וזמנית שתוצאותיה משמעותיים לזמן הקרוב בלבד שחרור קבוצת עבדים לחופשי לחייהם הפרטיים. אנחנו הולכים למהלך ארוך ומשמעותי לחיי האומה וגילוי שכינה לכל העם כולו. וסימנו שבהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוק' על ההר הזה.קריאה זו משתלבת בשאלה השנייה אותה שאל משה (שמות ג' י"ג י"ד)
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֘ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם. וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם.
וביאר הדברים הגאון הגדול ר' מאיר שמחה מדווינסק בספרו משך חכמה: "וזה שאמר, כי אנכי אינני כהמושגים זולתי אשר המה מקבלים הוספה ושינוי, ויתכן להיות בם מחר מה שלא היה אתמול. וזה תכלית בריאתם, כמו שאמר (תהלים קטז, ט) "אתהלך [להלוך תמיד ממעלה למעלה] לפני ה'". לא כן הבורא, חלילה, רק מה שהוא יהיה לעתיד בבוא משיח קדשנו, ויראינו נפלאות לא ישוער לשכל המלאכים [וכמאמרם ז"ל: עתידים צדיקים שמלאכי השרת וכו'], הוא כעת, וכן היה טרם הבריאה בלי שום שינוי ותמורה. וזה שאמר, מה שאנכי עתיד להיות כבחור ביום קרב בקריעת ים סוף, כזקן ויושב בישיבה במתן תורה ועוד ועוד, הנני אנכי כעת. וכן הוא אמור לנצח, שמה שיושג אצל הנבראים בזמן העתיד הוא כן בזמן הקודם. זה "אהיה אשר אהיה", שהנני מה שאהיה לזמן הבא. ובזה רמוז כי ישיגו בו עוד השגה יחידה ונפלאה, וזה "אשר אהיה" - בשעבוד שאר מלכויות, שעדיין אין השגתו בשלימות. ולזה כיוון בזהר הקדוש פרשת ויקרא (יא, א) ר' אלעזר פתח: אהיה דא סתמתא עילאה".
- עשה לך רב
ש. יש לי בבית בתוך בר המשקאות ויסקי ויינות, מה דינם בפסח, כיצד אנהג?
ת. הויסקי חמץ גמור. חובה למכור. את היינות אין צורך במכירה ועדיף לא למכור, היות והיין לא חמץ, ובמקרה ונמכר בטעות אין לו דין יין נסך. יין נסך רק בנגיעת הגוי בבקבוק היין. (מספר רב של דינים בנידון, אך לא כאן המקום לפירוט. בהזדמנות אחרת הפרט ב"ה.)
ש. האם מותר להשאיר חמץ מכוסה היטב בארון/במקרר?
ת. רק חמץ שנמכר לגוי לפני הפסח ניתן להשאירו בבית מכוסה כראוי ולסמן באופן ברור שאינו לשימוש בפסח. אני מדגיש היטב היטב – חמץ אך ורק לאחר שנמכר לגוי. (ע"י שליח כגון רב ביהכנ"ס/רב הקהילה מועצה דתית).
ש. חמץ שנשאר בטעות בבית בארון/מקרר ולא נמכר ונמצא אחרי החג?
ת. חייבים לשרוף.
ש. שימורים, בשר באריזה, ירקות סנפרוסט וכדו' – כיצד אנהג?
ת. מוצר, שאינו חמץ, יכול להישאר בבית. מוצר חמץ חייבים לשרפו, במידה ולא נמכר לגוי.
ש. אוכל לכלבים מה דינם?
ת. חייבים בהכשר. והסיבה: אסור ליהנות מחמץ בפסח. אי לכך אסור לתת לבעלי החיים שברשותי חמץ בפסח. כמו לכלבים, חתולים, לפרות ברפת ולתרנגולות... וכו' וכו'.
ש. תרופות – טבליות / נוזלים, כיצד אנהג?
ת. יש לבקש מבית המרקחת את רשימת התרופות המותרים לפסח.
ש. בקרמים למיניהם: כגון קרם ידיים שמפו וכד' האם חייבים בהכשר לפסח?
ת. כל תכשירי האיפור וקרמים מותרים להשתמש, בתנאי שאינם מוכנסים לפה. כנ"ל כל מוצרי הניקון כגון: סבון, שמפו, אקונומיקה, (היות ואינם ראויים למאכל כלב). ***מוצרי ניקיון לשטיפת כלים מחמירים הכשר לפסח.
ש. כיצד מנקים ספרים?
ת. אין צורך לדפדף בדפים. רק מלמעלה – במידת האפשרויות.
ש. כלים חד פעמיים צריכים הכשר?
ת. אין צורך בהכשר לכלים חד פעמיים.
ש. כיצד מכשירים כלי פלסטיק – כגון קופסאות לתבלינים וכד'.?
ת. הכשרתם בניקיון בלבד. עדיף להחמיר ניקיון בעירוי מים חמים.
ש. ניתן להשתמש במתקן מים קרים שבמשרדים ובמקומות ציבוריים?
ת. מותר להשתמש בכל ימות השנה ובפסח, שיהיה לבריאות.
ש. מיחם (דוד) לשבת, כיצד מכשירים?
ת. ההכשרה על ידי עירוי במים חמים מכלי ראשון. במידה שחיממו על הדוד לחם, חלה, בורקס וכד'. יש להכשיר בהגעלה. לא מועיל עירוי-מים חמים.
ש. כיצד מכשירים פלטה של שבת לפסח?
ת. מנקים היטב את הפלטה עם חומר ניקוי מסיר שומנים. מבעירים כשעה. עדיף ומומלץ לכסות בנייר כסף.
- תושב אחד בחודש |מגיש: עו"ד דוד זעירא
המלחין האגדי בן ציון שנקר הלך לעולמו לפני שנתיים לאחר שהלחין והוציא לאור עשרות תקליטים ודיסקים של ניגוני מודז'יץ. בין שיריו הידועים ביותר - "אשת חיל" ו"מזמור לדוד". קווים לדמותו – פרק א'
בשנת תרפ"ה, נולד ר' בן ציון שנקר לאביו ר' מרדכי שהגר שנים ספורות קודם לכן לאמריקה. בגיל שש לערך, נכנס בן ציון הקטן ללמוד בתלמוד תורה של ישיבת 'תורה ודעת' ובה אף המשיך את לימודיו בשנות בחרותו עד לעת נישואיו.
כישרונו המוזיקלי המופלא, החל לנבוט עוד בהיותו ילד רך בשנים, כאשר נהג ליישב במשך שעות ארוכות מידי יום ולסובב את גלגל הגרמופון שאותו קנתה אמו, לשמוע יצירות שונות של ר' יוסלה רוזנבלאט או ר' משה קוסוביצקי, כאשר לאחר מכן היה מבצעם בשלימות יחד עם סלסוליהם המורכבים, בעוד הכל מפנים אליו מבטים מלאי השתהות.
אך בפועל, את החותם המוזיקלי שהוטבע בו ובאישיותו, קיבל בעיקר אצל רבו מרן הרה"ק רבי שאול ידידי' אלעזר ממודז'יץ זי"ע, שמלבד היותו גאון בתורה וקדוש בעבודת הבורא, נודע לגדול מחדשי המוזיקה החסידית השורשית בימינו.
מרן ה'אמרי שאול' שריכז סביבו בשנים תש"א – תש"ז, עת שנות מגורו באמריקה רבים מטובי הבחורים החסידיים, שהתגוררו בה באותם הימים, הצית אף בקרב ר' בן ציון להט ואש חסידיים, שעיצבו את כל אורח חייו, הילוכו ומחשבתו על פי משנתו, כאשר כל אלו באו לידי ביטוי בכל ניואנס מתוך כל מאות ניגוניו שהספיק הוא בעצמו להלחין ברבות הימים.
בשנת תשט"ז נפרצה פריצת דרך במסגרת המוזיקה החסידית, כאשר לראשונה הועלו ע"י ר' בן ציון מספר מיצירותיהם של אדמור"י בית מודז'יץ מעל גבי תקליטים, ברמה ובאיכות גבוהים ובליווי מקהלה גדולה ותזמורת.
לא על נקלה קרם הרעיון הנועז עור וגידים וקדמו לכך לבטים והתחבטויות רבות, ורק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצד מקורביו ובראשם ר' עקיבא בסר, שאף הרבה לעשות ובעת נסיעתו לארץ ישראל לצורך עיסוקיו, נכנס במיוחד למרן ה'אמרי אש' על מנת לקבל אישור להוצאת התקליט.
מרן ה'אמרי אש' התעניין רבות בכל פרטי התכנית, מטרתה, יעודה והאופן בו אמור הוא להיערך ולהגיע לכלל הציבור, וכמו כן על ההשלכות שתהיינה לכך, ובכל זאת התמהמה מספר שבועות מלתת תשובה ברורה בנושא רגיש זה, ורק לאחר זמן ולאחר שהוברר לו בצורה מפורשת, שהניגונים יועלו ויוגשו עם כל הטעם, הריח והארומה החסידיים כפי שנשמעו מבית אבי אבא, ניתנה הרשות, ובבחינת 'מלך פורץ גדר' יצאה דברה של הוצאת 'התקליט החסידי הראשון' לאור העולם, בשורה שהייתה לסמל שסלל את הדרך לשלל תקליטים מחצרות החסידים השונות שבאו בעקבותיה.
לראשונה הולבשה הנגינה החסידית על כרעה, קרביה, רגשותיה והווייתה ככתבה וכלשונה, במלבוש חדשני של 'תקליט מודרני' בצורת ישן הממלא חדש וללא שיועם זוהרה ואורה העתיקים אף כמלוא נימה.
פרק ב' יפורסם בחג השבועות ובו מפגש מרגש בין הרב שלמה קרליבך ז"ל לבין המלחין בן ציון שנקר ז"ל.
- סיפורי חסידים
מצה שמורה: פעם אחת נזדמן אצל הרב הקדוש מאפטא, בעל "אוהב ישראל" רבי אברהם יהושע השל זיע"א. באו גבאי-צדקה של העיר בערב-פסח לגבות מצות עבור עניים, הרבנית הייתה טרודה בהכנות לחג, והלכו אנשי הבית לתת לגבאים את המצות, ומרוב הטרדה שכחו ולקחו את מצות השמורה, שנאפו בערב-פסח (מצות מצווה) עבור הרב.
המצות היו מכוסות במפה מיוחד בחדר, שהם המצות שנאפו בערב פסח-מצות מצווה. הגובים אנשי הבית נתנו בטעות את המצות של ערב פסח, שעל מצות אילו הרב הקדוש נהג לאכול בליל הסדר ולברך את הברכה על אכילת מצה שהיא דאורייתא.
בבואה הרבנית אחרי כן לחדר, ראתה כי מצות השמורה אינן, עשתה חקירה ודרישה, ונתוודע לה שנתנו אותן לגבאי-הצדקה לחלוקה לעניים. נזדעזעה מאוד הרבנית, ויך ליבה בקרבה, ולא ידעה מה לעשות, כי יראה להגיד הדבר לבעלה הקדוש. נמלכה הרבנית ולקחה מצות אחרות, ושמה במקומם בתוך המפה, ועשתה עצמה כלא יודעת מכל הנעשה. וערך הרב הקדוש את ה"סדר" על המצות הרגילות.
לאחר חג הפסח באו לפני הרב זוג שביקשו להתגרש. שאל הרב את הבעל: מה לך כי תגרש את אשתך? השיב הבעל, כי אשתי מבשלת בכלים של שרויה, כך היא אומרת נהוג בבית שלה. (מנהג במזרח אירופה לא לאכול מצה שרויה וכן אוכל שיש שרוי, ונזהרים לבלי לבשל בפסח מצה במים).
ביקש הרב הקדוש לקרוא לרבנית – הגידי לי בבקשה את האמת: איזו מצות הניחו לפני לה"סדר"? ותחרש הרבנית, כי יראה להגיד. שאל אותה שוב: הגידי נא, אל תיראי. ותען הרבנית: - מצות פשוטות... ותספר את כל המעשה. ואז אמר הרב לבעל: ראה נא, בני: אני אכלתי מצה פשוטה בליל ראשון של פסח, ועשיתי את עצמי כלא יודע וכלא מרגיש, למען לא אבוא לידי הקפדה, או חס ושלום לקטטה: ואתה רוצה לגרש את אשתך בשביל "שרויה"?! עשה הרב שלום ביניהם, והלכו מאיתו לשלום.
- פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל
"פ ס ח" = פה – סח.
הפה כל הזמן מדבר, לכן בפסח נדרשת זהירות משנה ממה שמכניסים לפה, וגם ממה שמוציאים מהפה. רבי שמעון בר יוחאי שאל? מדוע יש 2 אוזניים, 2 עיניים, 2 נחיריים ופה אחד? אח"כ חזר בו רבי שמעון בר יוחאי: ואמר אם בפה אחד לא מצליחים להשתלט עליו מלדבר דברים בטלים רכילות ולשון הרע, שתי פיות על אחת כמה וכמה.
"כ ר פ ס" = ראשי תיבות: כ'לל ר'אשון פ'ה ס'גור.
בפרשת השבוע פרשת "צו" נאמר: "מצות תאכל במקום קדוש" רמז למצות שאוכלים בליל הפסח, שיהיה במקום קדוש, דהיינו שיקדש את הפה, שהוא מקום אכילת מצות. וזה מרומז במילה: "פרעה", מלשון פה-רע, והתיקון "פסח" פה-סח, לדבר רק דברים טובים וקדושים, שכל המרבה לספר בהם הרי זה משובח, וההיפך מי שאינו מדבר בדברים טובים ח"ו אינו משובח, פסח כהלכתו. שה"פה-סח", שמה שמדברים עם הפה יהיה כראוי.
"לבן ביקש לעקור את הכל".
פרעה ביקש רק הזכרים "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון" . אימו של הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל שאלה? לפי זה פרעה היה "חסיד אומות העולם". כי הוא גזר רק על הזכרים, ולבן הרשע רצה לעקור הכל... כביכול זה שבח לפרעה...
משיבה הרבנית הצדקנית זצ"ל: דווקא במשפט זה אנו רואים את הרשעות של פרעה. כיוון שלבן הרשע רצה לעקור הכל, אבל זה בלתי אפשרי, שהרי הקב"ה הבטיח: "לזרעך אתן את הארץ...". אבל פרעה גזר רק על הזכרים וזה אולי יהיה אפשרי... לכן גנות היא לפרעה.
מסופר בגמרא על רבי יהודה בר עילאי שהיה סובל מכאב ראש משתיית ארבע כוסות בליל הסדר, מפסח עד שבועות, והדבר הוא פלא שיהא כל פעם כאב ראש בדיוק באותו זמן מפסח ועד שבועות. ופירשו על דרך המוסר, שהכוונה היא שההשפעה שיש בליל הסדר צריכה להימשך עד חג השבועות שהיא התכלית, עיקר יציאת בני ישראל ממצרים הייתה כדי שאח"כ יקבלו את הצורה.
"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
"כל" ר"ת כהנים לויים, אפילו שהם הכהנים והלויים לא היו בשעבוד מצרים, חייבים לספר ביציאת מצריים, והמעשה מסייע! רבי אליעזר ורבי יהושע היו לויים, רבי טרפון ורבי אליעזר בן עזריה כהנים, רבי עקיבא בא מגרים, אף על פי שהם לא היו בשעבוד גם הם חייבים לספר.
כל הנזהר ממשהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה.
למה מפסיקים את ההלל ועושים סעודה באמצע, בתחילה אומרים 2 פרקים: הללו עבדי ה' ובצאת ישראל ממצרים, ואח"כ נוטלים ידיים לסעודה. ואחר הסעודה ממשיכים באמירת ההלל לא לנו ... ? מפני שהסעודה בפסח זה בעצמו הלל, מפני שכולו מצוות. (הנצי"ב)
בכל ההגדה אינו נזכר שמו של "משה" ? רק פעם ברמז, בקטע של רבי יוסי, אף על פי שמשה היה עיקר הגואל?. מכל מקום כדי להדגיש את "אני ה' ולא אחר" (מדרש).
ההלכה היא שבקריאת הלל צריכים לעמוד, ובליל הסדר יושבים בקריאת הלל? מפני שבליל פסח צריכים להיות דרך חירות (זבח פסח).
15 סימני הסדר כנגד ט"ו ניסן. אמר אחד האדמורי"ם: רבונו של עולם, אנחנו אמרנו 15 סימני בסדר, מבקשים ממך רק מילה אחת שתאמר "נרצה".
חתם סופר אומר: אחרי חורבן בית המקדש. יש רק מצוה אחת בענייני אוכל, והיא כזית מצה שהוא דאורייתא. ולכן צריך לזרז עצמו לעשותו כהוגן.
המצווה הקשה ביותר בליל הפסח היא? חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
- מהנעשה והנשמע ברמת-גן
המאבק על אוניברסיטת בר אילן
בתחילת פברואר הוחלט בישיבת מועצה מיוחדת כי העירייה תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה לשנות את הבקשה של גבעת שמואל להעביר לשטחה את אוניב׳ בר-אילן. "מדובר בנכס אסטרטגי עירוני", אמר ראש העיר זינגר. "מעטות הערים הגדולות בעולם שאין מרכז אקדמי אוניברסיטאי בשטחה, העיר תומכת באוניב׳ ומפתחת אותה לטובת הסטודנטים והעובדים שגרים לרוב בשטחה העירוני. כיום ישנם שיקולים פוליטיים, לכאורה, שמובילים את חברי ועדת הגבולות, לא יתכן כי בשנת בחירות ידונו בנושא מורכב הנוגס בנכס אסטרטגי עירוני ללא סיבות שיושבות עם המציאות - זו בקשה הזויה שנלחם בה בכוחות משולבים וננצח".
רמת-גן עושה צעד משמעותי נוסף לקידום תחום האמנות והתרבות
העירייה, באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח רמת-גן, החלה לאחרונה לבצע עבודות שיפוץ, הרחבה ושימור במבנה המוזיאון לאמנות ישראלית, הממוקם ברחוב אבא הלל 146. לקראת תחילת העבודות פעלה החברה הכלכלית לגדר את המתחם וכן פעלה לסדר מעבר מסודר ורחב להולכי הרגל. מדרגות הגשר, שייהרסו במסגרת העבודות, מגודרות גם כן. עבודות השיפוץ כוללות שימור קומת הקרקע של המבנה וביצוע תוספת של קומה שנייה, שתמשיך את הגיאומטריה של המבנה הקיים. במטרה להרחיב את המוזיאון, יכללו העבודות הריסה של הקומה השנייה והמבנה הצפוני הנמצא בצמוד למוזיאון.
שירותי כבאות והצלה רמת-גן
שירותי כבאות והצלה רמת-גן מזמינים אתכם להיות חלק ממשפחת לוחמי האש והמתנדבים בפעילות המבצעית, בלוחמה באש ובהצלחת חיים ורכוש. ניתן להצטרף למערך המתנדבים ולשרת בתחנה בשני מסלולי התנדבות עיקריים: המסלול המנהלתי | השתלבות במחלקות המנהלה בתחנת הכבאות, סיוע יד ביד למנהלים ולעובדים בפעילות השוטפת המסייעת באופן ישיר לדרג המבצעי בהצלת חיים ורכוש. מתנדבי המנהלה יעברו קורס מקצועי בו ילמדו על מערך הכבאות, תפקידי המדורים התומכים וכלל תחומי הבטיחות המתקיימים במסגרת ההתנדבות. המסלול המבצעי | המתגייסים למסלול המבצעי ישתלבו בפעילות השוטפת של משמרת הכבאות, בשגרה ובחירום, כחלק בלתי נפרד מצוות הלוחמים.
אירועי פסח בעיר
במהלך חול המועד פסח יתקיימו פעילויות לכל המשפחה במוזיאון האדם והחי: נדידה, 12 באפריל | בני ישראל נדדו במדבר. מה זו נדידה? האם רק בני אדם נודדים? תשובות לשאלות אלו ואחרות בפעילות מהנה המשלבת יצירה. אגד פרחי בר וחרקים בישראל, 13 באפריל | מבקרים חוקרים בעקבות האמן אלעזר זוננשיין בתערוכתו המוצגת במקום. הפעילות תתקיים בשעות: 10:00, 11:00, 12:00 וכלולה במחיר הכניסה למוזיאון. שעות פתיחה מיוחדות לחג הפסח ניתן לראות באתר העירייה.
כמו כן, מוזיאון היהלומים מזמין את כל המשפחה למגוון פעילויות ברוח החג. הפעילויות יתקיימו בימים רביעי וחמישי, 12-13 באפריל, בין השעות 14:00-10:00. בתכנית: הכנת הגדה המספרת את קורות היהלום – מהיווצרותו דרך כרייתו וליטושו, עד לתכשיט המוגמר; יציאה מעבדות לחירות – יהלום הגלם הופך ליהלום מלוטש, נוצץ ומבריק; ארבע קושיות בסימן ארבעת תכונות היהלום.
רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]