ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 3 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 3

רמת-גן עירי - לעלון 3 המלא>>


 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראים וקוראות יקרים,

    עם פרוש חג האורים, אני מבקש לברך אתכם ואת בני משפחותיכם בברכת חג חנוכה שמח! כמדי שנה, גם השנה בחרנו להקל על כיסם של ההורים, ולהביא לכל שכונה בעיר מגוון רחב של פעילויות, אירועים ומופעים, שיאפשרו לכם לחגוג את החג קרוב לבית ובלי להיכנס להוצאות רבות מדי. זהו חג של אחווה, של חיבור בין קהילות העיר, כאשר כולנו יחד מבלים באירועים השונים יחד עם ילדינו, משמחים את ליבנו במופעים השונים, בהצגות לילדים, באירועי הדלקת הנרות השכונתיים ועוד. אני מאמין כי לחיבור הקהילתי יש משמעות גדולה עבור כולנו- רק כך אנו הופכים ממעטים לרבים, ומנר קטן לאור גדול. לכן, אשמח לפגוש את כולכם יחד באירועים השונים בשכונות העיר! זוהי גם הזדמנות מבורכת להזכיר לכולנו כי במהלך ימי החג- המגיעים בעיצומה של עונה גשומה ומבורכת- על כולנו לזכור כי ילדינו מטיילים בחוץ ומנעימים את זמנם, ועלינו מוטלת החובה והאחריות לנהוג במשנה זהירות ולהקפיד על ביטחונם ושלומם. ככה, יהיה לכולנו חג שמח!

    ולסיום, כמה מילים על משמעות החג החשובה כל כך בתוך הקהילה. חג החנוכה הוא חג של אור, של נסים ושל שמחה אמיתית, הנובעת מהאור הפנימי של כל אחד ואחת מאיתנו. אני מאמין כי כל אחד ואחת מאיתנו צריכים להעצים ולהגדיל את האור הפנימי הקטן שלנו, כך שנוכל להאיר, לשמח ולעזור גם לשכנינו, לחברינו ולקהילה שבה אנו חיים. האור הפנימי של כל אחד ואחת, יכול לפרוץ החוצה בכל דרך. אם בהושטת יד לזולת, אם במתן צדקה, אם בחיוך לשכן ואם בנתינה בכל דרך אחרת. "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן", כמילות השיר, ורק אם נחבר יחד את אורותינו, וניתן זה מאורו לזה, נוכל יחד את החושך לגרש ולהעצים טובה ושמחה בקרבנו.

    שיהיה לכולנו יחדיו חג אורים שמח!
    שלכם ובשבילכם, ישראל זינגר
    ראש העיר רמת-גן
  • פרשת וישב | הרב פרופ' אהרן כ"ץ, ראש כולל הלכה במכון הגבוה לתורה - אוניברסיטת בר אילן ורב קהילת "דובב עוז" רמת-גן

    יוסף הצדיק -איש האמונה הבודד. אם באים אנו לאפיין את יוסף בתוך משפחת בני יעקב, דומני, שאחד הביטויים לאופיו המיוחד הוא היותו איש האמונה הבודד. משפחת בני יעקב, בני האימהות ובני השפחות, היא משפחה מלוכדת. כולם בשביל האחד, והאחד בשביל כולם. הם ערבים זה לזה ומוכנים להילחם איש בעבור רעהו תוך כדי חירוף נפש.
    יהודה הוא המקים בית תלמוד בנושא הערבות "אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא אביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים" (בראשית מ"ג ט'). כך טוען יהודה על סירוב האב לשלוח את בנימין למצרים כדרישת השליט בארץ מצרים. והדברים אכן משכנעים את יעקב לשלוח גם את בנימין בחזרתם למצרים.

    קדם ליהודה ראובן, שפנה אף הוא לאביו בסגנון דומה "את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אותו על ידי ואני אשיבנו אליך" (בראשית מ"ב ל"ז). ואף זוכרים אנו את מלחמתם של שמעון ולוי על שחרורה של דינה משכם, אף בדרכים קיצוניות , המביאות את אביהם לקבוע: "שמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר ("בראשית מ"ט ה'-ו' ).

    כנגד כל האחווה הברורה בין האחים עומד יחסם העוין כלפי יוסף. הם רואים בו כמעט נטע זר המאיים עליהם: "ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו " והמקרא מוסיף על דברי האחים: "ויוסיפו עוד שנא אותו על חלומותיו ועל דבריו (בראשית ל"ז ח'). יש לתת את הדעת לעובדה, ש'ויוסיפו עוד' הינה שנאה נוספת על השנאה הקיימת מכבר. כאשר נשלח יוסף על ידי האב לראות את שלום אחיו, מצאו איש בשדה השואלו "מה תבקש". תשובת יוסף נחרתה בלב האומה כציווי לדורות "את אחי אנכי מבקש" והוסיף "הגידה נא לי איפה הם רועים". שתי בקשות מבקש האח התועה. הוא מבקש עזרה במסלול ההליכה-לאן ללכת. אבל קדמה לבקשתו זו בקשת אחוות האחים. גם תשובתו של האיש האלמוני כוללת שתי תשובות: " וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" (בראשית ל"ז י"ז).

    רש"י עמד על עומק תשובת האיש. לגבי שאלת אחוות האחים- הם הסיעו עצמם מן האחווה. ובמילים אחרות אתה מבקש דבר שלא קיים יותר בשוק. ועל כן בקשה זו לא ניתנת יותר למימוש. את נתיב ההליכה תוכל לקבל. כל פעולתו של יוסף לאורך פגישותיו עם אחיו במצרים הייתה לבנות מחדש את חובת האחווה המלאה של האחים. ורק כאשר יהיה יוסף משוכנע, שהם השיבו לעצמם את אחוות האחים המלאה, ישוב יוסף ויתוודע אל אחיו.

    אם נסתכל על הדברים במבט עמוק יותר, נוכל להבין את התהליכים העוברים על משפחת בית יעקב. יוסף מייצג בפני האחים את האח המעלה את חשיבותו של הפרט בתוך הכלל. לעניין זה אצטט את אחד מגדולי בעלי המחשבה בדור האחרון הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל. הרב זצ"ל מרבה בכתביו ובמאמריו לעסוק בשאלת היחיד מול הכלל , היחיד בתוך ציבור. הרב פרסם בנושא זה מאמר מקיף שכותרתו 'איש האמונה הבודד' (מוסד הרב קוק ירושלים תשל"ח). הרב פרסם ספר שלם שכותרתו 'בסוד היחיד והיחד' (ירושלים תשל"ו). במאמרים אלו מבוטאת בהרחבה ההשקפה, לפיה אסור שהיחיד- כוחותיו, כישרונותיו ותרומתו יאבדו בתוך הכלל. ויש להדגיש את חובת העצמת היחיד בתוך קהילת הברית . באחד מספריו כתב הרב זצ"ל : "בראיה כפולה זו הסתכלה היהדות תמיד על האדם , היא ראתה בו יחיד בייחודיותו וראתה בו חלק מציבור , אבר מגופה של כנסת ישראל... משאלת השאלות היא האם היחיד עומד מעל הציבור ועל הציבור לשרת את היחיד או שהיחיד כפוף לציבור ובטל לגביו". הוסיף הרב וקבע: "לעולם אין היחיד מתבטל כנגד הציבור ואין הציבור מתפקח בגין היחיד או היחידים לכל אחד מהם נתבצר לו מקומו הגלוי". (מספרו של הגרי"ד סולובייצ'יק על התשובה עמוד 87) אברהם אבינו היה יחיד בעולמו, בשעה שהכיר את בוראו. הוא היה בודד בעולם ופעל להכרת הבריות באמונה העולם המתחדש על ידי בורא עולם. אברהם העמיד בן אחד מתוך משפחתו להמשיך את קיומה של אותה אמונה. אמירה חריפה באידיש מבית מדרשם של בעלי המוסר אומרת "אברהם איז גיוין דער ערשטר געבורינר ויצחק איז גיווין דער ערשטר גיבורינר" אברהם היה הראשון שיצר את עצמו כאיש אמונה. יצחק נולד ראשון בבית של אמונה. יעקב זכה להקים בראשונה את קהילת הברית. עולמה של משפחת יעקב בנוי על הרעיון, שכל אחד מאתנו שייך לקהילת הברית בין ה' למאמיניו. על כן חייבים אנו לפעול כעדה מחוברת ומלוכדת, ולכאורה אין מקום להתבלטותו של אחד מחברי אותה קהילה.

    כל התבלטות יוצרת חשש, שמא אותו היחיד מפריש עצמו מן הקהילה והעדה ויוצר לעצמו מקום מובדל מן העדה. כאשר הבנים חוששים, שיוסף מבליט עצמו מן העדה הזו, הם חוששים לאחידותה ולשלומה של קהילת הברית. אך יוסף אינו רואה סתירה בין שייכותו המוחלטת לקהילת הברית של בני יעקב לדרך הייחודית, שהוא מוצא בעבודת ה' שלו. יוסף הוא איש האמונה הבודד שלא מבקש לפרוש מקהילת הברית עם ה', אלא להעשיר אותה בדרכו המיוחדת, בה בכל מקום, שימצא בו, יביא את דרך ה' המפאורת לידי ביטוי .

    בסופה של הדרך אחרי כל התלאות, שעוברת משפחת בני ישראל, וקודם מותו פונה יוסף אל האחים: "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית נ' כ"ה). אם מבקש יוסף רק להעלות את עצמותיו, היה ראוי שיאמר והעליתם מכאן את עצמותי. יוסף רומז לאחיו, כי כנגד מה שלמד בתחילת דרכו הארוכה, שהאחים "נסעו מזה" הסיעו עצמם מן האחווה לאחד הבודד, כנגד זה יקבלו על עצמם, שגם בשעת דחק ובהלה לא ישאירו את אחיהם, יעלו את עצמותיו וישיבו אותו עימם כחלק מקהילת הברית. גם לאיש האמונה הבודד מקום בתוך הקהילה הרחבה. ואדרבא, קהילה חזקה בנויה מן היחידים על כל מיוחדותם ועל היחד, הבונה את עוצמתה של הקהילה. נאחל לכולנו לשמור על קהילה מגובשת תוך שמירת המאפיינים של כל יחיד ויחיד!
  • למען התושב | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת

    השלום והברכה,
    אני שמח להגיש לכם עלון זה בו דברי התורה, מדרשי חז"ל, הסיפורים והסיקורים יסובבו גם סביב ציר חנוכה. מכתבי הקוראים בעקבות העלונים הקודמים, המציפים את שולחן המערכת מייעלים ומרגשים. שאו תודתי על כך! נשתדל לעמוד במשימת הראיונות של קשת אישי ציבור, המוצעים לכך. וברוח הימים-שיטת מוסיף והולך- נמשיך ונוסיף במגמת העשייה, כנאמר בפרשת השבוע, פרשת וישב: "אלה תולדות יעקב יוסף..."(ל"ז ב') מבארים על כך בדרך החסידות: כל אחד מישראל מכונה 'יעקב'. ומהן תולדות יעקב? 'יוסף'. דהיינו, שלא יעמוד במקום אחד, אלא, יוסיף ויתמיד במצוות ובמעשים טובים וילך מחיל אל חיל. כי במקום, שאין עליה והתקדמות, קיימת נסיגה, חלילה.

    העלון, המגיע לכל גווני הציבור הרמת גני, מסמל במקצת את מהות חנוכה; את פך השמן הקטן, שהפיץ אור רב. חב אני לשתף את קוראי ברוח היעילות והרצון להועיל של עובדי העירייה, המונעת מהעומד בראשה-מר ישראל זינגר. באחד הבקרים, כשערכתי כמנהגי ריצה קלה בפארק הלאומי (כרבים העושים זאת לצורך בריאות) נשאלתי ע"י אזרח חולף, מדוע נעלמו נטלות הידיים, ששם בעצמו מספר פעמים ליד ברזי המים? מנהל הפארק, מר ירון, אליו העברתי מיד את השאלה, ריגש אותי ביעילותו: תוך מספר שעות הוצבו בכל שוקת מים נטלות ידיים קשורות בשרשרת. נזכרתי באמרה: אל תהיה חכם במילים, היה חכם במעשים!

    מעל במה זו אשגר ברכות חמות לראש העיר ולמנהלת אגף החינוך בעירייה, גב' דליה לוין, על השתתפותם בפריצת דרך חינוכית וטכנולוגית למען תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים, כפי שהוצגה בפורום מיוחד בברצלונה. גאים בבחירתכם ובבחירת עירנו להשתתף במיזם זה!

    חנוכה שמח ומלא אור!
  • עשה לך רב - שו"ת אקטואלי בענייני הלכה | הרב צבי שינפלד

    ש. לנכדי בר מצווה בחנוכה, ובני מבקש שאדליק נר חנוכה באולם לכבוד הטקס. שאלתי: האם עלי להדליק גם בבית, או רק באולם?

    ת. במסכת שבת דף כ"א עמוד ב' כתוב: "איש וביתו". מכאן, שיש להדליק בבית קודם עם ברכה, תוך עדיפות ליד מפתן הדלת מול המזוזה. (ועיין אוצר המדרשים עמוד 192.) לאחר מכן ידליק באולם ללא ברכה, או בברכה בשינוי - בלי שם ומלכות.

    ש. שכחתי לומר על הנסים בברכת המזון, האם לחזור ולברך ברכת המזון? מה קורה, אם שכחתי על הניסים בתפילת שמונה עשרה (תפילת העמידה)?

    ת. אין צורך לחזור בשני המקרים.

    ש. נרות חנוכה לראותם בלבד. האם עיוור, שאינו רואה כלל, חייב בהדלקת נר חנוכה?

    ת. חייב במצוות הדלקת נר חנוכה.

    ש. בת שמתגוררת לבד מחוץ לבית הוריה. האם חייבת בהדלקת נר חנוכה בברכה?

    ת. בת ספרדייה: אינה צריכה להדליק, ויוצאת בהדלקת נרות של אביה. ואם, חלילה, אין לה אב, או שאביה אינו מדליק נרות, אזי תדליק עם ברכה. בת אשכנזייה: מדליקה ומברכת.

    ש. כשחל חנוכה במוצ"ש, מה קודם למה-הבדלה או נרות חנוכה?

    ת. בבית הכנסת: תחילה נרות חנוכה ואחרי כן הבדלה. משום פרסומה ניסה, רוב הציבור עדיין בביהכנ"ס. בבית: תחילה הבדלה ואחרי כן נרות חנוכה. מפני שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם (שבת תדירה יותר מחנוכה).
  • תושב אחד בחודש | אלוף בעשיה
    בשיחה מעניינת ונעימה עם עו"ד מנחם דוד, חבר הנהלת העיר, התוודענו לאיש רב פעלים, אשר לנגד עיניו צרכי הציבור על רבדיו השונים. הוא נעתר לבקשתנו ושיתף אותנו בחלק מעשייתו המבורכת.

    עו"ד מנחם דוד, רמת גני בנשמתו מאז 1972. מסלול לימודיו העשיר עבר באותן שנים דרך מכינה למדרשיית נועם בכפר סבא, משם למדרשיית נועם בפרדס חנה, שם הצטיין במגמה הריאלית בלימודי המחשב. הוא גוייס לגולני בשנת 79' והשקיע בלימודי המחשב בממר"ם במסגרת צה"ל. בהמשך הסדיר והקבע שרת במודיעין בקריה. מאחוריו רקורד עשיר של תארים, אותם סיים בהצלחה באוניברסיטת ת"א. ביניהם תואר במשפטים, בכלכלה, בפסיכולוגיה, בפילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה יהודית.

    מר דוד אומן בשילוב מנצח של יכולותיו הביצועיות, הנובעות מהפרקטיקה הרבה אותה רכש, עם רצונו העז והכן להועיל ולסייע לכל דצריך. אהבתו לעזור מוצאת כר פעולה נרחב בפונקציות הרבות אותן ממלא בעיריה במסגרת התנדבותית לחלוטין. עו"ד דוד משמש במקצועו זה כ-24 שנים. ב-13 השנים האחרונות שובץ בהנהלת העיר בתור יו"ר ש"ס ותרם רבות בתוקף תפקידיו הנוספים: יו"ר מחלקה לתרבות תורנית, יו"ר הועדות לשיפוץ בתי כנסת, לשיכון ולמקרקעין וסגן יו"ר ועדת הרווחה. ברמת גן מצויים כ-130 בתי כנסת. מר דוד מנסה להענות לצרכי כולם בעניין שיפוצים ושדרוג ולחלק את העוגה התקציבית לכך עפ"י קריטריונים אוביקטיבים. הוא אף פנה באופן יזום בשיגור מכתבים לוועדי בתי הכנסת, כדי לעורר את מודעותם לוועדת השיפוץ בעיריה. גם התרבות התורנית משגשגת בעיר בניצוחו; ארועים רבים לאוכלוסיות יעד שונות ובעיתויים שונים סופקו לציבור הרמת גני באתרי תרבות עירוניים כמו אולם רסל ותאטרון ר"ג. בנוסף קשוב מר דוד לבקשות ספציפיות מקבוצות חברתיות המעונינות בארועים תרבותיים לפי צרכיהן.

    מעגל השנה מביא עימו אתגרים נוספים כמו עריכת הסדר בפסח במוקדים שונים בעיר, ארוח משפחות חד הוריות בסעודות ראש השנה וארועים לחגים. הציבור הרמת גני מקבל על כך דיווחים במודעות רחוב מפורטות. מר דוד מנצל את תקשורתו הבין אישית הטובה ואת ידיעותיו המקצועיות לסיוע בענייני ארנונה, בתחומי הבניה ובהשגת מלגות לימודים לצעירים בעיר. הוא גם מוצא זמן בחייו האישיים ומתמיד מזה 20 שנה במסירת שעורים בפרשת שבוע ובגמרא בבתי הכנסת אריאל ורמת עמידר בהם הוא מתפלל. ייתן ה' ברכה בעמלו המבורך, ויבורכו העיריה והעומד בראשה-השגרירים הטובים להשפעת הטוב!
  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    מעניין ומומלץ לעקוב אחר לוחות המודעות בתקופה זו. תקופה עמוסה באירועים תרבותיים חברתיים עם ניחוח מסורת אקטואלי. האירועים מאורגנים ביד רמה ע"י המחלקות לתרבות תורנית ולמורשת ישראל. (פרטים, כאמור, על גבי לוחות המודעות ובמחלקה.)

    בין האירועים חידון תנ"ך בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, ערב רעיונות וסיפורים נוסטלגיים מפי יהודי לוב, שיתקיים ב-25/12/16, כמו"כ יערך ב-26/12/16 סיור חנוכיות מרתק בירושלים, מנחם שרון ויצחק שווה יעשירו אותנו ב-28/12/16 על כהונה בסכנה, וב-29/12/16 יתקיים מופע "האוצר מתחת לגשר". תעקבו אחר הפרטים, כדאי!

    בכל ערב בחנוכה בשעה 17:00 יערך טקס הדלקת נרות חנוכה במרפסת בית הכנסת הגדול ולאחריו חלוקת סופגניות ופרסים-יציאה משפחתית חביבה. אירועים מעניינים נוספים: כנס גבאים בו המארח כבוד ראש העיר, מר ישראל זינגר. פרטים ישלחו בהזמנות אישיות. ובפרשת ויחי (14/1/17) תוכלו להתבשם משבת חזנות בביכנ"ס "עץ חיים", ז'בוטינסקי 123 רמת גן,עם החזן העולמי כוכב עולה נחמן תורג'מן.
  • סיפורי חסידים / מפי השמועה

    הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, רבה הראשי של העיר תל-אביב יפו, הגיע לארץ בסוף מלחמת העולם השניה בשנת 1945, בהיותו אז כבן שמונה. מסוף שנת 1944 היה במחנות. את הסיפור המרטיט הבא הביא משם: חודש דצמבר היה קר במיוחד. האנשים במחנות לא היו מצוידים בבגדים חמים, לא בלבנים ולא בסודרים ובמעילים. בגדיהם הצטמצמו בפיג'מות בלויות ובקבקבי עץ ללא גרביים. מחסה מפני הקור גם לא היה, והמזון, כידוע, היה דל ביותר. באחד הימים חולקו במחנה קוביות מרגרינה. כל אחד קיבל קוביית מרגרינה קשה וקטנה. את השארית שנותרה השליך החייל הגרמני המחלק, והיא התנפצה לרסיסים קטנים. מיד החלו האנשים להתכופף לרצפה ולאסוף פירורי מרגרינה. בין המלקטים היה יהודי מבוגר, שקט, אשר תמיד קיבל את המצב ברוח טובה ולא דרש מאומה. כשסיים לאסוף, התקשה מאוד לקום עקב חולשתו. ניסו האנשים לסייע לו לקום ואז קרא אליהם בהתרגשות: 'יהודים, חנוכה היום!' הוא תלש מפיג'מתו כפתורים והדביק עליהם את פירורי המרגרינה. לאחר מכן פרם חוטים משרוולי הפיז'מה וגלגלם לתוך המרגרינה, על מנת שיהיו הפתילים. הסתכלו האנשים סביבם והבחינו במרחק מה בעששית דולקת. אחד מהם קרע פיסת נייר משק מלט, שהיה שם ובעזרתה העביר אש מן העששית. הדליק היהודי את הפתילים, ברך את הברכות ופצח בשירת 'מעוז צור'. האנשים סביבו הצטרפו אליו לשירה. ראו זאת החיילים הגרמנים וצלפו בהם להפסיקם בשירתם. אך השירה המשיכה ביתר שאת והפיחה בשרים תקווה. למחרת בבוקר לא קם אותו היהודי. כנראה, מילא את שליחותו. מסיים הרב לאו בהתרגשות, כי בהיותו עולה חדש בארץ בכיתה ג', זיהה את מנגינת השיר מעוז צור, אותה מנגינה בה הוביל היהודי את כולם בשירתו.
  • פרפראות לשולחן שבת קודש / מדרשי חז"ל

    פרשת "וישב"

    "והבור ריק אין בו מים" (ל"ז, כ"ד)

    דרשו חז"ל:"מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו."(שבת כ"ד)
    כיון שהבור היה עמוק מעשרים אמה, ואין העין שולטת בגובה כזה, לא ידעו האחים על המצאות הנחשים והעקרבים. זהו גורם מקשר בין נרות חנוכה לבין פרשת "וישב" הנקראת תמיד בסביבות חנוכה: מנורה, הגבוהה מכ' אמה פסולה, כי אין העין שולטת בה וממילא אין פרסום נס.
    מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו.
    התורה נמשלה למים. (ישעיה נ"ה, א' :"הוי כל צמא לכו למים" דרשו חז"ל: "אין מים אלא תורה.") כאשר אדם אין בו מים-אין בו תורה, אזי מצויים בו נחשים ועקרבים-מידות מגונות ורעות. וכן גם במקום שאין בו תורה, מרובה בו השנאה והמחלוקת.
    "וכל אשר הוא עשה, ה' מצליח בידו" (ל"ט, ג') / "ואשר הוא עושה, ה' מצליח" (ל"ט, כ"ג)
    התורה מדגישה זאת, כדי לומר לך, שברכת ה' חלה על עשייה; כאשר קיימת השתדלות מצד האדם, והוא פועל ועושה, אזי משרה ה' ברכתו, והעשייה מצליחה.
    "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם" (לז' ב')
    אומר הרב קוק זצ"ל: לכל אדם יש מעלות וחסרונות, אנו מצווים לראות בבני אדם את הצד השלם שלהם, ולא את החלק הפגום. יוסף הביא לאביו דיבת אחיו רעה, וגילה בכך נטייה לראות הצד השלילי שבהם. על כן ציווה עליו יעקב: שילך לראות את: "שלום אחיך" (לז', יד')-את הצד השלם שלהם, ולא את מגרעותיהם.
    רבי אלימלך מליזנסק הורה לחסידיו, שיתפללו בכל יום לפני התפילה: תן בלבנו שנראה כל אחד רק מעלות חברינו ולא חסרונם ומומם".
    פרשת "מקץ"
    שבת חנוכה
    "וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור" (מ"א, י"ד)
    כאשר מגיעה עת הגאולה, גאולתו של יוסף, מריץ ה' את תשועתו, לפיכך הריצוהו מן הבור. וכן בגאולת מצרים לא הספיק בצקם להחמיץ.(שמות י"ב לד') כך גם בגאולה העתידה לבוא (מלאכי ג', א): "ופתאום יבוא אל היכל האדון".
    "ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי" (מ"א, נ"ב)
    יוסף נמצא במעמד רם ביותר: ממונה על כל אוצרות מצרים ומשנה למלך. בכל זאת הוא מכנה את ארץ מצרים 'ארץ עניי'. בעבורו כל מקום מחוץ לארץ ישראל נחשב ל'ארץ עניי'.
    "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו" (מ"ב, ח')
    יוסף הכיר את אחיו ונהג בהם לפי זה: התחשב בהם וכל אשר עשה, לא עשה אלא כדי לנקותם ולזכותם. ואילו הם כאשר מכרוהו נהגו כאילו לא הכירוהו ולא התחשבו בו.
    "ויאמר אלהם מרגלים אתם" (מ"ב, ט')
    בהאשמה זו מרומז גם רעיון נוסף-מרגלים בר"ת: מזרע רחל גנבתם, לאורחות ישמעאלים מכרתם.
    הפטרת מקץ
    שבת חנוכה

    "והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה" (זכריה ד', ב')
    בראש מנורת הזהב יש 'וגלה'-מילה זו בגימטריה שווה 44. לרמז על 36 נרות חנוכה+8 שמשים המודלקים בחנוכיה בסה"כ בכל ימי החנוכה. (מנורת הזהב במקדש מרמזת על החנוכיה.)


רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]