דבר העירייהקוראות וקוראים יקרים,אחת התקופות היפות ביותר בשנה מגיעה לסיומה. היא החלה בפורים, נמשכה בפסח, אמצעה היה בחג העצמאות וכעת יום ירושלים וחג השבועות חותמים את התקופה הנשגבת. כמידי שנה, אנו בעירייה עורכים סיורי ליל שבועות במספר רב של מוקדים כאשר המטרה היא לחבר את כלל הזרמים החיים בעיר לאווירת החג המיוחדת. במספר רב של בתי כנסיות נערך תיקון ליל שבועות המתבטא בלימוד תורה כל הלילה או בחלקו ואילו במקביל מתקיימים כינוסים אקטואליים העוסקים בסוגיות שעל הפרק. אנו נהנים כל שנה להשתתף בכינוסים אלו שמלבד היותם מעשירים את הידע במגוון תחומים, יוצרים במה במסגרתה מתקיים פולמוס מרתק אודות ההבדלים המאפיינים של פלגי החברה הישראלית. אירוע נוסף אותו חווינו רק לאחרונה היה יום שחרור ירושלים הנחגג בעיר רמת גן זה שנים רבות. אחד האירועים המרכזיים שקיימנו היה מופע סיפורי נוסטלגיה מהווי החיים בירושלים בו השתתפו מתי סרי, פרופ' משה עמירב, שוקי בן עמי ודביר סורמלו.אין ספק שאירועים אלו ואירועים נוספים שיתקיימו בחג השבועות הקרוב, יעלו את רמת הסיפוק של תושבי העיר מפעילות אגפי העירייה העושים עבודת קודש ובכל אחת מתקופות השנה טורחים עבור התושבים ביצירת אירועים ופתרונות תעסוקה לילדים בחופשה. מי יתן ואווירת החג תשפיע עלינו למשך כל השנה.שלכם ובשבילכם,עיריית רמת גן דבר תורה | פרופ' אבי וינרוט תורה אינה ערך מוסף אלא מרכז ההוויההלכה פסוקה היא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תכ"ח סעיף ד') כי "לעולם קוראים פרשת במדבר סיני קודם לעצרת". זאת מכיוון שבכל שנה בחג השבועות ניתנת תורה לעם ישראל, והמדבר הוא מקום קבלת התורה. בעל הטורים מציין כי נאמר (ויקרא כ"ז, ל"ד) "אלה המצות" ונסמך לכך הפסוק (במדבר א', א') "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" לומר כי "אם אין אדם משים עצמו כמדבר אינו יכול לידע תורה ומצות". מה פירוש הדבר? לכאורה מדבר מבטא מצב לא רצוי. במדבר קשה לחיות. הוא מקום לא מיושב. בלי ציוויליזציה. בלי תרבות. במדבר לא גדל שום דבר. האם זה מקום לתת תורה? האם זה יכול להיות תנאי להמשך קבלת תורה בכל דור? שאלה זו שאלו חכמים במדרש רבה (במדבר א', ז') "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" למה במדבר סיני?" ותשובתם היא: "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה". ברם, מה פירוש לעשות את עצמו הפקר? את מה מפקירים כתנאי לקבלת תורה ולמה? נראה כי פתח להבנת הדבר מצוי במדרש (במדבר רבה, פרשה א', סימן ב') המביא את הפסוק בירמיהו (ט', א') "מי יתנני במדבר מלון אורחים" ומביא את המשל הבא: נשיא ביקש לבקר את בני מדינתו. ראו אותו בני המדינה וברחו מפניו. רק כאשר בא הנשיא למדבר, קידמה החרבה את פניו ברצון וקילסה אותו. אמר הנשיא "זו העיר טובה לי מכל המדינות. בה אני בונה לי בית ודר בו. על כך נאמר (ישעיהו ל"ה, א') "ישׂשׂוּם מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת". ובכן, מה פשר המשל? מדוע בורחים תושבי הערים המפותחות מהנשיא? ומדוע אין בני המדבר בורחים מפניו? אין זאת אלא כי כאשר בא שליט ומבקש לחולל שינוי במקום שכבר קיים בו יישוב, התושבים חוששים משינוי, שהרי הם בנו לעצמם אזורי נוחות משלהם וכל שינוי עלול להוציא אותם מהמסגרת הקבועה והנוחה שלהם. רק במדבר כשאין אזור נוחות לאיש, לא חוששים מבשורתו של השליט ומן ההתפתחות שיחולל. קבלת תורה היא שינוי דרמטי באישיות. בתרבות המערב מקובל המשפט "רווח הוא לא דבר חשוב, אלא הדבר היחיד שחשוב". ובכן, תורה מושגת רק כאשר אדם מסכים להחליף את המילה "רווח" במילה "תורה". לימוד תורה אינו "עוד דבר חשוב" אלא "הדבר היחיד שחשוב", כי תורה אינה רק בבחינת ערך מוסף, אלא היא - מרכז ההוויה. חז"ל אומרים כי תורה ניתנה במדבר באש ובמים. מבאר רבי מאיר שפירא כי תורה נקנית כאשר אדם עמל במסירות נפש, גם אם ייזרק לכבשן האש כאברהם אבינו, או יאלץ לקפוץ למים כנחשון בן עמינדב, או ללכת במדבר ארבעים שנה כיוצאי מצרים. תורה נקנית כאשר היא חודרת לתוככי ההוויה וכובשת את כל מרחב האישיות. תורה לומדים בכל מצבי החיים: בעושר ובעוני, בבריאות ובחולי, בעת שמחה וביום סגריר, בכל רגע פנוי או עסוק. על התורה נאמר "וחיי עולם נטע בתוכנו", "כי הם חיינו ואורך ימינו". משמבין אדם שתורה היא חיים - ברור שהיא דוחה כל עיסוק וכל מצב. ומכיוון שזו מהותה של קבלת תורה, מובן כי חייב אדם לשים עצמו כמדבר שהוא הפקר, כלומר עליו לראות עצמו כמי שאין לו אזור נוחות שהוא חושש לאבדו. רק כך מקבלים תורה באמת! דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורתחג מתן תורה הוא מהחשובים שבחגי ישראל. זהו יום בו עם ישראל חווה לידה מחדש. יום בו הקדוש ברוך הוא העניק את אמונו ובחר בעם היהודי כעם הנבחר. לא סתם מציינים אנו את החג בלימוד במהלך כל שעות הלילה. אין דרך ראויה מזו. פרשת השבוע אותה אנו קוראים בשבת לפני החג, עוסקת במניית וספירת עם ישראל וחלוקתם על פי השבטים והמנוי לכל שבט ושבט. בנוסף, חודש "סיון" מרכזו חג השבועות, מתן התורה לעם ישראל בהר סיני, והכרזתם לעם, על שבטיו. מזל חודש סיוון "תאומים" הדמיון של האחד לשני, ובכל זאת שני אנשים שונים.סמיכות הפרשה והחודש באים ללמדנו שישנם דעות שונות, מנהגים שונים, התנהלויות שונות של כל אחד ואחד, שבט ושבט, משפחה ומשפחה. ובכל זאת אנחנו עם אחד יחיד ומיוחד.מי יתם ונזכה לראות את הייחודיות באנשים סביבנו, שנדע לכבד ולהעריך את ההתנהלות והמנהגים השונים, אבל שנדע שאנחנו משפחה ועם אחד יחידים ומיוחדים. זה סוד קיומו של העם היהודי לאורך כל הדורות. האחדות תמיד הייתה חזקה מהכל. שנזכה לשבת של אחדות ושמחה. חודש טוב וחג שמח ומבורך,הרב צבי שינפלד,יועץ לראש העיר עשה לך רב חג השבועות השנה – במוצ"ש: ש. מהו סדר ההבדלה?ת. א. מדליקים נרות חג עם צאת השבת, להקפיד להעביר מאש לאש. (אי לכך מומלץ להכין אש מערב שבת כגון נר זיכרון) ואומרים בלי שם מלכות: "המבדיל בין קודש לקודש". ב. ההבדלה על היין בקידוש.ג. סדר ההבדלה והקידוש במחזורים. (כל אחד לפי המסורת מהבית).ש. האם יש צורך בעירוב תבשילים?ת. אין עושים עירוב תבשילים. (עירוב תבשילים עושים רק כאשר חג חל בערב שבת כלומר ביום שישי.) אין להכין משבת ליום טוב.ש. נשים שמדליקות נרות חג. ואחרי כן מברכות. מה הדין בערב יום טוב?ת. בערב יום טוב קודם מברכים ואחרי כן מדליקים. (לפי דעת רוב הפוסקים).ש. האם מותר להדביק את הנרות.ת. לא.ש. האם בהדלקת נרות צריך לברך שהחיינו על החג?ת. בדרך כלל רובם מברכות שהחיינו בהדלקת הנרות, אך יש נוהגים לצאת בברכת שהחיינו בקידוש.ש. תפילת ערבית השנה חלה במוצ"ש ליל חג השבועות. האם להקדים תפילת ערבית או שתהיינה "תמימות".ת. לפי נוסח העדות אשכנז מאוחר יותר "תמימות" לפי נוסח עדות ספרד מקילים ומקדימים.ש. חג השבועות יום אחד (בחו"ל יומיים). מדוע רגל שבועות שונה מיתר הרגלים? פסח 7 ימים. סוכות 7 ימים?ת. על פי הזוהר הקדוש: סוכות שבעה ימים ויום השמיני עצרת-שמחת תורה, רגל בני עצמו והוא יום אחד לסיום חג הסוכות. פסח שבעה ימים וחג השבועות מסיים את חג הפסח והוא יום אחד. ולעתיד לבוא מפסח ועד שבועות רצף של חג כמו סוכות ושמחת-תורה. ש. מדוע נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות?ת. למנהג זה יש ב"ה טעמים רבים: א. כמו בפסח 2 תבשילים "זרוע – וביצה" כנגד קורבן פסח וקרבן חגיגה. כך בחג השבועות כנגד שתי לחם הפנים "חלב – ובשר" שהקריבו במקדש בחג השבועות.ב. רמז מהתורה: התורה נמשלה לחלב. " דבש וחלב תחת לשונך".ג. בחג השבועות הראשון שהיה במדבר, אכלו רק מאכלי חלב. היות ועכשיו קיבלנו את התורה וקיבלנו את הלכות הבשר: נצטווינו בכלים נפרדים, שחיטה, מליחה, הדחה וכו'. ד. הר סיני נקרא גם "הר גבנונים" (תהלים פרק סח' פסוק סז'). מלשון גבינה.ה. "חלב" בגמטריא 40 רמז לארבעים יום שמשה שהה על הר סיני. ש. האם חובה לאכול מאכלי חלב?ת. מנהגים שונים: יש נוהגים לאכול סעודת ליל חג חלבי, יש נוהגים בסעודת יום טוב בצהריים חלבי, יש נוהגים את סעודות החג בכולם דגים ובשר, כמו בכל שבת ויום טוב ובקידוש של יום החג, לאחר התפילה יש לקדש על היין ועוגות גבינה ומאכלי גבינה, ולהמתין לפחות כשעה עד לסעודת החג בשרי.ש. האם חובה ללמוד כל ליל שבועות?ת. לא. אבל זה מנהג יפה ומבורך. ולמי שאינו יכול כל הלילה אזי לפחות עד חצות הלילה ללמוד. המנהג ללמוד תורה כל הלילה בליל שבועות זה על פי דברי "המגן אברהם". "איתא בזוהר שחסידים ראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכך נוהגים לעשות כן. אבל אדם שלא יוכל להתפלל כראוי תפילת שחרית משום עייפות של לימוד התורה כל הלילה. ילך לישון ויקום לתפילה כראוי, תפילה חובה. יש עדות שאין נוהגים כך, לפיהם עדיף לימוד ביום ולהרגיש ושמוח בשמחת החג כגון: בריסק, גור, ועוד חצרות ועדות.ש. מה עדיף ללמוד כל הלילה ובתפילה שחרית להירדם?ת. לוותר על לימוד בלילה, תפילת שחרית חובה. לימוד בלילה מעלה. ש. חובה לומר תיקון "ליל שבועות" בלילה?ת. אין חובה. ש. בעשרת הדברות האם חובה לעמוד?ת. אשכנזים וחלק מהספרדים נוהגים לעמוד. רוב הספרדים נוהגים לשבת. פרפראות לשולחן שבת קודשחז"ל אומרים הר המוריה נעקר ממקומו ובא להר סיני: כדי שיתנו עליו את התורה, כדאי שתינתן תורה במקום שיצחק נעקד.יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים. "יבוא טוב" זה משה שנאמר בו ותירא אותו כי טוב, "ויקבל טוב" זו תורה שנאמר טוב לי תורת פיך וכו', "מטוב" זה הקב"ה שנאמר טוב ה' לכל. "לטובים" זה ישראל שנאמר הטוב ה' לטובים חז"ל.***התורה נקראת חומש מפני שניתנה בחמש מקומות: 1.במצריים – קרבן פסח ודיני בכורות. 2. במרה – פרה אדומה, שבת ודינים. 3. בהר סיני. 4. באוהל מועד. 5. בערבות מואב.***אור החיים: יש שלושה דרכים להצלחה בתורה."וייסעו מרפידים" מקודם יש לסלק את עצמו מתאוות העולם הזה ומעצלות, ואח"כ "ויחנו" במדבר, שיש לשים את עצמו כמדבר, כמו המדבר הפקר ולוותר ולא להקפיד, ואח"כ , "וייחן שם ישראל", שצריך לחיות באחדות כאיש אחד ובלב אחד.***בשבועות קורין מגילת רות: רות המואביה חיה עד שלמה המלך שכתוב""וישם שלמה כסא בשביל אם המלך" והיא רות. שמואל הנביא כתב מגילת רות, כדי לספר יחוסו של דוד המלך. והטעם שקורין מגילת רות בשבועות? 1. מפני שדוד נולד ומת בשבועות. 2. מפני שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורין ועוני כמו נעמי ורות. כדי לחזק תורה שבעל-פה, מפני שכתוב בתורה: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה" אמרו חז"ל. "עמוני" ולא עמונית. "מואבי" ולא מואביה. וזהו תורה שבעל-פה, ומזה שלמדנו בתורה שבע"פ הותרה רות המואביה להינשא לבועז.***ארבעה דינים אנו לומדים ממגילת רות:1.דיני גרות. 2. קנין סודר. 3. שמותר לומר לחבר שלום בשם מלכות שנאמר "ויאמר לקוצרים ה' עמכם". 4. שבע-ברכות בעשרה, שנאמר "ויקח עשרה זקנים". ***"בועז שאל למי הנערה הזאת" והנער השיב לו "נערה מואביה היא", הוא רצה לביישה, אמר לה בועז: "הלא שמעתי בתי" הם מביישים אותך, ואת מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים". לכן "בתי" מלשון חשיבות, עכשיו את חשובה אצלי יותר.***שבועות – ראשי – תיבות של כל שמות החג:ש-בועות, ב-יכורים, ע-צרת, -קציר, ת-ורה.***שבע מצוות דרבנן1.הלל, 2.חג פורים, 3.עירובין, 4.ברכת הנהנין. 5.הדלקת נר שבת. 6. חג חנוכה. 7. נטילת ידיים. וסימנך: "שמע בני" ש - שבח הלל. מ – מגילה-פורים. ע – עירובין. ב – ברכת הנהנין. נ – נר שבת, וחנוכה. י – ידיים-נטילת ידיים. תושב אחד בחודש | מגיש: עו"ד דוד זעיראר' בן ציון שנקר ז"ל – פרק ב'המלחין האגדי בן ציון שנקר הלך לעולמו לפני שנתיים לאחר שהלחין והוציא לאור עשרות תקליטים ודיסקים של ניגוני מודז'יץ # בין שיריו הידועים ביותר - "אשת חיל" ו"מזמור לדוד" # קווים לדמותו – פרק ב'לפני כשנתיים, סיפר ר' בן ציון על קשריו בשנים עברו עם ר' שלמה קרליבך, בפני ר' שלמה אברהאם כותב הספר 'יגיל במלכו' על הביוגרפיה האישית שלו, שיצא ביוזמת העו"ד ר' דוד זעירא, ואלו היו דבריו: ר' שלמה קרליבך, שהסתופף אף הוא בצלו של הרבי, נחשב ביננו – באותם הימים – לבחור צדיק ממש, ויראתו וביחוד שמירתו על טהרת עיניו הייתה לפלא בינינו.לימים, סיפר לי ר' שלמה, שהיכרותו הראשונה עם הרבי, הייתה כאשר בא באחד מימות השבוע יחד עם אחיו התאום ר' אלי' חיים, שכבר נמנה באותם הימים על שורות חסידי חב"ד, על מנת לשמוע מהרבי דברי הדרכה בענייני עבודת ה'. ובהיכנסם אל הקודש לחדרו של הרבי, הציגו עצמם כבניו של רבי נפתלי קרליבך שהיה רב בית כנסת בשכונת קראון הייטס, וכעת – פנו אל הרבי – נפשם בשאלתם שהרבי יאמר להם שיחת חיזוק ודברי חסידות.הרבי חייך בפניהם ואמר: אספר לכם סיפור... מעשה שהיה לאחר פטירתו של הרה"ק בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש זי"ע, ומספר מגדולי חסידיו לא אבו לקבל עליהם מרות מבנו הרה"ק מהר"ש זי"ע, ומשכך, קמו ונסעו להרה"ק מקאצק זי"ע, מאחר שיצא שמעו כ'בעל מוח' מפורסם.לאחר ששטחו החסידים את משאלתם בפני הרה"ק מקאצק 'שיאמר להם דברי חיזוק', חייך אליהם ואמר: אתם לא בשבילי, הרבי שלכם אמר תורה בשמים, ואילו אני מפלח כליות... ובמילים אלו, סיים הרבי את דברו בפני שני האחים ר' שלמה ור' אלי' חיים קרליבך.לימים, לאחר פטירת הרבי מרן ה'אמרי שאול', היה זה תקופת מה לאחר נישואיי, הגעתי לנפוש בלייקווד, שם פגשתי בר' שלמה שהיה עדיין בחור ישיבה, ובאותם הימים הוא נבחר בין טובי התלמידים ונשלח על ידי רבי שרגא פייבל מנדלוביץ, על מנת לחזק את ישיבתו החדשה של הגאון רבי אהרן קוטלר שהחלה אז את צעדיה הראשוניים.מששמע שאני נופש בלייקווד, הגיע לבקרני מידי יום בין סדרי הישיבה, ושם שרתי לפניו ולימדתיו מניגוני הרבי מרן ה'אמרי אש' בליווי פסנתר, ואילו ר' שלמה היה מאזין בצימאון, ומקליטם בעזרת מכשיר ההקלטה שהביא עמו.עד לתקופת חייו האחרונה, לא פסק פיו של ר' בן ציון מלתת שיר ושבח לבורא העולם, וכחודש לפני פטירתו, כאשר גיל התשעים כבר היה מאחוריו, עוד הספיק להוציא את אלבומו האחרון 'שירו לה'', שהתקבל בהתלהבות רבה על ידי מעריציו הרבים.בטוחנו, שחותמו הגדול שהוטבע כה עמוק בין נעימות הנגינה היהודית השורשית, ימשיכו וילוונו עדי נזכה לשמוע את שיר ה' בבית המקדש בב"א. מדור סיפורי חסידיםרבי משה ישראל, היה אב"ד דריויץ וקלימנטוב. לכבוד חג השבועות נסע לסבא קדישא מרדושיץ (המוכנה בשם "סבא קדישא" הוא הרב הקדוש רבי יששכר דוב). מיד לאחר מחג השבועות נחפז הרב לחזור לביתו, נכנס אל הצדיק לקבל ברכת הפרידה. שאלו הצדיק, למה הוא ממהר כל-כך בנסיעתו, השיבו, שיש לו בבית עסק חשוב ולכן הוא נחפז לשוב. ברכו הצדיק לשלום, הרב הלך לאכסניה שלו, אכל ארוחת הבוקר. תוך כדי הסעודה בא אליו המשמש של הצדיק, וישב לידו בשולחן, השמש הביא שני בקבוקי יין והעמיד על השולחן לכבוד הרב. והיה הדבר לפלא בעיני הרב, היות והמשמשים אינם נוהגים להחשיב אפילו לגדולי החסידים. שאלו הרב: - מה יום מיומיים? השיבו המשמש (שליח האדמו"ר ה"סבא-קדישא" : כאשר הלך כבודו מאת רבנו, אמר לי רבנו: "לך אמור לרב מריויץ, שאין זה דרך-ארץ שהמחותן ייסע מהחתונה קודם ש"מוליכים" את הכלה לבית-הכנסת" (המנהג היה ששבת ראשונה לאחר החתונה "מוליכים" בחגיגיות את הכלה לבית-הכנסת), והרי חג השבועות, שהוא זמן קבלת תורה, הם הנשואין שלנו עם התורה, שנאמר: "צאינה וראינה... ביום חתונתו – זה מתן תורה", ואם כן בשבת שלאחרי החג "מוליכים" את הכלה לבית-הכנסת. וכיון ששמעתי – הוסיף המשמש – מפי רבנו, שכבודו הוא "מחותן", אני רוצה לשתות משקה לחיים עם המחותן".כששמע הרב את הדברים נשאר ברדושיץ בצל האדמו"ר בשבת, וכשניכנס להסבא קדישא לקבל ברכת שלום, חייך הסבא קדישא ואמר: "טוב הדבר שהמחותן נשאר על שבת שמוליכים הכלה לבית הכנסת".חג מתן תורה שמח. מהנעשה והנשמע ברמת-גןרק ברמת גן: אוטובוס חשמלירמת-גן גאה לקחת חלק בהפיכת התחבורה הציבורית לירוקה ומתקדמת יותר. כחלק מהמהלכים העירוניים לקידום איכות חיי התושבים בעיר, סיכמה עיריית רמת-גן מול חברת האוטובוסים "דן" על השקת פיילוט חדש, במסגרתו ייסעו בחוצות העיר אוטובוסים חשמליים וידידותיים לסביבה. בשלב ראשון יצטרפו למיזם ארבעה אוטובוסים של קו 67, היוצא בתדירות גבוהה מדי יום מאצטדיון וינטר בקצה הדרומי של העיר ומגיע עד גבולה הצפוני, באזור קניון איילון ואצטדיון רמת-גן. ככל שיסתמן הפיילוט כהצלחה, יורחב השירות לקווים נוספים. בעירייה דאגו – ובעלי העסקים יפוצומזה למעלה משנה שעבודות הרכבת הקלה יצאו לדרך והשפיעו על צירים מרכזיים בגוש דן. בכדי לעודד פעילות ולסייע בהעלאת הכנסותיהם של העסקים הנושקים לאתרי העבודה, הושק לאחרונה פרויקט ייחודי של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, באמצעות מערך מעוף. תכנית זו צפויה לשפר את מצבם של עסקים קטנים ובינוניים הפזורים במתחם עבודות הרכבת הקלה. במסגרת הפרויקט רשאים בעלי עסקים להיעזר בקבלת שירותים מגוונים ללא עלות כלל או בעלות מסובסדת. בין השירותים הניתנים: ייעוץ וליווי עסקי; פגישת מיפוי עסקי; הדרכות מיוחדות בהובלת יועצים ומרצים מומחים; סיוע בהקמת אתר מסחר ברשת ושיווקו; ליווי לקבלת מימון סיוע לעסק במילוי טפסים הנדרשים לקבלת מימון.חגיגות ה-100 החלוהיכן הושבע הפיקוד העליון של צה"ל? מתי קם קולנוע אורדע ואיפה הוקמה תחנת האוטובוסים המרכזית של רמת-גן? תשובות לשאלות אלה ולרבות אחרות ניתן למצוא בעשרות שלטים היסטוריים המוצבים בימים אלו ברחבי העיר. פרויקט השילוט נולד במסגרת שיתוף פעולה של העירייה עם מוזיאון בית קריניצי - בית העיר רמת-גן, במטרה לשמר ולהנחיל את סיפורה של העיר. השלטים ההיסטוריים מספקים מידע תמציתי על מבנים ואתרים שונים ברחבי העיר, בהם: בית העירייה, בית מועצת הפועלים, מפעל עלית, כופר הישוב, בית האזרח, קולנוע אורדע, בית הכנסת הגדול ועוד. אלו מתעדים, משמרים ומספרים את סיפורה של העיר לקראת חגיגות ה-100.עיריית רמת-גן סיימה לאחרונה מהלך נרחב לשדרוג גן אגדה, הממוקם ברחוב האגדה באזור שכונת עליות. העבודות כללו התקנת הצללה, דשא סינטטי מתחת למתקנים, צביעת המתקנים והחלפת ריהוט גן. כמו כן, התבצע שיקום נופי, שכלל את חידוש מדשאת הנוי ושתילת צמחייה חדשה. הליך שיפוץ גינת האגדה החל לפני מספר חודשים, עם החלטת העירייה לשדרג את המתחם, כחלק מחזונה להפוך את המרחב הציבורי למטופח, נקי ונגיש יותר - הן עבור התושבים והן עבור המבקרים בעיר. כיוון ששטח גינת האגדה בבעלות פרטית, התבצע הליך של שיתוף הציבור עם התושבים הגרים בסמיכות. רק לאחר שהתקבלה הסכמת השכנים והסכמת בעלי הקרקע, החלה העירייה לבצע עבודות רחבות במקום. במהלך החשוב לקחו חלק מספר גורמים, בהם אגף קשרי קהילה שביצע את התהליך בשיתוף התושבים, המחלקה המשפטית שדאגה לקבלת אישור מהבעלים וכמובן, מחלקת גנים ונוף שדאגה לשדרוג הגינה, שמצטרפת כעת לעוד עשרות גינות חדישות ופסטורליות.שיתוף פעולה יוצא דופן של חברת פייסבוק עם תלמידי כיתת הסייבר נבחרת החלל של חמ"ד תורני "מורשת משה", בהובלת המורה טובה אסקל, העפילה לגמר התחרות הארצית לחקר החלל והאסטרונומיה ה-4 ע"ש אילן רמון ז"ל, בשיתוף משרד החינוך - אגף המדע והטכנולוגיה, סוכנות החלל הישראלית, קרן רמון והמרכז הישראלי למצוינות בחינוך. התחרות שמה לה למטרה לחשוף את התלמידים לנושאים בתחום החלל, לטפח סקרנות, לעודד עבודת צוות ולהמשיך את מורשתו של אילן רמון ז"ל.רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]