ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 14 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 14

רמת-גן עירי - לעלון 14 המלא >>
 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראות וקוראים יקרים,

    תקופת החורף היא תקופה של עבודה אינטנסיבית. וככזו, אנו מנסים להיטיב ככל האפשר עם תושבי העיר ולבצע עבורם פעילויות רבות ומגוונות. החודש ביצענו שני מהלכים משמעותיים. האחד עבור דור העתיד והשני עבור יציבותה של הנהלת העיר: חתימה על הסכם עם עיריית דימונה ואישור תקציב לטובת כלל התושבים.

    כאיש חינוך, התרגשתי לחתום על הסכם שיתוף פעולה יחד עם ראש עיריית דימונה ויו"ר אשכול נגב מזרחי, בני ביטון. ההסכם שנחתם, ישדרג את חווית הלמידה של התלמידים במערכות החינוך, ויתאים את החינוך לסטנדרטים של המאה ה-21, כאשר יוטמעו מיזמים מרמת-גן שיושמו במסגרת עיר חכמה בחינוך. אני רואה בהסכם זה, אחת הדרכים לקדם ולפתח את עיר חכמה בחינוך ולהפוך אותה לנחלת הכלל – ולא רק נחלת תלמידי העיר רמת-גן.

    בנוסף, לטובת הסטודנטים, הוחלט יחד עם מחזיק תיק נוער צעירים וסטודנטים, שי בכור, לאור ההצלחה הגדולה של מרכז ״הקומה השנייה״, לבנות מרכז צעירים נוסף בחלקה בדרומי של העיר - בקרוב נפרסם פרטים מלאים.

    במקביל, גם אושר תקציב 2018 לעיר רמת-גן. לפני ארבע שנים, עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי ניהול אחראי מחייב ראייה אסטרטגית לטווח הארוך. לאחר שעסקנו בהנחת אותן אבני יסוד אסטרטגים, נראה כי רבות מתכניות אלו יוצאות לפועל במהלך שנת הכספים 2018, כהמשך לתוכניות שכבר החלו ב- 2017.

    התקציב שאושר מביא עבורכם שלוש בשורות עיקריות וחשובות: בתחום החינוך - הוספנו 27 מיליון שקלים והחלטנו להמשיך בסבסוד הצהרונים והמועדונים במסגרת יישום תכנית "ניצנים פלוס" עליה הכרזתי רק בקיץ האחרון. בתחום גנים וניקיון - הגדלנו את תקציב התחזוקה וניקיון הגנים הציבוריים, הוחלט להמשיך בתכנית חידוש הגנים. ובתחום התשתיות – הושם דגש על שיפור ושדרוג התשתיות בעיר, בדגש על שבילי אופניים, בניית שני פארקים חדשים, המשך פיתוח מתחם הבורסה – וכן קידום בנייה שקולה ואחראית.

    אני מודה לכל השותפים במלאכת הכנת התקציב לכל עובדי העירייה בראשות המנכ״ל ומאחל לתושבי העיר חורף בריא ומהנה.

    שלכם ובשבילכם,

    ישראל זינגר
    ראש העיר

  • דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת

    חודש חשוון הוא חודש מיוחד. אנו למדים ממנו לא מעט, אך בעיקר את חשיבות ההתחשבות באחר. חז"ל קבעו לומר את תפילת הגשמים בתפילת הלחש רק לאחר תאריך ז' בחשוון, אז הרחוקים מבין עולי הרגל, היו מספיקים לשוב לביתם ואם הגשם היה מתחיל לרדת כאשר היו בדרכים, היה הדבר מסב להם עגמת נפש רבה. כלומר, כל עם ישראל משנה ממנהגו עבור אותם קומץ המתגוררים רחוק מירושלים.

    זה דבר מדהים. הערבות ההדדית בעם היהודי נשמרה לאורך ימים ושנים ועד היום ניתן לראות כיצד יהודים ערבים זה לזה בצורה מדהימה ומעוררת התפעלות. בעניין זה רצוני להזכיר דווקא את עירנו – רמת גן – בה קיימת ערבות הדדית מדהימה בין התושבים והקהילות. אין לנו אלא לקוות שהדבר יימשך לנצח נצחים ושנזכה לראות בביאת משיח צדקנו.

    לאור פניית תושבים, בשל התפתחות עירונית בתחום פינוי בינוי והעובדה שבד בבד משפחות רבות עוברות דירה ונתקלות בשאלות בעניין קביעת מזוזות, העלנו מספר שאלות בסוגיית מזוזות. בנימה זאת נזכיר כי ניתן להעביר בנושא שאלות ונשתדל להעלות במדור עשה לך רב. כמו כן, ניתן גם לפנות למועצה הדתית, שם מקיימים לצד זה גם הרצאות וחוגים תורניים לטובת תושבי העיר.

    בברכה
    הרב צבי שינפלד
  • בין יעקב לעשו - עכשיו או לעולם | הרב אור חיים טאוב - רב קהילת נהורא וראש מחלקת טהרת המשפחה ברבנות רמת גן

    פרשת תולדות פותחת בפנינו את תחילתו של התהליך הארוך והמורכב ביחסי יעקב ועשו. לא רק כאחים אלא כשני כוחות הפועלים בעולם.

    עשו, אומרים חז"ל, נקרא כך משום "שנולד עשוי", וזו גם תכונת חייו. עשו חי את חיי ה'כאן ועכשיו', והוא עסוק כל ימיו בדאגה לאינטרסים הקיומיים והמיידים שלו של זרעו. עשו אינו מתבונן למרחוק, הוא לא חושב על עומק הדברים – אלא מממש את צרכיו ורצונותיו בהווה. וכפי שהדברים מתגלים לענייננו בתחילת הפרשה – "הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עייף אנכי...", עבור הרעב והעייפות מוכן עשו למכור את בכורתו (שאותה בהמשך ינסה לקחת חזרה, בגלל השכר שבצידה...).

    יעקב, לעומתו, איש תם יושב אהלים. יעקב עסוק בתהליכים ארוכים ועמוקים בתוך המציאות. הוא אינו מודאג ממה שקורה עכשיו אלא סולל את דרכו של עם ישראל להמשך הדרך. יעקב בוחן את החיים בעיניים של טוב נצחי ובמבט שמחפש משמעות מעבר לסיפוק הרצונות היצריים. באופן מובהק אנחנו פוגשים את הפער הזה כאשר יעקב אומר לעשו בפרשת וישלח "ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני..." – כלומר, אתה עשיו תזדרז להגיע למחוז חפצך, אבל לי, יעקב, יש עוד דרך עד שאגיע לשם, יש עוד תהליך...

    יעקב ועשו, כאמור, אינם רק דמויות מן התורה אלא גם מייצגים כוחות שפועלים בעולם שלנו. כוחו של עשו חי ובועט בחיינו – הרצון לממש את עצמנו, לספק את צרכינו, למצוא מענה ופתרון כאן ועכשיו לכל צורך והתמודדות. רוב העולם כיום מתנהלים לפי דפוסיו של עשו – מהיר, מעודכן ועכשווי. מה שמתנהל בעומק החיים, מה שמתנהל בתהליך בישול איטי – לא רלוונטי. ככה שאפילו ארוחת צהריים צריכה להיות מוכנה תוך 5 דקות (במיקרוגל) אחרת כבר איבדנו את הסבלנות.

    אבל דרכו של יעקב, דרכם של בני יעקב, היא אחרת. אמנם איננו מוותרים על היתרונות שבכוחו של עשו (הדחף להתפתח, הרצון להביא את הדברים לידי ביטוי גם באופן מוחשי וחיצוני בעולם ועוד), אבל עיקר כוחנו לא נמצא שם. "הקל קול יעקב, והידיים ידי עשו" – הקול הפנימי שמלווה את עם ישראל מראשיתו ועד עולם, הוא אותו קול שנישא על שפתינו בתפילה מתמדת לגאולת העולם. גם כשכל העולם גועש ורועש מאירוע כזה או אחר שהתרחש, גם כשכל המציאות נראית כבלתי אפשרית – אנחנו יודעים שאנחנו באמצע תהליך ארוך, ושאירוע כזה או אחר הוא רק חלק ממשהו הרבה יותר גדול ומשמעותי שהולך ומתממש בעולם.

    יעקב מחנך אותנו להסתכל על הרבדים העמוקים של המציאות, לא להסתפק במבט חיצוני ושטחי. לבחון דברים מתוך פרופורציה וחיבור לדורות הקודמים והבאים, מתוך חיבור לרצון ה', ולא להיות עסוקים רק ב'כאן ועכשיו'.

    המבט העמוק של יעקב, מפיח בנו רוח חיים ותקווה גדולה. אל מול כל מיני 'רואי שחורות' שעסוקים במה יהיה כאן עוד מעט וממה צריך לפחד ולחשוש, יעקב מעודד אותנו לראות כמה כבר עברנו. הן כעם וככלל והן ברמה האישית והפרטית, שורשינו נטועים באיתני הארץ והפוטנציאל שבנו רק מתחיל להתממש – ועוד נכון לנו עתיד מזהיר.

    כמדומני שאנחנו נקראים, גם בימי חודש כסלו הבא עלינו לטובה, מתוך חשכת החורף, להאיר את האור של יעקב – לעודד את עצמנו ואת העולם כולו – "ונחם ה' עוד את ציון ובחר עוד בירושלם"
    ה' יעזור שיתקיימו בנו דברי עובדיה הנביא – "ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה" במהרה בימינו.
  • עשה לך רב | שו"ת אקטואלי בענייני הלכה – הרב צבי שינפלד

    בעלון זה נעסוק בעניין מזוזות בבית. לפי בקשת רבים מקוראי העלון.

    ש. עברתי דירה, ולקחתי איתי את המזוזות, (לא ידעתי שאין נוהגים לעושים כך). עבר זמן וכנראה שהדייר החדש התקין מזוזות שלו במקומם. שאלתי: האם מותר לי למכור או לחלופין להשתמש במזוזות?

    ת. יש לברר תחילה את עלות המזוזות שעלו לדייר החדש ולהתפשר עמו, ואח"כ אתה יכול להשתמש בהם.

    ש. האם מטבח צריך מזוזה?

    ת. כל חדר שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה.

    ש. אני משפץ את כל הבית, ולרגל השיפוצים אני נאלץ להוריד את המזוזות, האם בסיום השיפוצים כאשר אחזיר את המזוזות שהיו לי, אני צריך לברך?

    ת. אם המזוזות נשלחו לבדיקה אצל סופר סת"ם יש צורך לברך. אם לא היו בבדיקה אצל סופר, לא מברכים.

    ש. הרחבתי את חדר הסלון בביתי, ובשל כך נוצרו שני עמודים מימין ומשמאל וחלק מהקורה, ונוצרה צורת הפתח כאילו טבעי. שאלתי: א'. האם יש צורך במזוזה? ב'. במידה וכן, היכן לקבוע אותה?

    ת. חייב במזוזה. יש לקבוע אותה ע"י הדבקה או מסמרים מימין לכניסה, על העמוד.

    ש. הדלת מהבית שלי, נפתחת לחצר כלפי חוץ ולא ניתן בחוץ לקבוע מזוזה. שאלתי: כיצד לנהוג?

    ת. לקבוע את המזוזה בפנים, ובלבד שתהיה תחת המשקוף.

    ש. חילקתי את חדר הילדים לשניים ע"י קיר גבס. האם יש צורך להוסיף מזוזה?

    ת. גם החדר הנוסף חייב במזוזה במידה ויש בו ד' על ד' אמות. את המזוזה יש
    לקבוע מימין הכניסה לחדר.

    ש. האם למחסן שיש לי בחניון הבניין חייב במזוזה?

    ת. מחסן דינו כחדר וחייב במזוזה, במידה ויש בו לפחות ד' על ד' אמות.

    ש. האם מעלית חייבת במזוזה?

    ת. מעלית פטורה ממזוזה, ואפילו מעלית גדולה פטורה. היות ואין אוכלים ושותים בה. וכן זה עראי.

    ש. מדוע אין קובעים מזוזה בסוכה?

    ת. היות וסוכה היא דירת עראי. לכן היא פטורה ממזוזה.

    ש. האם מרפסת חייבת במזוזה?

    ת. מרפסת עם תקרה חייבת במזוזה כדין חדר. ויקבע את המזוזה מימין של מהבית למרפסת.

    ש. קניתי דירה חדשה, ויש לי מזוזות מהודרות מיוחדות שנכתבו ע"י סופר מיוחד, שהזמנתי אצלו את המזוזות עבורי. וכמובן ברצוני לקחת את המזוזות לדירתי החדשה. כיצד עלי לנהוג?

    ת. אתה יכול לקחת את המזוזות שלך, בתנאי שתקבע במקומם מזוזות אחרות רגילות וכשרות. ובמידה וקונה הדירה שלך קובע מזוזות שלו, אינך חייב לקבוע מזוזות לחלופין.

  • סיפורי חסידים | ראוי, ראוי!

    שתי קהילות התקיימו באמסטרדם שבהולנד. לפני כשלוש מאות שנה. בראשות הקהילה הספרדית, הפורטוגזית, עמד הגאון רבי שלמה איליון זצ"ל, ובראשות הקהילה האשכנזית עמד הגאון חכם צבי זצ"ל. (השם "חכם" ניתן לו, על היותו תלמידם של גדולי הספרדים באיטליה).

    יום אחד עלה החכם צבי לבית הרב הספרדי לדון עמו בענייני הציבור, והופתע למראה ההוד וההדר שנגלה לעיניו: מפת חג פרושה הייתה על השולחן, פרחים רעננים באגרטל, ריח וורדים עמד באוויר, הכול אמר חג. היה זה ביקורו הראשון בבית הרב, והוא תמה: "וכי כך דרכה של תורה?!"

    נענה רבי שלמה בלחישה: "זוכים אנו לביקורו של המלך"

    אם כך, הכול מובן: אם מתכוננים לביקור מלכותי, צריך לקשט את הבית כדבעי! "מתי אמור המלך לבוא?", התעניין.

    "מקווה אני שכבר הגיע", נענה הרב.

    "היכן הוא", חרד החכם צבי, כבוד המלכות אינו דבר של מה בכך!

    "כבודו מלא עולם," ענה הרב. " הלא חז"ל אמרו כי: איש ואשה, זכו... שכינה עמהם אם השלום שורר בביתם, אזי הקדוש ברוך הוא שוכן בביתם! ואם זכיתי וביתי הוא מעון לשכינה – כלום אין ראוי לקשטו כיאות?! ועוד אמרו חכמים, כי אדם מישראל העוסק בתורה – שכינה כנגדו, שנאמר: בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וכי אין זה ראוי שאקדם פני הבורא יתברך בכבוד הראוי?!"

    "ראוי ראוי!" השיב החכם צבי נרעש ונפעם, "אם כאלו הם כוונותיו של הרב – אשרי הקהילה שעומד הוא בראשה!".

  • תושב אחד בחודש | מרכזיות הלמידה בעם ישראל

    ד"ר אורי אדלמן הוא ניצול שואה שפקדה את משפחתו בהיותו פעוט. כילד רך בשנים הוא עבר את כל ייסורי הגיהינום בגיא ההריגה של אירופה הבוערת ועלה ארצה עם קום המדינה, בתקופה של צנע ומחסור, לחם צר ומים לחץ. בשורות אלו הוא מספר את הנרטיב על ייסוריי במחנה ההשמדה

    בריות שרוחן שחוחה עליהן ותחושותיהן מרות כלענה - מציע להן פתגם אנגלי "להטביע את צרותיהן במשקה" Drawn your troubles in drink)). תלכנה לבתי מרזח, תהנהנה מן הטיפה המרה, תתרווחנה במושבי לצים המרוממים את רוחם כמוהן בעזרת משקה ותדחקנה את דיכאונן. זה מתכּוֹן אנגלו-סקסי נפוץ לשם שיפור תחושות מנטליות ירודות, היחלצות מִבִּירָא עֲמִיקְתָּא והתעלות לאִיגְּרָא רָמָא, או סוג של עליה וסובלימציה נפשית.

    תרגומו של ההיגד ללשון אידיש, כפי שנוסך לאוזני עם חלב אמי, מקבל תפנית תהומית בגין שינוי בתיבה אחת בלבד: היהודים מציעים אף הם להדחיק את הצרות ולהטביען, אך במקום במשקה, בהגות ובלמידה לאמור: "דערטרינקען די צורעס אין לערנען". ללמדנו, כי דווקא הלמידה והעיון בתורה הקדושה הם המשאבים האולטימטיביים למיתון צערו של אדם ומכאוביו.

    בין שני הרעיונות, האנגלי והיהודי - הבדל תהומי. רחוקים הם כמזרח ממערב ומקורם במשתי תפיסות עולם מנוגדות לחלוטין. הראשון מציע סם לטשטוש החושים ולאיבוד השליטה העצמית. אמצעי מסוכן לבריאות, שעלול לגרום לתחלואים גופניים ומנטליים ואפילו סכנה לחיים. סיטואציה המובילה להתמכרות, שיעבוד והתמסרות מוחלטת. נקיטה בגורמים אקסטרניים המחלישים או מבטלים את עוצמותיו של 'האני העליון' - המפקח ושופט את מחשבות ומעשי האדם.

    האמצעי היהודי לעומתו זאת, מרחיב את הדעת, תורם להעשרת החשיבה ולהרחבת אופקים. ככל שאדם מעמיק בו, הוגה ומגלה אמיתות חדשות, כן משתכחות הטרדות מליבו ורוחו הולכת וטובה עליו. שליטתו על סביבתו לא רק שאינה רופסת, אלא צוברת תאוצה ומתעצמת. משרה עליו סיפוק מידי. מי ייתן והלמידה תהפוך להתמכרות. חז"ל הטיפו: "אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה" (מסכת אבות, ב-ד). אדם אינו רשאי לדחות את הלמידה לעת שראשו וליבו יהיו פנויים מכל טרדה ולהבטיח כי אז יישב וילמד בהתמדה. הפנאי האידיאלי עלול להגיע באחרית הימים, אם בכלל.

    הדגש על למידה כמתכון לנפש בריאה וכמזור לכל חולי הביא לעיתים להסברים רדיקליים ומרחיקי לכת לאמור: הזנחה או הפסקה בהגות, אפילו הם זמניים, עלולים להביא בעקבותיהם ענישה ואסונות. לדוגמא מובא הפסוק: " וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות, י"ז-ח') ללמדנו שנקרא 'רפידים', כי שם רָפוּ ידיהם של ישראל מן הלמידה וההגות (סנהדרין, קו-א). נענשו ובא עליהם עמלק. אף על פי שזה התרחש לפני מתן תורה, היותם 'עם נבחר' מעמיד את הלמידה בסדר עדיפויות עליון. נצחיותה של האומה היהודית, מקורה בהרגלי הלמידה המושרשים בה.

    מעניין, כי אנשי משלחות מאומות העולם - המגיעות לעמוד על סודות החדשנות של ישראל בעיקר בתחומי המדע ותעשיית ההייטק - מבקשים לבקר גם בישיבות ובתי מדרש. רבים שמעו ששם מצוי המקור העתיק לסוד המוח היהודי.

  • פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל

    "ויעקב איש תם, יושב אהלים" (כ"ה, כ"ז)
    אומר השל"ה הקדוש: בא וראה, כמה צריך האדם להתרחק מדרך הרמאות והשקר, ביעקב אבינו היו, בוודאי, מעלות טובות לאין מספר. ומכל המעלות והמידות הטובות של יעקב לא הזכיר הכתוב אלא זו "איש תם". מכאן נמצאנו למדים, שאין לך מידה גדולה מחיי תום ויושר.

    "ואלה תולדות יצחק בן אברהם וגו' – ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (כ"ה, - כ"א).
    שושנה בין החוחים: הזכירה התורה את ייחוסה של רבקה ואת היותה אחות לבן הארמי – ללמדך אביה רמאי ואחיה רמאי ואף אנשי מקומה רמאים. והצדקת הזו שיצאה מביניהם, למה היא דומה? ל"שושנה בין החוחים". (בראשית רבה סג')

    יצחק אבינו חשב שזכותה של רבקה גדולה מזכותו. שכן, הינתקותה ממשפחתה וממולדתה ודבקותה בבית אברהם, הוא ניסיון מתמשך. ואילו הניסיון שלו – העקדה היה חד-פעמי, על כן התפלל "לנוכח אשתו" – שתעמוד להם זכותה. (רבי יצחק לוי בעל "קדושת לוי")

    כאשר אשתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לשה בצק ואופה חלות לשבת, הייתה מתפללת ואומרת: רבונו של עולם: יהי רצון מלפניך, שכאשר לוי יצחק שלי יברך "המוציא" על החלות, יכוון בלבו את אותן כוונות שכיוונתי אני בשעה שהייתי לשה ואופה אותן.

    רבי יעקב מקוזמיר היה אומר: עשו לא יצא כדי שגם יעקב לא יוכל לצאת. מוכן היה עשו לוותר על עבודה זרה שלו ובלבד שיעקב לא ישב ב"פתחי תורה" וילמד.

    תייר אמריקאי בא לביקור אל החפץ חיים. חשב התייר בליבו, לאור גדולתו של החפץ חיים כפי שהוא שמע על אודותיו, בוודאי ימצא אותו בדירה מרווחת ומרוהטת ברהיטים נאים וכד', אך בהיכנסו לבית, הופתע לחלוטין. הוא מצא את החפץ חיים, בתוך דירה עם מספר רהיטים בלים ופשוטים.

    רבי - פנה אליו התייר – היכן הרהיטים שלך? "ואתה היכן הרהיטים שלך, אינני רואה אותם", השיב לו החפץ חיים בשאלה? "אני" – עונה התייר! "הנני אורח ונמצא עתה בדרך, על כן אין עמי רהיטים".
    אף אני נענה החפץ חיים, בעולם הזה הנני אורח ונמצא כעת רק בדרך, העולם הזה הוא הפרוזדור לעולם הבא...

    כחרס הנשבר:
    רבי אברהם האדמו"ר מטריסק נשתהה פעם שעה ארוכה על מפתן הסוכה, חסידיו שליווהו עמדו דוממים ותוהים, עד שפתח פיו ואמר: "משנתקרבתי לסוכה התחלתי להרהר – הן אמרתי בתפילת ימים הנוראים שהאדם משול כחרס הנשבר. ואיך רשאי אני להיכנס לסוכה, הרי אסור להכניס בה כלי חרס? אולם נזכרתי במאמר חז"ל. כלי חרס אין להם תקנה אלא בשבירה. ולפיכך שברתי את לבבי לפני אלוקי. אשר לב נדכא לא יבזה – ונכנס לפנים הסוכה.

  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    מיוחד: תעודת "ברכת העסק" לשומר שבת
    בימים אלה, נמשך פרויקט מיוחד שהחל עוד לפני למעלה מעשור שנים, עת השתתף הרב צבי שינפלד ביארצייט של בעל ה"שפת אמת" שהתקיים בתאריך ה' שבט בשטיבל גור ברמת גן. לצד קהל רב, כיבד את נוכחותו רב העיר הרב יעקב אריאל שליט"א שזעק על חילול השבת בפרהסיה בדמות חנויות שפתוחות בראש כל חוצות. מאז, החליט הרב צבי שינפלד ליטול יוזמה והחל להנפיק תעודות "ברכת העסק" לבתי עסק שהצהירו כי סגורים ביום השבת. במהלך השנים הצטרפו בתי עסק רבים ומנגד, תושבים נמנעו מלרכוש מוצרים בבתי עסק שלא החזיקו בתעודה שכזו. "בעלי עסקים לא מפסיקים לפנות אלי ועד היום אני ממשיך להנפיק תעודות כאלו".

    יריד השבת במקום נווה
    בהתאם ל4 השנים האחרונות, גם השנה התקיים פרויקט השבת במסגרתו חולקו למעלה מ-1000 מנות חמין וקוגל ברחבת פארק מרום נווה במטרה לחבר כמה שיותר קהלים לשבת. במסגרת פעילות הנשים, התקיים דוכן 'הפרשת חלה' בו נערכו 40 הפרשות חלה ומאות נשים חזרו הביתה עם בצק חלה מוכן לאפיה בתנור. 140 קילו בצק חולקו בתוך שעתיים. הדוכן של החמין והקוגל היה עמוס במיוחד, ולצדו דוכן יין ואף דוכן נרות שנארזו עם נוסח הברכה והתפילה להדלקת נרות בעיצוב מיוחד לכבוד היריד. האירוע התקיים בהשתתפות המחלקה למורשת ישראל בראשה עומד חיים גלרמן.

    כנס החינוך הוירטואלי הראשון: ברמת גן
    מערכת החינוך של רמת-גן רשמה הישג נוסף, כאשר אירחה בחודש החולף ב-HUB הטכנולוגי במרכז פסג"ה את EDUcity live 2017 – כנס החינוך הווירטואלי הראשון של ישראל. שר החינוך, נפתלי בנט, השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ובכירים ממערך החינוך וההייטק הישראלי לקחו חלק בכנס ודנו בסוגיות הבוערות של מערכת החינוך הישראלית, תוך שימת דגש על האתגרים הטכנולוגיים שמזמנת לנו המאה ה-21, והמענים הרבים שנותנת להם מערכת החינוך האיכותית והמצטיינת שלנו. בפאנלים השתתף היה גם ראש העיר ישראל זינגר.

    ליל המדענים באוניברסיטת בר אילן
    אוניברסיטת בר אילן ציינה את "ליל המדענים 2017" יחד עם עוד 4,000 מתושבי העיר רמת-גן - ובמעמד ראש העיר, ישראל זינגר; שר המדע, אופיר אקוניס; מנהלת אגף החינוך בעירייה, דליה לין וסגניתה, אביבה מורן; ואחרים. אירועי "ליל המדענים" הם יוזמה בינלאומית המתקיימת מדי שנה בחודש ספטמבר. במסגרתם, שלל מוסדות ומוזיאונים פותחים את שעריהם ומזמינים את הקהל הרחב לתערוכות, סדנאות, הרצאות, ניסויים, ומופעים מסקרנים המספקים הצצה לעולם המדע.

    לראשונה: תכנית הכשרה לבכירים
    בפארק המיחזור ע"ש אריאל שרון (חירייה) הושקה תכנית הכשרה עירונית לבכירים בעיריית רמת-גן, תחת הכותרת ״מעירייה קיימת לעירייה מקיימת״. מטרת התכנית היא לעדכן את תפיסת הקיימות בעיר לאתגרי המאה ה-21, תוך גיבוש שפה חדשה וחזון משותף לבכירים, שישתלב בתהליכי עבודה עירוניים ארוכי טווח. הכוונה היא להכניס, בין היתר, אלמנטים ירוקים כחלק אינטגרלי מפיתוח עירוני, לעודד התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה מתחדשת, התייעלות באופן השימוש במים, קידום תחבורה מקיימת (ציבורית, אופניים), חינוך סביבתי, נגישות והליכות, שימור טבע ושטחים פתוחים ועוד.


    ליל המדענים בבר אילן



רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]