רמת-גן עירי - לעלון 24 המלא >>
- דבר העירייה
תושבים יקרים,
ראשית נאחל שנה טובה לכל תושבי העיר היקרים. בידוע הוא ששנה זו היא שנה קריטית לעתידה של העיר בשל הבחירות המתקיימות בה. מי ייתן וטובת העיר תעמוד לנגד המצביעים והמתמודדים ובעזרת ה' העיר תפרח ותשגשג.
ימים אלו, ימי השנה החדשה, מתאפיינים לעיתים בחידושים והכרזות. אז לא בהכרזות עסקינן, אך חידוש מעניין שאנו מוצאים לנכון להודיע הוא האפשרות לקרוא את העלון גם באתר האינטרנט של העירייה, זאת לאור בקשות מצד תושבים אשר לא קיבלו את העלון במקום מגוריהם. יצוין כי ניתן לקבלו גם באמצעות המייל המצורף בגב העמוד.
כמו כן, נציין כמובן את סדרי ראש השנה המפוארים המתקיימים מידי שנה לטובת תושבי העיר. חלק מהמקומות בהם מתקיימים סדרים, הם: במרכז העיר - "בית האזרח" רחוב ביאליק 42 וחב"ד "בית מעשים טובים", רחוב ז'בוטינסקי 106.
בשכונת מרום נווה ב"בית הכנסת מרום נווה" רחוב יוחנן בדר 3. בשכונת רמת עמידר, אולם סיאני לתרבות רחוב ההגנה 41. ברמת השקמה "מרכז לאה" רחוב עזריאל 28. ובנווה יהושע במרכז הקהילתי. ניתן להירשם באמצעות אמצעי יצירת הקשר המובאים במלואם באתר העירייה.
ימים של תחילת שנה הם ימים המסוגלים לדברים רבים. גם כאלו אשר נכשלו בשנה החולפת, יכולים לציין התחלה חדשה ולפתוח אפשרויות נוספות. מי ייתן ותצליחו בכל מעשי ידיכם ותזכו לשנה טובה ומתוקה.
בברכה
עיריית רמת גן
שנה חולפת-שנה באה נתחדש כולנו בה. הטוב יצמח מאדמה-כל הרשע יבלע. שנה של שפע ובריאות, שנה של הצלחה ושגשוג.
שנה שנדע רק שמחות ובשורות טובות. וכתיבה וחתימה טובה – לאלתר לחיים טובים.
- דבר הרב| הרב אהרן כ"ץ מ"מ רב העיר רמת-גן
ייחודיותה של מצוות התשובה
בפתח הלכות התשובה לבעל היד החזקה כתב הרמב"ם: (הלכות תשובה פרק א' הלכה א'): "כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא. שנאמר, "איש או אישה כי יעשו וגו'" והתוודו את חטאתם. 'אשר עשו' זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה.
לשונו של הרמב"ם שכתב 'שכשעשה תשובה' מורה שמצווה זו של תשובה רשות היא. אם חפץ אדם לעשות תשובה אזי קיום המצווה יהיה על ידי ווידוי. כך גם דייק מדבריו בספר מנחת חינוך (מצווה שס"ד – העוסקת במצוות בווידוי).
חלוק היה על הרמב"ם, הרמב"ן בפירושו לתורה. הרמב"ן התייחס בדבריו לפסוקי התורה בסוף ספר דברים שם נאמר (פרק ל יא ) כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא: לדעתו של הרמב"ן התורה מדברת כאן על החיוב הגמור לעשות תשובה. שהרי בפתיחה לאותו הפרק מדברת התורה על החובה לשוב "ושבת עד ה' אלוק'".
אמנם פרשנותו של ה'מנחת חינוך' לדברי הרמב"ם אינה מקובלת על כולם ופרשן גדול אחר לרמב"ם, הלא הוא המבי"ט בספרו קריית ספר. לדעתו, הווידוי הוא גמר המצווה של התשובה, שכן התשובה כידוע כוללת מספר חלקים: הכרת החטא, החרטה על מעשיו הרעים של האדם, הקבלה שלא לשוב ולחטוא לעולם וכן הווידוי. הרמב"ם דיבר בחלקה האחרון של המצווה, אבל מעולם לא ביקש לפטור את האדם מקיום כל חלקי מצווה חשובה ויסודית זו.
מיוחדים הם דבריו של רבנו יונה גירונדי בספרו "שערי תשובה": רבנו יונה קבע שיש מצוות תשובה מיוחדת דווקא ביום הכפורים שבו נתבעים ישראל "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". ויש להבין דבריו, הלא מצוות התשובה קיימת בכל ימות השנה ולא מצינו בשום מקום בתורה רמז שהחובה לשוב לפני ה' "ושבת עד ה' אלוק'" מיוחדת דווקא ליום הכפורים.
עניין זה נתבאר על ידי רבי מאיר מיכל ראבינובי'ץ שהיה אב בית דין בעיר שאטי שבליטא ומורה צדק בעיר וילנה. בדרושים שבספרו ביאר שיש מצוות עשה שאף שזמנם בכל יום אפשר שאדם שלא עשאן בזמנם יוכל לתקנן בזמן מאוחר יותר. אבל בזמן מסוים שוב אי אפשר לתקן את אי עשייתן. אדם שלא מלו אותן בזמנו יוכל לתקן מצווה זו בכל יום מימות חייו. אך אם לא מל עד יום מותו ביום מותו יתחייב כרת על ביטול מצוות המילה.
מצוות התשובה זמנה בכל יום מימות השנה אך בכל יום שעבר ואין אדם שב מדרכו הרעה הוא יכול לתקן זאת בימים שיבואו. אך יום הכפורים הוא הזמן שאם עבר ולא עשה תשובה הרי זה ביטל את מצוות התשובה.
הדברים באים לידי ביטוי גם בלשונו של הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ב' הלכה ז'): "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל. ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים". הבחנה זו מטילה על כל אדם חובת זהירות מיוחדת שלא יעברו ימי התשובה הבאים לפנינו בלי שנקום איש איש מדרכיו ונעשה תשובה.
ואז נהיה ראויים להבטחת התורה (ויקרא פרק טז ל'): "כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק תִּטְהָֽרוּ". התורה הבטיחה שביום הזה אנו זוכים לכפרה לכיסוי על כל עוונותינו. אך אנו מובטחים שבדך התשובה אנו גם זוכים לעמוד טהורים לפני ה'.
שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול.
- דבר המערכת
והנה חלפה לה עוד שנה. חלפו להם עוד 12 חודשים של עשייה ברוכה, שגשוג והתפתחות בכל התחומים. כל אחד בענייניו. כאשר באים לסכם שנה, אנו משתדלים להביט אחורה ולהיזכר במעשינו בשנה החולפת. אך מעבר לכך זמן זה הוא חיים חדשים ממש לכל ברייה.
ידועים הם דבריו של השל"ה הקדוש שאומר כי בכל שנה בורא הקב"ה מחדש חיים לכל אחד ואחד מברואיו. וכדי שחסדו לא יגיע לרשעים, דן ה' בראש השנה את כל ברואיו, מעניק שפע וברכה לטובים וממעט את השפע והברכה מהרעים.
בנוסף לזה שכך ראוי וצודק, יש בזה גם צורך לתיקון העולם, שאם הרשעים ימשיכו לקבל שפע של חיים וברכה, יתחזקו על ידי כך ברשעותם ויגרמו רעה וקללה לעולם כולו.
לכן ישנו צורך לפשפש במעשינו ולמצוא את דרכינו בשנה החולפת. בלא חשבון הנפש השנתי, הצרכים השוטפים היו משכיחים מאתנו את כל האידאלים הגדולים שנשמתנו נכספת אליהם. ובאין חזון היצרים הרעים גוברים, והאדם נעשה משועבד לתאוותיו ושוקע בבהמיותו. בזכות הימים הנוראים אנחנו זוכים להיזכר בכל שנה בכל התקוות הטובות שהיו לנו, בכל הנושאים והספרים שרצינו ללמוד, בכל המעשים הטובים שרצינו לעשות.
ומתוך כך אנחנו מואסים בחטאים שדבקו בנו ומתחרטים ומתוודים עליהם, ובוחנים מחדש את סדרי העדיפויות שלנו. כדי שבשנה הבאה עלינו לטובה נתעלה בתורה ומצוות ומעשים טובים, נשקוד על בניית המשפחה, החברה והעם. וכך אנחנו זוכים להתעלות משנה לשנה, ולהשתתף בתיקונו של העולם ויישובו.
מי יתן ונזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה.
בברכה המערכת
- עשה לך רב
שו"ת לעלון רמת גן עירי – לקראת ראש השנה תשע"ט
נדרים והתרתם
א.שאלה
מדוע עושים התרת נדרים לפני ראש השנה?
תשובה: נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה כדי להגיע לימי הדין והרחמים, ללא איסור של נדרים, אשר ידוע בחומרתו הרבה. ומפני חומרת נדרים יש שנהגו לעשות התרת נדרים ארבעה פעמים יט' אב שהוא ארבעים יום לפני ראש השנה. ראש חודש אלול שהוא ארבעים יום לפני יום כיפור. וכן בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים. (הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
ב.שאלה
האם מותר לעשות התרת נדרים על ידי קרובי משפחה?
תשובה
בהתרת נדרים ניתן להקל מסדר הדין הרגיל, וניתן שהדיינים יהיו קרובי משפחה, וכן ניתן לעשות התרת נדרים בלילה או בשבת כשיש צורך.
ג.שאלה
האם אמירת 'כל נדרי' פוטרת מנדרים שאדור לשנה הבאה?
תשובה:
באמירת 'כל נדרי' נוהגים לומר מיום הכיפורים עד יום הכיפורים הבא שהנדרים לא יתקיימו , הנדר לא יתקיים אם הוא זוכר בשעת הנדר את דבריו ב'כל נדרי' הנדר קיים והוא מבטל התנאי.
- פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל
אין שלום לרשעים
"לא-יאבה ה' סלוח לו" (פרשת נצבים פרק כט', יט') – לכאורה צריך היה לכתוב: "לא יסלח לו" שהרי לשון "לא יאבה" שייך במי שמבקש דבר, והמתבקש מסרב לו, ואילו כאן מדובר במי שרוצה ללכת בשרירות לבו, ואינו מצפה כלל לחסדי ה' וסליחתו. אלא הכתוב משמיענו שגם מידת הרחמים שדרכה לסלוח אף לשאינם שבים, לא תרצה לסלוח לו.
לא מכיר, לא יודע
"לא-יאבה ה' סלוח לו" (כט', יט') – רבי שמואל מסלונים היה אומר: "כלום אפשר שה', קל רחום וחנון, יסרב ולא יאבה לסלוח! אלא החוטא לא ירצה שה' יסלח לו, מרמה הוא את עצמו ומדמה בנפשו שאינו צריך סליחה וכפרה כי לא חטא כלל".
נעשה ונשמע
רבי יצחק יהודה טרונק היה אומר: "הנסתרות לה' אלוקינו", לכל מצווה יש סודות עמוקים ורמזים טמונים. על ידי קיום המצוות ועשייתן, הן נעשות "נגלת לנו לבנינו". האור הגנוז בתורה מתגלה ללומדיה ולמקיימי מצוותיה. כדברי רבי מנחם מנדל מקוצק: "נעשה – ונשמע, על ידי עשיה – נשמע, נבין את סודות התורה".
נגלות נסתרות
אומר רבי עזריה פיג'ו: "בתפילת ימים נוראים אנו אומרים "הנסתרות והנגלות אתה יודע", מה רבותא שהקב"ה יודע את הנגלות? אלא גם נגלות שנראות לנו כאילו אנו יודעים אותן, אינן כן, אלא רק ה' לבדו יודע אותן כפי אמיתות סודותיהן".
נגד העם למען העם
"ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל-ישראל חזק ואמץ" ( וילך לא', ז')
משה הזהיר את יהושע תלמידו "לעיני כל ישראל", שבהיותו מנהיג העם עליו להיות חזק ואמץ, לעמוד לפעמים כנגד העם ולעשות דברים שנראים בעיניו נחוצים, גם אם העם לא יאב אותם, ולא כמו שקרה לשאול מלך ישראל, שסולק ממלכותו מפני שלא היה יכול לעמוד כנגד העם כנאמר: (שמואל א. טו', כד') "כי יראתי את העם ואשמע בקולם".
מנהיג בזכות עצמו
"חזק ואמץ כי אתה תבוא את-העם הזה אל-הארץ" (לא', ז'). ביקש משה רבנו לחזק את רוחו של יהושע תלמידו, לפיכך נאמר: "כי אתה תבוא - את העם הזה אל הארץ" – תבוא בזכות עצמך, ולא רק בזכותם של בני ישראל.
מן החוץ ולא מלפנים
רבי חיים מצאנז היה אומר: "ישנם חזנים, שקולם ערב וניגוניהם יפים, ואף על פי כן אין ניגוניהם מדברים אל הנשמה ולא נכנסים אל הלב, מפני שאינם באים מהיכל הנינה, אלא רק מן התווים".
- סיפורי חסידיים
מעשה שהיה ברבי אייזיק רבי יעקלש מקראקוב, שבנה בית כנסת בקראקוב הנקרא על שמו: "בית הכנסת של רבי אייזיק רבי יעקלש".
רבי אייזיק זה – ספר רבי בונים – חלם כמה פעמים שיסע לפראג, ושם, סמוך לחצר המלך, תחת הגשר, יחפור באדמה וימצא אוצר גדול ויתעשר. נסע רבי אייזיק לפראג, וכשבא לעיר הלך מיד אל הגשר אשר אצל חצר המלך, בהגיעו סמוך לגשר ראה והנה עומדים שם חיילים רבים הניצבים על משמרתם יומם ולילה, ואי אפשר כלל לחפור שם באדמה ולחפש במטמונים.
נצטער מאוד רבי איזיק, שיגע כל כך ללכת בדרך רחוקה, ועתה עליו לשוב לביתו ריקם כלעומת שבא, מרוב צערו היה הולך כל היום תפוס במחשבותיו סמוך לגשר, ועם חשכה היה הולך אל המלון שלו לנוח. כך היה עושה ימים אחדים רצופים. שר הצבא בראותו יום יום שאיש יהודי הולך שחוח, ותארו כעני מדוכה בצער ויגון, סובב סובב אצל הגשר, קרא אליו ושאלו:
-מה אתה מחפש כאן, ולמי אתה ממתין פה זה כמה ימים?
סיפר לו רבי איזיק כל העניין, כי זה כמה לילות רצופים חלם לו שטמון כאן אוצר גדול, ולמטרה זאת בא לפראג ברוב עמל ויגיעה.
כששמע השר את דבריו, פתח את פיו בצחוק גדול, ויאמר לו:
-האם בשביל דברי חלומות שאין בהם ממש טרחת כל הטורח הזה לנסוע בדרך רחוקה? מי הוא זה שיאמין להבלי החלומות? הנה גם אני בחלומי אמרו לי שאסע לקראקוב, ושם נמצא יהודי בשם רבי אייזיק רבי יעקלש, ואם אחפור שם בביתו של היהודי תחת התנור אמצא אוצר גדול, ובכן, כלום יעלה על דעתי לתת אמון בחלומות אשר שווא ידברו, ולנסוע בשביל כך לקראקוב?
למשמע דברים אלה של שר הצבא, פחד ורחב לבבו של רבי אייזיק רבי יעקלש, והבין כי עיקר ביאתו לפראג היה בשביל שישמע מהשר שהאוצר נמצא באמת לא כאן אלא בביתו, וכי עליו לחפור ולחפש במטמונים בביתו, ושם ימצא את האוצר. חזר מיד רבי אייזיק לביתו, חפר תחת התנור, ומצא את האוצר ונתעשר עושר רב, ובנה מהונו את בבית-הכנסת הנקרא על שמו.
וכך – אמר הרבי מאלכסנדר בשם רבו רבי בונים – כל הנוסע לצדיק, צריך לדעת, שעיקר מטרת נסיעתו היא, שמהצדיק יודע לו שאת האוצר אין לחפש אצל הצדיק אלא בביתו, ובחזרתו מהצדיק לביתו עליו לחפור ולחפש בנפשו את האוצר, ויגעת ומצאת תאמין, כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
*** הרב הקדוש מרוז'ין זצ"ל היה נוהג להאריך בתפילה, והרב הקדוש מבלז זצ"ל היה מתפלל במרוצה ובמהירות, ואמר אחד הצדיקים, שלשניהם היו תיבות התפילה חביבות ויקרות מאוד, אלא שהרוז'יני לגודל החביבות לא היה יכול להיפרד בנקל מהתיבות והאריך בהן, ואילו הבלזאי מרוב תשוקתו להתפילה לא היה יכול להתאפק מלחטוף האותיות והתיבות היקרות בחיפזון גדול כדי לזכות בהן מהר.
- מהנעשה והנשמע ברמת-גן
הצעירים למען היתומים
המשלחת ההומניטרית של אגודת הסטודנטים בשנקר יוצאת לדרך ועולה על המטוס לטנזניה. כחלק מהפעילות ההתנדבותית של מכללת שנקר, תצא לראשונה ב-23.8.18 משלחת סיוע לבית יתומים בטנזניה, שתורכב מ-30 חברי צוות, בהם סגל אקדמי וסטודנטים מכלל המחלקות בשנקר – בהתנדבות מלאה וללא כל מטרות רווח. במשך שבועיים שלמים ינסו חברי המשלחת לפרוץ גבולות חדשים, מעבר לפעילות ההתנדבותית המתקיימת בארץ לאורך כל השנה, במטרה לשפר את המציאות עבור ילדי אוכלוסיית העולם השלישי באפריקה. דרך השילוב הייחודי הקיים בשנקר בין עולמות ההנדסה והעיצוב - תחומים המשמשים ככלים מחוללי שינוי, חברי המשלחת יפתחו את ליבם לרווחת הקהילה בטנזניה ויוכלו לגייס שגרירים אוהדים לישראל.
זוכרים את פומרנץ
בחודש מרץ האחרון נחנך מבנה צופי אפעל, שנקרא על שמו של דניאל פומרנץ ז"ל, חניך השבט שנהרג במבצע צוק איתן. לאחרונה הגיע אל שולחנו של ראש עיריית רמת-גן מכתב מרגש במיוחד מבני משפחתו של דניאל. במכתב הודתה המשפחה על יוזמתו של ראש העיר להוקיר ולהנציח את דמותו של דניאל במבנה שבט הצופים. ורדה פומרנץ, אמו של דניאל, כתבה במכתב: "חובה גדולה ונעימה היא לי, להודות לך, בשמי ובשם משפחתי, על שפעלת בנחישות כדי להוקיר ולכבד את זכרו של צעיר בנינו דניאל, לוחם ומפקד בגולני שנפל ב'צוק איתן', ועל שגרמת בכח אמונתך והשפעתך לכך, שבניין השבט ייקרא על שמו". עוד היא הוסיפה: "אני חבה לכולכם תודה ענקית וגדולה על ההחלטה להנציח את דניאל ועל שבעשייתכם זו, סייעתם לחקוק את שמו, לא רק על ליבם של תושבי העיר, אלא גם על מבנה שבט הצופים בו גדל".
הכירו את ה'פינחת'
בחורשת אורנים הממוקמת מזה שנים בפארק הלאומי, נבנתה לרווחת הכלל פנינת טבע פסטורלית ומרגיעה, שזכתה לשם "פינחת". תכנון הפינה נועד בראש ובראשונה לאפשר לעוברים והשבים רגע של הפוגה והתרפקות, בתוך חורשה קרירה ונעימה, רווית עצי אורן קיימים ועצים חדשים. התוואי הגאוגרפי של החורשה, אשר מאפשר לה לצפות על הפארק הלאומי ועל האגם, מעניק תחושה של המשכיות לשטחי הטבע הרחבים, אך בה בעת מאפשר התנתקות שלווה בתוך החורש.
רמת גן למען הבריאות
פסטיבל הבריאות שנערך בכיכר רמב"ם סחף אליו כ-2000 תושבים בכל הגילאים: מבוגרים, בני נוער וילדים שהגיעו ליהנות מכח הצבע. הפסטיבל נערך בחסות מחלקת הבריאות באגף לשירותים חברתיים בעיריית רמת-גן, ובשיתוף קופות החולים, מד"א, הלשכה לרפואה סינית ובתי ספר בעיר. השנה נערך היריד בסימן כח הצבע, במטרה לקדם אכילת ירקות ופירות בחמישה צבעים. במהלך הפסטיבל הססגוני הוקם "מתחם הורות" עם סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ומתן ייעוצי שינה, נערכו סדנאות החייאה ופעילויות נוספות בתחום הרפואה.
מתחדשים בתשתיות החינוך
השנה יפתח אשכול גנים חדש ובו ארבעה גנים בשכונת קריניצי החדשה. בקרוב יבנה אשכול של ארבעה גנים ברחוב החי”ל, ומתוכננת התחלת בנייה של שני אשכולות נוספים בני ששה גנים כל אחד, ברימלט בשכונת נגבה ובשכונת חרוזים. בקרוב ייפתח בית ספר יסודי חדש במבנה תיכון אלון בקריית בורוכוב. בימים אלו מסתיימת בניית אולמות ספורט חדשים בבתי ספר עתיד, ויצמן ואורט אבין. בשנה הבאה מתוכננת העברה של תיכון מקיף למתחם הספארי. שנת הלימודים הקרובה, תשע"ט, תפתח עם גידול של כ- 300 תלמידים, לעומת השנה החולפת. השנה הקרובה, תפתח עם לא מעט שאיפות ונכונות להמשיך את מגמות קידום החינוך, חדשנות בחינוך ועידוד התלמידים ליזמות וחשיבה עצמאית במרחב החינוכי.
רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]