ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 11 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 11

רמת-גן עירי - לעלון 11 המלא >>
 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראות וקוראים יקרים,

    חודש אלול הוא חודש סיכום פעילות ענפה של מחלקות העירייה. למעשה, זהו חודש שבו נעשה סיכום לקיץ כולו. ובקיץ זה, זכינו להעניק לתושבי העיר את המיטב שבמיטב. מאירועי קיץ לבני נוער, עבור בפסטיבל בריאות ואירועי שכונות וכלה בשורת אירועים מוזיקליים לחובבי האופרה, אריק איינשטיין וכלייזמרים. ולא שכחנו גם שירה בציבור.

    פעילות זאת לא הייתה מתאפשרת ללא עבודת אגפי העירייה, ואני רוצה לנצל במה מכובדת זו בכדי להודות לכל העוסקים במלאכה!

    בימים אלה אנו מציינים את סיום תקופת החופש הגדול ותחילת שנת הלימודים. תקופה זאת היא משמעותית עבור לא מעט תלמידים אשר עולים לכיתה א' ומציינים שלב משמעותי בחייהם. מכאן אני שולח ברכת שנת לימודים פוריה ומוצלחת, להם בפרט ולכ-27,469 תלמידי מערכת החינוך של רמת-גן בכלל.

    חודש אלול הוא כידוע חודש הרחמים והסליחות, ובעיקר – חודש חשבון הנפש והתשובה. בחודש זה על כל יהודי להתבונן בדרכיו ולתקן כל הדרוש תיקון. רמז לכך מצאנו בגימטריה של המילה "אלול": חישוב ערכן של האותיות במילה "אלול" מגיע ל-67 וגם במילה "בינה" המספר הוא שווה: 67.

    צירוף המילים מסמל יותר מכל את חשבון הנפש שעל כל אדם לערוך לקראת הימים הנוראים, שיחולו בחודש תשרי. מי ייתן ותהא בנו הבינה להבין ולסלוח לכל אדם באשר הוא.

    חודש טוב ומבורך!

    ישראל זינגר
    ראש העיר

  • דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת

    "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" וגו' " (ל"א, יט').

    במילה 'שירה' המוזכרת בפרשת השבוע, מתכוון הפסוק לתורה. מכאן אנו למדים שמצווה על כל אחד ואחד מישראל לכתוב ספר תורה, או להשתתף בכתיבת ספר תורה שהוא בעצם 'שירה' לפי הפסוק.

    תורה ושירה הם שני הערכים החשובים ביותר אצל עם ישראל. שירה היא תפילה ותורה היא לימוד. בחישוב הגימטריא של שני המונחים, אנו מגלים כי גם במספריהם, הם שווים: "תפילה" בגימטריא 515, ו"שירה" בגימטריא 515.

    דווקא בימים אלו, של הכנה לקראת ימים נוראים ועריכת חשבון נפש, מצווה עלינו להתחזק דווקא בתורה ושירה שהיא תפילה. מי יתן ועל ידי זה נזכה לסליחה שלמה ולגאולה קרובה.

    מעל במה זו, נציין את בקשתם של רבים מתושבי העיר המעוניינים לכתוב בעלון. מחמת קוצר היריעה, לא נוכל לאפשר זאת מידית, אך בחודשים הקרובים נשתדל להעניק במה רחבה ככל האפשר לתושבי העיר, זאת מאחר והעלון יוצא אחת לחודש.

    בנימה זאת אזכיר, כי את העלון ניתן לקבל בדואר אלקטרוני מספר ימים קודם הפצתו בבתי הכנסיות. תושב העיר המעוניין לקבל זאת במייל, ישלח בקשה לכתובת המצוינת בסוף העמוד האחרון.

    בברכת שנה טובה ומי יתן שבשנה זאת נזכה לביאת משיח צדקנו אכי"ר.

    הרב צבי שינפלד

  • הרב ליאור כהן, רב קהילת "היכל משה" – מגדלי אביב

    חודש אלול הוא החודש החותם את השנה וכבר ידוע ש"סוף טוב – הכל טוב". ואכן, לסוף השנה שמרו לנו את החודש הנפלא שמזלו "בתולה". מזל שמסמל משהו חדש טהור כמו קרקע בתולה שלא נזרע בה שום דבר. באלול אנחנו יכולים לפתוח דף חדש, דף נקי זך וטהור. ובהמשך נלמד איך עושים זאת אבל נדע שזה תהליך הכנה לימי הדין הקרבים ובאים.

    נתאר לעצמנו אדון הפונה למשרתו שיביא לו ממרתף היין קנקן יין משובח, כמובן שהוא צייד אותו בהדרכה מדויקת שיהיה זה יין "מרלו" שהתיישן בחבית מעץ אלון עתיק משנת 1907 המונחת בפינה הדרומית במרתף, זרז אותו שיהיה מוכן לפגישה העסקית הקרובה וב"אפס תקלות" יצא המשרת למשימה והאדון ממתין.

    חולפת מחצית השעה והיין לא מגיע. מנסה האדון לחייג לפלאפון של המשרת, אך אין מענה. גם לא אחרי שעה. פוקעת סבלנותו והוא מחליט לרדת למרתף בעצמו ובמדרגות ריח חריף של יין הכה באפו. אך את מה שהראו עיניו הוא לא יכל אפילו לדמיין! ברזי החביות היו פתוחים ויין רב מציף את המרתף! לאן הוא נעלם?! הוא שואל את עצמו, ולפתע הוא רואה את משרתו שרוע בשינה עמוקה מעל לאחת החביות.

    זה כבר היה למעלה מכוחותיו. הוא פורץ בצעקות, המשרת מתעורר וממצמץ בעיניים, וכאשר מבחין באדונו מזדקף ואומר בקול רך, "הוי, סוף סוף יוצא להיות אתך לבד. הרבה זמן אני מרגיש שצריך לשדרג לי את המשכורת וגם רכב צמוד שלא לדבר על טלפון ונראה לי שזו הזדמנות מצוינת לדבר על זה".

    כיצד ניגשים אנו ליום הדין? לאחר שנה שלימה אומרים אנו: 'זה זמן מתאים לבקש שיפורים בפרנסה, שיפורים בבריאות שלום בית, נחת מהילדים ועוד'. אם לא נמצא את הדרך להגיע חדשים ונקיים.

    והשאלה הגדולה איך עושים זאת, את התשובה נותן הבורא ישתבח שמו בעצמו: "ושבו בנים שובבים, ארפא משובותיכם" ואתנהג עמכם באותה מידה שאתם תנהגו. אם נשכיל לסלוח, לפתוח דף חדש עם בת הזוג עם בני המשפחה והחברים, ונרפא וננקה את הלב כלפי מי שהיה "שובב" כלפינו, כך גם ניגש אנו נקיים וטהורים.

    שנה טובה ומבורכת
    כתיבה וחתימה טובה

  • משולחן המערכת

    "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (י"א, כ"ו)

    פרשת "עקב" מסתיימת בהבטחה גדולה לישראל: "פחדכם ומוראכם ייתן ה' אלוקיכם על-פני כל הארץ" וגו' (י"א, כ"ה). ההבטחה מותנית בכך, שישראל ישמרו את מצוות התורה ויהיו ראויים להיקרא "עם ה' ". לכן מתחילה פרשתנו: "ראה אנכי נותן לכם היום ברכה וקללה", מתחילה פרשת "ראה", "את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמעו..." .

    הפתיחה של הפרשה חוזרת אל העיקרון הגדול של הבחירה החופשית. הבחירה היא בידיו של האדם, בין הברכה ובין הקללה, בין טוב ובין רע.

    נדייק ונדקדק היטב היטב היטב ונמצא שאין כאן שום הבטחה לשכר או לעונש. נקרא את הפסוקים כפשוטם כדי להיווכח: ההליכה בדרך מסוימת היא בעצמה הברכה, והקללה היא פשוט אי הליכה בדרך הזאת.

    המלבי"ם אומר על הפסוק הזה: "אם כן, זה עצמו, מה שתשמעו אל מצוות ה' – הוא הברכה". זה פשוט להגיד, אבל קשה מאוד לתפוס: העשייה עצמה של הדבר הנכון היא כבר הברכה. בחרת? התברכת!

  • עשה לך רב | שו"ת אקטואלי בנושא בענייני הלכה / הרב צבי שינפלד

    ש. האם יש מנהג לצום בערב ראש חודש אלול?

    ת. יש הנוהגים לצום בערב ראש חודש "סדר יום כיפור קטן", ובפרט בערב ראש חודש אלול, כדי להתכונן לתשובה.

    ש. יש מנהג לעלות לקברי צדיקים בערב ראש חודש אלול?

    ת. יש נוהגים לעלות לקברי צדיקים, צריכים לבקש שהקב"ה ישמע ויקבל את תפילותינו בזכות הצדיק. או שהצדיק יתפלל עלינו. (יש להיזהר שלא להתפלל אל הצדיק), מתפללים אל הקב"ה שישמע את בקשותינו בזכות הצדיק.

    ש. התרת נדרים – מה נוסח עדות המזרח?

    ת. מושיבים שלושה או עשרה אנשים. כל הקהל עומד בפניהם, והחזן קורא בקול רם את נוסח "בקשת ההתרה" ואחר כך היושבים מתירים להם את הנדרים.

    ש. התרת נדרים – מהו נוסח מנהג אשכנז?

    ת. מתחלקים לקבוצות של ארבעה ארבעה. שלושה יושבים ואחד עומד ואומר את "נוסח ההתרה". השלושה מתירים לו ואחר כך מתחלפים: העומד מתיישב וקם השני בתור, עד שמתירים לכולם.

    ש. ממתי מתחילים לומר סליחות לפי מנהג עדות המזרח ומנהג עדות אשכנז?


    ת. עדות המזרח מתחילים מליל יום ב' בחודש אלול עד יום כיפור. עדות אשכנז מתחילים ממוצאי שבת שלפני ראש השנה עד ערב יום כיפור בתנאי שיהיו עשרה ימים לסליחות. בראש חודש ובשבתות אין אומרים סליחות.

    ש. ממתי נוהגים לתקוע בשופר בחודש אלול?

    ת. מיום ב' דחודש אלול אחרי תפילת שחרית, בכדי לעורר את העם לתשובה עד יום לפני ראש השנה, זאת כדי להבדיל בין תקיעות רשות לחובה. חודש אלול רשות, ראש השנה חובה.

    ש, ממתי מתחילים לומר "לדוד ה' אורי וישעי"?

    ת. בני עדות אשכנז: מראש חודש אלול עד הושענא-רבא. אחרי תפילת שחרית ואחרי תפילת מנחה, ומנהג הגאון אחרי תפילת ערבית (ולא מנחה). בני עדות המזרח אומרים מזמור זה כל השנה.

    ש. יש נוהגים בחודש אלול לתת לסופר סת"ם לבדוק תפילין ומזוזות?

    ת. כן. היות ובחודש זה אנחנו מכינים עצמנו לקראת ימי הדין.

    ש. מקור השם "אלול" משום מה?

    ת. מספר רב של סיבות: "תשובה תפילה וצדקה"
    1. "ומל ה' אלוקיך: א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך" .
    ר"ת 'אלול' תשובה
    2. "א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י" .
    ר"ת 'אלול' תפילה.
    3. " א'יש ל'רעהו ו'מתנות ל'אביונים".
    ר"ת 'אלול' צדקה
    וזה הזמן ל"תשובה תפילה וצדקה". בחודש זה, אלול.

  • סיפורי חסידים - למי ראוי להושיט עזרה נדיבה במיוחד?

    מעשה באדם עתיר-נכסים, שהיה ידוע בציבור כקמצן מופלג. פעם יצאו גבאי צדקה לאסוף כסף לעניין נחוץ ביותר. והגיעו גם לביתו של אותו קמצן. האיש קיבל את האורחים בסבר פנים יפות, אך סירב לתרום מכספו למגבית, הטענה שיש לו אח עני ומדוכא המטופל במשפחה גדולה. יצאו הגבאים מביתו וביקשו ללמד עליו זכות. שבוודאי תומך האיש בקביעות וביד רחבה באחיו הנצרך, ובשל כך מונע עצמו מלתרום לצרכי צדקה של הכלל.

    לא עברו ימים מרובים, ואחיו של אותו עשיר בא להתדפק על פתחיהם של גבאי-צדקה בבקשה עזרה נדיב. תוך כדי שיחה עם האיש הוברר לגבאים, שאחיו העשיר אינו תומך בו כלל, חזרו הגבאים ובאו לבית האח והביעו לפניו תרעומת על הדברים שהשמיע בשעתו על אחיו העני והמדוכא.

    השיב העשיר הקמצן לגבאים: במחילה מכם, לא עמדתם בביקורכם הקודם אצלי על כוונת דברי בעניין אחי: והדברים שאמרתי לכם אותה שעה, כך אמרתי: הנה אחי, עצמי ובשרי, הוא עני ומדוכא – ואני איני תומך בו כראוי לצרכיו המרובים: ואיך אתם סבורים, שיעלה בידכם להתרימני לצרכי העיר?!

    כשסיפרו על כך לרבי אליהו חיים מייזל" רבה של העיר לודז', השיב הרב: בתורה מדגישה במצוות צדקה: "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (ט"ו, ז'), כי מדרך העולם הוא, שרע ומר גורלו של עני שיש לו אח עשיר. עליו אין הבריות מרחמים, אלא פוטרים עצמם בתירוץ: הן אח עשיר לו: ואם הוא אינו מרחם עליו, מה אנו כי נתערב בדבר? משום כך עלינו להושיט עזרה נדיבה במיוחד לעני כזה...
  • תושב אחד בחודש – זאב פריד " נערכים לימים נוראים

    שירת התקווה, אחדות המגזרים, החזן העולמי וההיסטוריה הכבירה של בית הכנסת הגדול ברמת גן. הגבאי ר' זאב פריד מספר בראיון ל'רמת גן עירי' על ההכנות לימים נוראים, האחדות המופלאה והתרבות המיוחדת שנרקמה במהלך שנות פעילותו של בית הכנסת

    יש דבר מיוחד בבית הכנסת הגדול ברמת גן. זר כי ייקלע לתפילה בבית הכנסת, יבחין כי המתפללים בו שייכים לכל החוגים, המגזרים והעדות בעיר. "זה דבר נדיר בימינו", אומר זאב פריד, גבאי בית הכנסת. "אנחנו משתדלים להעניק הרגשה טובה לכל אחד שמגיע לבית הכנסת". ואכן, בית הכנסת ידוע ככזה השואב אליו תושבים רבים בעיר, גם כאלה שאינם דתיים. "אפשר לראות פה אשכנזיים ומזרחים בספסל אחד", מוסיף פריד.

    בית הכנסת נחשב למיתולוגי. העדות הראשונה על נוכחות צריף בית הכנסת העומד על תילו, מצויה בפרוטוקול המועצה המקומית משנת 1926. היו צריפים נוספים ששימשו כבתי כנסת אולם הצריף ב"עמק" קיבל מראשית ימיו את התואר "בית הכנסת המרכזי הגדול". אבן הפינה לבית הכנסת הונחה ביום ג' טבת תרצ"ה (9 בדצמבר 1934) בסיסמה: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ספר ישעיהו).

    כתובת זו, המצויה על הקיר המזרחי הפונה לרחוב הרצל, באה ללמדנו שבית הכנסת המרכזי של רמת-גן פתוח לכל. אברהם קריניצי, ראש המועצה ולאחר מכן ראש העירייה של רמת-גן ייחס חשיבות רבה לבית כנסת זה ונהג להתפלל בו. מאז, עיריית רמת-גן נטלה על עצמה את מרבית מימון הבנייה ובשנת 1952 הונחה אבן הפינה למבנה החדש והמשוכלל בנוכחות הרב הראשי לישראל הרב הרצוג והתפילה בו התנהלה בנוסח ספרד.

    בשנות ה-60 של המאה הקודמת בוצעו עבודות שיפוץ לחזיתו של בית הכנסת כגון ציפוי אבן בחזית, מדרגות חדשות בכניסה הראשית, ציפוי קירות המבנה בלוחות שיש, שבכות מתכת דקורטיביות לחלונות וקיר קרמיקה בחזית בית הכנסת. במבנה גם ממוקמים משרד המועצה הדתית וספרייה תורנית.

    גם כיום, העירייה מעורבת בפעילות בית הכנסת וראש העיר הקודם צבי בר וכן זה הנוכחי ישראל זינגר שיפצו את בית הכנסת והביאו לתפקיד החזן הראשי את החזן העולמי ישראל רנד אותו מלווה מקהלת "קולות מן השמים" בניצוחו של רפאל ביטון. "החזן נחשב לחזן הרשמי העיר", אומר פריד. "הוא נמצא בחגים בבית הכנסת וכמובן גם בשבתות השנה. החזן והמקהלה חשובים לעיר ונחשבים חלק מהתרבות של העיר".

    בימים אלו, נערכים בבית הכנסת לימים הנוראים במהלכם פוקדים את המקום אלפים. "כבר מראש חודש אב אנחנו מארגנים לתושבי רמת גן מקומות בבית הכנסת", מציין פריד. פתיחת הימים הנוראים היא באמירת הסליחות הראשונה. "השנה זה יוצא במוצאי שבת ניצבים וילך לפני ראש השנה. כולנו מתכנסים בשעה 11 בלילה וכמו בכל שנה, בית הכנסת מלא מפה לפה. ראש העיר משתתף באופן קבוע באמירת הסליחות יחד עם חברי הנהלת העיר, אביהו בן משה וחיים גלרמן, יו"ר מורשת ישראל".

    מספר ימים לאחר הסליחות, מתקיימות במקום תפילות ראש השנה, כאשר בתפילות אלו, משתתפים מאות וכאלה הצובאים על הדלתות. "הייחודיות של החזן והמקהלה בעיר, היא שהם משלבים מסורת עם מודרניזציה בתפילות ולכן גם אנשים שאינם דתיים נהנים מאוד מהתפילה ומהשילוב של הניגונים והשירים העכשוויים".
    בעשרת ימי תשובה ובערב יום כיפור, מארחים בבית הכנסת אמירת סליחות בנוסח עדות מזרח ויום כיפור כמובן הוא השיא. "החזן הקבוע מנהיג את התפילות ורבים מאנשי העיר משתתפים בהם. השיא הוא לאחר תפילת נעילה, כך נהוג בימינו, שכולם שרים את שירת התקווה, זה דבר מרגש ביותר".
  • כיבוד אב ואם אינה מצווה התלוי בדבר

    תשובת בעל ה"חת"ם סופר", על תלמיד אברך שלא הקפיד על מצוות כיבוד אב. כראוי לאברך ירא-שמים. זימן ה"חת"ם-ספר", את התלמיד הסורר ,ונזף בו על הזלזול שנוהג כלפי אביו, ובין השאר השמיע באזניו מוסר מדברי חז"ל על מצוות כבוד אב ואם.

    האברך האזין ביראת-כבוד לדברי הגאון, ובתום הטפת המוסר שהושמעה באזניו, העיר בקול נכאים: מנעורי הקפדתי לקיים מצוות כבור הורים, כפי שאני מדקדק בכל מצוות התורה.

    אולם לאחרונה נשתנה יחסי הנאות כלפי אבא. אבא מושפע בנכסים רבים ואינו מסייע במאומה לפרנסתי ולפרנסת בני-ביתי.
    קרא ה"חת"ם סופר" בנימת רוגז. צא וראה: שאבותינו נצטוו על תרי"ג מצוות – וגם על מצוות "כבד את אביך ואת אימך" – כשהיו מהלכים במדבר ולא נצרכו זה לזה לפרנסה ולכלכלה. שהרי הקדוש-ברוך-הוא סיפק את כל צרכיהם של ישראל במן ובשלו ובבאר-מים. בגדים, הנעלה, אוכל, בשר, מים, הכול בשפע רב. נמצאנו למדים מכאן: שהבן חייב בכבוד אביו ואמו אפילו אינו נהנה מאביו כהוא-זה...
  • פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל

    "ונתן לך רחמים ורחמך"... (י"ג, י"ח)
    רבי יהודה אומר בשם רבן גמליאל: כל זמן שאתה רחמן (=אתה מרחם על אחרים) – הקדוש-ברוך-הוא ירחם עליך. כלומר: כל נמרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים: וכל שאינו מרחם על הבריות, אין מרחמים עליו מן השמים.

    "עשר מעשר כל תבואת זרעך" (י"ד, כ"ב)
    רבי יוחנן שאל את ילדו של ריש לקיש (תלמידו המובהק, שהיה נשוי לאחותו).
    אמר לו: אמור לי פסוקך. (מה למדת היום)!
    אמר לו הילד: "עשר תעשר".
    שאלו רבי יוחנן: ומהו "עשר תעשר" ?
    ענה לו הילד: עשר בשביל שתתעשר.
    שאלו רבי יוחנן: מניין לך (שהמעשר כדין זוכה לעושר משמים).?
    ענה לו הילד: לך נסה!
    אמר לו רבי יוחנן: וכי מותר לנסות את הקדוש-ברוך-הוא? והלא כתוב:
    "לא תנסו את ה'" (ו', ט"ז)!
    ענה לו הילד: כך אמר רבי הושעיא: חוץ מזו (=מהפרשת מעשרות). שנאמר:
    "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר... ובחנוני נא בזאת,
    אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים
    והריקותי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי ג', י').
    מהו "עד בלי די"? אמר רמי בר חמא: עד שיבלו (=שיתעייפו) שפתותיכם
    מלומר "די".

    שאל רבי יהודה הנשיא את רבי ישמעאל בנו של רבי יוסי:
    עשירים שבארץ ישראל במה הם זוכים (לעשירות).?
    ענה לו רבי ישמעאל: בשביל שמעשרים. (=שמפרישים מעשרות כדין)
    שנאמר: "עשר תעשר" – עשר בשביל שתתעשר.
    שאל רבי יהודה הנשיא: עשירי בבל במה הם זוכים (לעשירות).?
    (בחו"ל אין חיוב מעשרות וביתר המצוות התלויות בארץ).
    ענה לו רבי ישמעאל: בשביל שמכבדים את התורה (הנפוצה בבל).
    שאל רבי יהודה הנשיא: ובשאר הארצות במה הם זוכים (לעשירות)?
    אמר לו רבי ישמעאל: בשביל שמכבדים את השבת.

    "בנים אתם לה' אלקיכם" וגו' (י"ד, א')
    בני ישראל נחשבים להקב"ה, וכמו שהבן לא יכול להתנתק לעולם מלהתחשב הבן של אביו – כך ישראל נחשבים תמיד לבן האלוקים, אפילו אם חטאו. כמו שאומרים חז"ל
    (מסכת סנהדרין מ"ד, א'): "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". ולכן מכנים את הנער שהגיע למצוות בשם "בר-מצווה", ולא "בעל מצווה", ואילו לגבי עבירה אומרים: "בעל עבירה", כי יהודי לגבי עבירה הוא בבחינת בעל שיכול לחזור בתשובה ולהתגרש מהעבירה כבעל שיכול להיפרד מאשתו, אבל לגבי המצוות – נחשב היהודי ל"בר" כלומר ל"בן", והבן אינו יכול להתגרש מאביו לעולם, וכך היהודי: ביחס למצוות הוא בבחינת בן קבוע, ואינו נפרד לעולם מלהיות בן לה'.

    "עשר תעשר" (י"ד, כב')
    משנה אבות ד', ב'. "שכר מצווה – מצווה". העושה מצווה אחת זוכה לעשות מצווה שניה, והרי הקב"ה משלם מידה כנגד מידה, וממילא שכרה של מצווה הוא האפשרות לשוב ולעשות אותה מצווה. לפיכך, אם אדם מישראל מעשר את תבואתו, נותנים לו מן השמים יותר תבואה, למען יוכל להפריש יותר מעשר ולקיים שוב אותה המצווה פעמים הרבה.
  • מהנעשה  והנשמע ברמת-גן

    ראש העיר קיים מפגש עם תושבי שכונת הבילויים - השכונה בה הוא גדל. במהלך המפגש, הוא הקשיב לבקשות שנועדו לשפר את איכות החיים בשכונה, ואמר כי יבחן כל בקשה ובקשה. "אגיע אישית לשכונה בתדירות גבוהה יותר לראות שניקיון השכונה, התאורה ודברים נוספים שהעלתם מטופלים מיידית", אמר ראש העיר.

    בחודש שעבר אושרה בועדה המקומית תוכנית להקמת מגדל העסקים הגבוה בישראל - 111 קומות בשמו ״מגדל 111״. המגדל יוקם במתחם הבורסה כחלק מחזוני להפוך את הבורסה למתחם חדשני ומתקדם המשמש אבן שואבת לאלפי עסקים ממגוון תחומים - המתחם ישמש כצומת מרכזית של כל גוש-דן, וכן ציר שירכז לתוכו פעילויות תרבות ופנאי מגוונות לתושבי המרכז. ע״י פיתוח הבורסה יגבו היטלי השבחה וארנונה, כספים אלו יחזרו לצורך שיפור ופיתוח התשתיות בכל רחבי רמת-גן המתחדשת, והגדלת השירותים הניתנים לרווחת התושבים.

    ראש העיר נפגש בחודש שעבר עם שר התחבורה, ח״כ ישראל כץ ולאחר הפגישה השר הנחה את הגורמים המקצועיים בנת״ע לבחון בטווח מיידי את הצעתו המקורית - שיקוע תוואי הקו הסגול באלוף שדה ומניעת אסון תחבורתי עירוני. בנוסף, מינה השר את מנכ״לית משרדו, הגב׳ קרן טרנר, לרכז את עבודת המטה בנושא זה, וזאת לאור הסתייגויות ראש העיר כי חברת נת״ע לא בחנה לעומק וברצינות הראויה את הטענות והחלופות שהצענו בעזרת מומחה תחבורה בינלאומי שהגיע במיוחד לפגישה זו.

הדמיית מבנה 111


רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]