רמת-גן עירי - לעלון 21 המלא >>
- דבר העירייה
תושבים יקרים,
אם יש נושא שניתן להגדירו כחשוב ביותר בכל עיר ועיר, זהו נושא החינוך. דור העתיד הוא זה שיהיה כאן במקומנו ואנו אחראים לעיצוב העתיד על כל המשתמע מכך. בחודש האחרון אי אפשר להתעלם מההישגים הגדולים שהגיעה עירנו בתחום החינוך. שורה של היבטים מעמידה את עירנו כאחת מהבטחות החינוך הגדולות ביותר בארץ.
לפני כמה שבועות התבשרנו כי מערכת החינוך ברמת גן נמצאת בחמישייה הפותחת בדירוג החינוך האיכותי ביותר מבין ערי הארץ. אין ספק כי לראש העיר המשמש כאיש חינוך, יש חלק גדול בדבר. בשנים עברו היה הדירוג נמוך בהרבה ובשנים האחרונות זינקה העיר בתחום החינוך.
הישג נוסף בתחום החינוך בא לידי ביטוי במקומות הראויים שהשיגו תלמידי העיר רמת גן בתחרויות שחמט כאשר אחד מתלמידי העיר אף לקח אליפות ישראל לקבוצות עד גיל 12. (הרחבה במדור 'הנעשה בעיר').
גולת הכותרת בחודש האחרון היא אישורה של מועצת העיר לתכנית המהפכנית שהגה ראש העיר במסגרתה תוקם קריית חינוך ענקית בשטח מכללת רמת גן. התכנית נמצאת מזה כשנתיים בעבודת מטה ולאחר מאמצים מרובים היא אושרה במועצת העיר.
במסגרת הקמת קריית החינוך, יוקם מבנה חדש עבור תלמידי ״תיכון אלון״, כאשר בשטח הנוכחי של ״תיכון אלון״, יוקם בית-ספר יסודי חדש לילדי שכונות תל גנים, נגבה, תל יהודה וקריית בורכוב. בנוסף, במתחם יוקם מרכז קהילתי רב תכליתי במקום.
בברכה
העירייה
- דבר העורך| הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת
גדול השלום
השבת אנחנו קוראים את אחת הפרשות החשובות ביותר בתורה: פרשת קרח. אינספור מסרים יש לנו מפרשה זאת, כאשר המסר העיקרי הוא לברוח ממחלוקת. בפרשה זאת אנו רואים מה עולה בגורלם של שותפי המחלוקת ועד כמה היא מסוגלת להזיק ולהרוס.
העונש שקבלו קרח ועדתו שנבלעו חיים באדמה, בא ללמדנו על מהות המחלוקת שתפסה את ראשי הקהל ומכובדיו. העובדה שהאדמה פתחה את פיה, מראה שמדובר ביצירה חדשה שנבראה במיוחד כדי להעניש את גורמי המחלוקת.
אין מוסר השכל גדול מזה המלמד אותנו כמה שעלינו לברוח מהמחלוקת ולרוץ אחרי השלום. נאמר על אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום. משפט זה למעשה מלווה אותו פעמים רבות בחז"ל ובמקורות. ללמדנו עד כמה חשוב השלום. שלמרות מעלותיו הרבות של אהרן הכהן, דווקא היותו "אוהב שלום" מוזכרת אינספור פעמים.
בעירנו רמת גן אנחנו זוכים לאחדות שלא רבים זוכים לה. ההרמוניה המופלאה בין הקהילות והזרמים יוצאת פסיפס אנושי מרהיב ומרנין. דווקא בשבוע זה, שאנו קוראים את פרשת קרח ואת השלכותיה הקשות של המחלוקת, ראוי לציין את האחדות בכל מקום אשר היא נמצאת.
שנזכה ל"האמת והשלום אהבו"
שבת שלום וחודש טוב ומבורך מלא בשמחות ובבשורות טובות
צבי שינפלד
- הרב יהודה מלמד | ר״מ בוגרי צבא בישיבת ההסדר רמת-גן
פרשת קורח
אצל קרח אנו מוצאים בקשה לשמש בכהונה. לכאורה הסיבה הפשוטה לבקשתו היא קנאה אך הטיעון שהוא משתמש בו הוא כי כל העדה כולם קדושים. מה החיסרון בטיעון הזה האין בו אמת.
לשם זה אספר ששמעתי מהרב צבי יהודה, הסבר למאמר חז"ל: "הקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעולם הבא". ספרים חיצונים הכוונה לספר בן סירא או חשמונאים או יהודית וכיוצא באלו. עולה השאלה, מה רע לקרוא בספרים כאלו האין בהם חכמה וכי לא מביאים תועלת? דייק הרב צבי יהודה שחז"ל השתמשו בביטוי הקורא ואמר שאצל חז"ל מקובל לכנות את לימוד המקרא קריאה ולימוד המשנה נקרא בלשון שונה או שינון כמו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים הכוונה במשפט זה קרא -מקרא ושנה – משנה ולא שימש תלמידי חכמים היינו שלא השלים את עבודת ישוב המשניות ובאורם המדויק כפי שעושה הגמרא הרי זה נשאר בגדר עם הארץ.
עכשיו יובן הביטוי "הקורא בספרים חיצונים.." היינו שהוא מתייחס אליהם כמו מקרא טשטוש בין מה שהוא מקרא למה שלא הריהו פגם בעולם הבא והתבטא הרב צבי יהודה "אם בן סירא [בעיניך] זה כמו ישעיה אז ישעיה זה לא ישעיה". זהו הפגם של האמירה כל העדה כולם קדושים. אם אדם מטשטש בין הקדושה שמופיעה אצל הכהנים הקדושים מרחם וכל חייהם קודש לעבודת השם אחר שהסירה התורה מהם עול התעסקות בענייני העולם שהרי אין להם נחלה בארץ, אם אדם מטשטש בין קדושה זו לקדושה שיכולה להופיע אצל כל אחד, במה שמביע איזה רצון להתקרב אל הקודש, הרי שזה מבטל את כל מושג הקדושה.
ובלשון הרב צבי יהודה היינו יכולים לומר "אם קרח זה כמו אהרון אז אהרון זה לא אהרון" ובעוד נוסח אם כהן הדיוט זה כמו כהן גדול אז כהן גדול זה לא כהן גדול". אם כל מקום זה כמו הר המוריה אז ביטלנו את הייחוד והקדושה שיש בהר המוריה.
אעפ"כ יש גם גרעין של אמת בדברי קרח שכל מי שימסור את נפשו לעבודת השם מתוך השראה מעבודת הכהנים הרי נתקדש ונהיה קדש קודשים כדברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל. וכך היה שמואל הנביא שהיה מבני קרח והוא הושאל להשם כל ימי חייו וזכה ונתקדש והעמיד הנבואה והמלכות בישראל. דווקא כאשר לא מטשטשים וזוכרים את המקום והערך של כל המדרגות הרי שכל מדרגה וכל אדם מתגלה שיש להם חשיבות מיוחדת שאין לה תחליף בשום מדרגה אחרת וכל אחד יכול להיות צדיק כמשה גם אם ובזכות שיודע ומכיר את האמת שאינו יכול להיות נביא כמשה.
ודווקא משה רבנו ששום נביא לא ידמה לו ממנו יוצאת התפילה מי יתן כל עם ד' נביאים כי יתן השם את רוחו עליהם.
בברכת שבת שלום,
יהודה מלמד
- עשה לך רב
מצוות כיבוד אב ואם
הערת מערכת: בגיליונות 21, 22, 23, נתייחס לנושא מצוות כיבוד אב ואם (לפי בקשת הקהל המעוניין בנושא חשוב זה).
"כבוד הורים וכבוד שמים"
מצוות עשה מהתורה, שיכבד אדם את אביו ואת אמו, ויירא מהם. "כבד את אביך ואת אמך". (שמות כ', יב'). "איש אמו ואביו תיראו" (ויקרא יט', ג'). מסכת קידושין (דף ל', עמוד ב'), אומרת הגמרא השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד הקב"ה. שנאמר (דברים ו', יג') "איש אמו ואביו תיראו", ובהמשך פרק י' פסיק כ': "את ה' אלוקיך תירא". כלומר, תופסת מצוות כיבוד הורים ככיבוד שמים. על כן השוותה התורה את כיבוד ההורים לכבוד שמים, מי שמכבד את הוריו, מכין את נפשו למחשבה של אמונה, למחשבה של הכרת תודה.
אדם כזה מתרגל לחשוב על שורשי הדברים, ומתוך ההתבוננות בהוריו והכרת הטוב כלפיהם, ימשיך הלאה לאמונה בבורא העולם. "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" (ישעיהו מ', כו'). הגמרא אומרת: שלושה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו, אומר הקב"ה: "מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני" (קידושין ל', ב').
"יחסי הורים ובנים שרשרת הדורות"
שתי מצוות מרכזיות בתורה ביחס להורים וביחס לבנים. האחת מצוות כיבוד הורים, שמפאת חשיבותה נזכרת "בעשרת הדיברות". והשנייה, מצוות חינוך הבנים. שעליה אמרו חז"ל שהיא שקולה כנגד כל מצוות התורה (ירושלמי פאה א', א').
מצוות כיבוד אב ואם קושרת אותנו אל כל הדורות שעברו, ואנו ההורים נציגיהם. ואילו המצווה השנייה, חינוך הבנים, קושרת אל הדורות שעתידים לבוא. דרך החינוך שיעניקו לבנם, יתקשרו אל ההמשך, אל הנכדים והנינים ובניהם עד סוף כל הדורות.
על ידי כיבוד ההורים, נשאב ונלמד מהדורות שעברו את כל חכמתם וניסיונם. ועל ידי חינוך הבנים, נוריש ונעניק לבנים את כל מה שלמדנו, כמובן בתוספת התרומה האישית שלנו. וכך ימשיך הקשר מהעבר להווה ולעתיד, עם הדורות שעברו, ועם הדורות שיבואו בעז"ה.
ש. האם מותר לבן לבצע באביו טיפול רפואי העלול לגרום להוצאת דם, כיוון שישנו איסור מיוחד שלא להוציא דם מהוריו, על הבן להימנע מזה, אפילו אם הוא רופא?
ת. אם הבן טיפל באביו ומתוך הטיפול יצא דם, הבן אינו נענש, הואיל ועשה זאת בהסכמת אביו ולטובתו. סיפור מעשה הגמרא: מגדולי האמוראים רב. שכאשר נתקע קוץ בבשרו, לא הניח לבנו להוציאו, שמא עקב הוצאת הקוץ יצא ממנו דם, ונמצא הבן עובר בשגגה על איסור חובל באביו (סנהדרין דף פד' עמוד ב'). ועל כן נפסקה ההלכה שאסור לבן שהוא אפילו רופא, לנתח את אביו, או לקחת ממנו דם ואפילו אם האבא מבקש. אבל במידה וצריך רופא יותר מומחה, והבן הוא המומחה, או שאין רופא ולא ניתן לשכור אפילו בכסף רופא אחר אזי הבן רשאי ומחויב לטפל בהוריו. ואז הבן חייב להיענות לבקשת הוריו ומקיים בזה מצוות כיבוד הורים.
- פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל
ויקח קורח וגו' (טז', א')
שנו חכמים (אבות ה', יז'): "איזוהי מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח ועדתו".
למה לא אמרו "זו מחלוקת קורח ומשה", כשם שאמרו "זו מחלוקת הלל ושמאי"? אומר הגר"א: ללמדנו, שאף בני קורח היו חלוקים ומפולגים בינם לבין עצמם, זה מושך לכאן וזה מושך לכאן, כי לכל אחד ואחד היה ענין פרטי משלו במחלוקת זו, ולא התאחדו אלא למטרת מחלוקת בלבד.
במשנה זו נאמר: "ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים". לכאורה המילה "סופה" מיותרת? ניתן להסביר כך: טבעה של מריבה שהיא הולכת ומתפשטת עד שבסופה אין זוכרים את הנקודה העיקרית שבעטיה החלה המחלוקת, וזו כוונת המשנה לדעתי: מחלוקת שאינה לשם שמים, בסופה של המחלוקת, הנקודה הראשונית כבר אינה קיימת.
רש"י (פסוק ז'): "וקורח שפיקח היה, מה ראה לשטות זה? עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו, שמואל, ששקול כנגד משה ואהרון".
"עינו הטעתו" – זו עין רעה שלו, שהקנאה באחרים אכלה אותו (רבי אברהם מסטרטין). האדם צריך להשתמש בשתי עיניו, באחת לראות את גדולת הבורא, ובשנייה את שפלות עצמו. ואילו קורח, עם שראה את גדלות הבורא לא ראה את שפלות עצמו, אלא ראה את שלשלת היוחסין היוצאת ממנו והייתה דעתו גבוהה ולבו זחוח עליו ורוחו גסה עליו, ולכן אמרו עליו" "עינו הטעתו" – עינו האחת.
"בן יצהר בן קהת בן לוי" (טז', א)
רש"י: "ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על המחלוקת, שנאמר (בראשית מט', ו'): בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחד כבודי", פירוש המילה "בסודם", ניתן להסביר כך: יעקב אמר, אפילו אם מחלוקתו של קורח תהא כרוכה בסודות רזין דרזין של קבלה וחסידות, אני תפילה כי "בקהלם אל תחד כבודי". כלומר, מוותר אני על עבודת השם ועל סודות ששורשיהם נעוצים המחלוקת. (בשם הרבי יחזקאל מקוזמיר).
"ודתן ואבירם בני אליאב" (טז', א')
הם הוזכרו בשמותיהם לגנאי יותר מכולם, מפני שהם התערבו על ריב לא להם, שהרי לא היו משבט לוי, ולא ניטלה מהם הכהונה, ולא העבודה, שהרי הוטלה על הבכורים והם לא היו בכורים, דכתיב (במדבר כו', ט') "ובני אליאב נמואל דתן ואבירם".
"ותבלע אותם... ואת כל הרכוש" (טז', לב')
אם בני אדם חטאו, רכושם מה חטא, ולמה אבדו ממון ונכסים שלהם וירדו למצולות עמהם? אמר החכם מכל אדם (משלי יח', כג') "ועשיר יענה עזות". הרי ממונם גרם להם שנפלו לתוך אש מחלוקת זו, לפיכך אף ממונם לא פלט. כל הגורם חטא, מגלגלים חובה על ידי חייב וזכות על ידי זכאי.
"ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם... ואת כל הרכוש" (טז', לב).
מורגל לומר בלשון מבני אדם: "פלוני יש לו אוצרות כקורח", על מה מבוססת אמרה זו? אלא כך דרכם של הרבה עשירים מישראל, כל ימי חייהם פושטות ומתהלכות אגדות על עשרם וכשהם מתים מתברר שאינם עשירים כל כך. ואילו קרח ירד שאולה עם כל אוצרותיו, רכושו והונו, הרי נשאר בחזקת עשיר לעולם ועד, היינו דאמרי אינשי: "עשיר כקורח".
"ויתן את הקטורת ויכפר על העם" (יז', יב)
רש"י "למה קטורת? לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטורת לומר: סם המוות הוא – על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמישים ומאתים איש, אמר הקב"ה, תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית". כל מה שהקב"ה ברא בעולם הוא בבחינת "זה לעומת זה עשה האלוקים". לכל דבר שני פנים" רע וטוב, דין ורחמים וכדו', לכן מתחילה התורה דווקא באות "ב".
- תושב אחד בחודש | מנהל בית הכנסת "דובב עוז"
יוסף דוקלר
עם רזומה של למעלה מ-40 שנה בניהול בית הכנסת, חושף יוסף דוקלר את אחורי הקלעים של בית הכנסת מהגדולים בעיר רמת-גן "יש כאן קבוצות מאוד מגובשות", הוא אומר ל'רמת-גן עירי'
יש משהו מרתק בבית הכנסת בית הכנסת "דובב עוז" ברמת גן. הוא קיים כבר עשרות בשנים ולמען הדיוק כבר למעלה מיובל שנים. הוא מונה בקרבו מספר קבוצות שהמונח "משפחה" יהיה המתאים ביותר עבור הגדרתם.
"הבית כנסת נוסד לפני כחמישים שנה בעירנו רמת גן בשכונת משכנות ששכנה ברחובות הראה, לב הזהב, עלומים, הבילויים ואהרונסון", אומר יוסף דוקלר, מנהל בית הכנסת ב-40 שנה האחרונות. "לפני כ-40 שנה כאשר נבנו 6 בתים גבוהים ברחובות אהרונסון והבילויים, ואוכלסו ע"י ציבור דתי, בית הכנסת בקושי הכיל את המתפללים כאשר מספר המקומות בו הוא 350, רק הגברים, כולם היו מלאים".
גם היום לאחר שהאוכלוסייה הזדקנה והרבה עברו מהמקום, המקום עדיין מהווה את הריכוז הגבוה ביותר ברמת גן של ציבור דתי לאומי. "יש כל יום כחמשה מניינים בשעות הבוקר החל מהשעה 5:40 ועד השעה 08:00 של המניין האחרון", אומר דוקלר. "כל יום יש גם 2 שעורי הדף היומי, אחד בבוקר ע"י רב הקהילה הרב אהרן כ"ץ ובערב ע"י רב מהישיבה הגבוהה. אחה"צ מתקיים בין מנחה וערבית שיעור בהלכה או בפרשת השבוע".
בבית הכנסת מתקיימים בין היתר גם שיעורי המדרשה "תורה אור" המנוהלת ע"י הרב יצחק בן יוסף, והיא מושכת כ-100 איש כל שבוע מכל רחבי הסביבה. "במדרשה מופיעים מרצים שונים ומגוונים במחשבת ישראל", אומר דוקלר. "בשבת יש שעורי הלכה, גמרא בעמקות ובחורף פרשת השבוע מדי ערב שבת לאחר הארוחה".
אין ספק שבית הכנסת מהווה פנינת אור לכל הקהל המגוון שבא בשעריו, אך הוא בולט בעיקר בפעילויות מיוחדות הנערכות בו בימי זיכרון וחגים. "בערב שבועות בבוקר יום השישי", אומר דוקלר. "הגיעו תלמידי כיתות א' וגני הילדים הלא דתיים לראות את בית הכנסת, את ספרי התורה ולשיר משירי החג".
ביום העצמאות ויום ירושלים, מקיים בית הכנסת מופעי תרבות, "לפעמים יוצאים לטיול", אומר דוקלר. ולפעמים שוהים בבית הכנסת עצמו. לאחרונה במימון העירייה הותקנה מעלית לרווחת המתפללים והמתפללות המאפשרת לעלות לעזרת הנשים או לרדת לאולם התחתון המשמש גם כמקום המניין הראשון בשבת וגם כאולם שמחות ואירועים, מה שמאפשר לנו לקיים פעילויות נוספות".
אפשר לומר כי ישנם מספר קבוצות בבית הכנסת. הקבוצה הראשונה היא המייסדים שהגיעו לבית הכנסת בהקמתו לפני כ-60 שנה. "הבית כנסת הוקם במבנה קטן ועבר למקום רחב יותר עד שהגיע למקום הנוכחי לפני כ-50 שנה. המייסדים היו חלקם ניצולי שואה וחלקם צברים שמה שחיבר בניהם הייתה ההתיישבות של חברת 'משכנות' שהיום הגלגול שלה היא חברת 'משאב'".
לדברי דוקלר, הקשר בין המבוגרים, הוא מדהים. "פעם בשנה הם נוסעים לנופש לחמישה ימים. החברה הצעירים מטבע הדברים פחות קשורים בניהם, אבל עם השנים הקשר מתגבש". גיבוש הקשר נעשה בין היתר על ידי פעילויות משותפות. "כל שבת יש קידוש וכל שבוע האנשים באים ואם רוצים מזמינים אנשים אחרים כל אחד לפי איך שהוא רוצה", אומר דוקלר.
דוגמה נוספת נזכר דוקלר מלפני 15 שנה. "כתבנו ספר תורה משותף ל-30 משפחות. כלומר, 30 בתי אב תרמו את הספר ועל המעיל של הספר כתובים שמות כל ההורים של התורמים. יש שם 60 שמות הורים. זה הצריך ממנו לבצע עבודת אמנות של המעיל. ממש כל המעיל מצופה בשמות של הורים. זה משהו שממחיש את הקשר של החברים".
- סיפורי חסידים
כבוד גדול נהג הצדיק רבי יצחק מוורקא באמו. בכל שנה היה נוסע לעיר מולדתו ז'לושין לקים מצוות כיבוד אם. בכל פעם שהיה מסב בשבת קודש אל השולחן יחד עם אמו, החסידים הרבים שהתאספו ובאו אל הרבי היו נדחקים מסביב לשולחן. פעם ביקשה אמו של רבי יצחק להביא לה כוס מים לשתות.
נזדרז אחד מן החסידים ומהר להביא לה את המים. מיאנה לשתות את המים, ואמרה לבנה: "יצחק אמרתי לך שתביא לי, ולא לאיש אחר". קם הרבי ורץ והביא לאמו מים. אמרה לו אמו: "באמת איני רוצה כלל לשתות: התכוונתי לזכות אותך באריכות ימים". ולחסידים פנתה ואמרה: "לא ממרק עם אטריות זוכים ליצחקים כאלה".
בזמן שהגאון הצדיק בעל "חידושי הרי"מ" מגור דר בוורשא, (האדמו"ר הראשון ומיסד שלשלת גור), הוא היה לומד שיעורי תורה עם אברכים מופלגים בתורה, וביניהם היה בנו הצדיק רבי אברהם מרדכי, פעם אמר להם הרי"מ פלפול בעמקות גדולה ובסברות נפלאות ועמוקות, שאל אותם הרי"מ אם הם מבינים את השיעור, והשיבו כולם שאינם מבינים.
שאל את בנו רבי אברהם מרדכי: אף אתה אינך מבין? משך רבי אברהם בכתפיו, כאות שגם הוא אינו מבין, בינתיים נכנס הרי"מ לחדר אחר, ושמע שבנו מסביר לחבריו בטוב טעם ודעת את כל הפלפול. כשחזר הרי"מ, שאל את בנו: "אם אתה מבין כל כך יפה את הפלפול, מדוע לא קיימת מצוות כיבוד אב לשמח אותי ולהשיב לי בחיוב שאתה מבין?
השיבו רבי אברהם מרדכי: "אם אבי מורי היה שואל אותי אם אני מבין, הייתי משיב הן. אבל אחרי שאבי מורי שאל אותי אם אף אני אינני מבין, קיימתי מצוות כיבוד אב, שלא לומר ההפך ממה שאמר אבא.
איש אחד חזר מנסיעתו מה"יריד" ובדרך נשברה העגלה. הדבר אירע ביום שישי, והוכרח לשבות בעיירה הסמוכה. שאל על עשיר ידוע בעיירה, והלך והפקיד אצלו את צרור כספו עד אחר השבת. במוצאי שבת בא לקבל את כספו, והעשיר הכחיש את דבר הפיקדון, ולא הועילו לו לאיש כל טענותיו ותחנותיו, עדים לא היו לו, והאיש הוכרח לחזור בפחי נפש לביתו בלי כסף.
לימים אותו עשיר ירד מנכסיו, נסע אל בעל ה"שפת אמת". בפתקא ביקש מהרבי שני דברים: שיסיר ממנו החשד שחושדים בו "בחינם" כי מעל בפיקדון זרים, ושיורהו עצה אם לפתוח בלודז' עסק ידוע. הסתכל האדמו"ר בפני האיש והשיבו: בנוגע לעסק צריך לשאול מומחים לדבר, כי אני איני מומחה לכך. אבל מה שנוגע לכסף הפיקדון, עליך תכף ומיד, בלי שום דיחוי, להחזיר הכסף לבעליו.
- מהנעשה והנשמע ברמת-גן
נערי רמת גן הפתיעו: אליפות בשחמט
בחודש האחרון התארחו בלשכת ראש העיר שחקני נוער מצטיינים ממועדון השחמט אטיוד רמת-גן. האירוח התקיים במסגרת "דלת פתוחה" שמקיים ראש העיר לתושבי העיר אחת לשבוע. ראש העיר בירך אותם על הישגיהם האישיים וגם את המועדון על זכייתו הטרייה באליפות ישראל לקבוצות עד גיל 12. הזוכים בתחרויות הם: יונתן ובר, סגן אלוף ישראל עד גיל 6. אור שתיל, אלופת ישראל עד גיל 8. יונתן אוריצקי, אלוף ישראל עד גיל 10. אלי מיליקו, סגן אלוף ישראל עד גיל 12. אורי כוכבי, מקום 4 עד גיל 14. אור גלובוס, נועה מונטה מקום 3 בנות עד גיל 16, ליאור וטשטיין מקום 4 בנות עד גיל 16, אסיף צח מקום 3 בנות עד גיל 18, איל גביזון מקום 4 עד גיל 16.
הישג לחינוך הטכנולוגי ברמת גן
באליפות הסייבר הלאומית לבתי ספר-יסודיים, חטיבות ועל-יסודיים, שנערכה במהלך חודש מרץ 2018 בחולון, זכו תלמידים מביה"ס "בן גוריון" במקום הראשון בתחרות התכנות לכיתות ה'-ו', וקבוצה של ילדים מבית הספר "נטעים" זכתה במקום השלישי והמכובד בקטגוריית מתמטיקה לכיתות ג'. את נבחרת התקשוב של בית הספר "בן גוריון" ייצגו יואב שמאי, גבריאל שנדלוב, תמר מחלוף ואלין סייג, בהובלתו של רכז המקצוע אהוד מלכה. לדברי מנהלת בית הספר, ד"ר איריס מנדלביץ: "בשלוש השנים האחרונות משקיע בית הספר בתחום הטכנולוגי ומקדם את תלמידיו בנושא הסייבר, התכנות, הקוד והרובוטיקה".
לזכרו של יוסי נחום: מתחם חדש בפארק
מאז תחילת כהונתה הנוכחית, פועלת חברת הפארק הלאומי לקידום מגוון פעילויות שישדרגו ויעשירו את פנינת הטבע העירונית, תוך קידום אורח חיים בריא וספורטיבי. לאחרונה הסתיימה ההקמה של מתחם כושר הידראולי בפארק הלאומי, שנתרם לזכרו ולהנצחתו של יוסי נחום ז"ל, שנפטר במהלך משחק כדורגל שנערך במקום. בעקבות המקרה הטראגי, דאגו בהנהלת הפארק לרכוש שני מכשירי החייאה ואף כל צוות משמר הפארק עבר הדרכה בנושא בכדי למנוע הישנות אסון שכזה. במקביל, נענתה ההנהלה לבקשת אלמנתו של יוסי, והסכימה להקים מתחם כושר לזכרו, בשיתוף קרן רמת-גן לחינוך ותרבות. בדרך זו תונצח מורשתו של יוסי לחיים ספורטיביים ופעילים, במקום שכה אהב ואשר היווה לו בית שני.
חדש ברמת גן: ברית ערים
עיריית רמת-גן הצטרפה ל"ברית ערים לאיכות חיים וסביבה" - התוכנית הסביבתית החדשה של פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות בישראל). הברית הינה תכנית ההמשך של אמנת האקלים של פורום ה-15 משנת 2008, ששמה לה למטרה לאחד את הערים הגדולות בישראל לטובת פעילות משותפת לקידום קיימות עירונית. במסגרת הברית, תתחייב העירייה לקדם פרויקטים ירוקים ולאמץ את עקרונות הקיימות והגנת האקלים, בין היתר באמצעות: שימור וטיפוח הטבע העירוני, סלילת שבילי אופניים, הקמת גינות קהילתיות, צמצום פסולת, ייעול השימוש במים, עידוד שימוש חוזר בחפצים, הטמעת בנייה ירוקה במבנים בעיר, שיתוף התושבים בפעילות העירונית, קידום חשיבה סביבתית בהתנהלות העירייה, עידוד צריכה מקומית, ייצור אנרגיה בעיר ועוד.
רמת גן מודל לחינוך איכותי
החינוך הרמת-גני ממשיך לפרוץ את גבולות העיר: לאחרונה נבחרה רמת-גן, מבין עשרות ערים בארץ, לפתח מודלים חינוכיים חדשניים, במסגרת קול קורא של משרד החינוך בנושא "מרחבי אוטונומיה". באמצעות הקול הקורא, הוזמנו רשויות רבות לפתח מודלים מתקדמים הבוחנים את האוטונומיה במרחב החינוכי ברשות. זאת במטרה לאתר, לבחון ולגבש מודלים אפשריים לאוטונומיה ולמארג הסמכויות והיחסים של הרשות, על מנת לתרום לשיפור התוצאות הפדגוגיות במוסדות החינוך העירוניים. הרשויות שנבחרו במסגרת הקול קורא יקבלו סמכויות רחבות יותר בניהול החינוך, לצד לווי אקדמי, גישה לנתונים ומשאבים של משרד החינוך ותקציבים לפיתוח המודל העירוני הייחודי והפצתו בערים נוספות בישראל. בכך, תהפוך רמת-גן למדגימה ומפיצה של המודל החינוכי בכל רחבי הארץ.
רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]