רמת-גן עירי - לעלון 19 המלא >>
- ישראל זינגר
ראש עיריית רמת-גן
קוראות וקוראים יקרים,
בימים אלו מדינת ישראל לובשת חג. לא סתם חג, אלא חג שמציין את עצמאותה מול אויביה הרבים הסובבים אותה מכל עבר. גם היום לא דבר קל הוא ביטחונה של ארץ ישראל, אך כוחות הביטחון יחד עם העזרה משמים מעניקים את המענה ההולם לאיומים אלו. ובכל זאת, החגיגה מעורבת בעצב כאשר במקביל מציינים אנו את ימי הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ולנרצחי השואה הארורה. סמיכות הימים דווקא באה לומר שמתוך העצב הגדול, עמנו המיוחד יודע להתרומם ולגדול.
השנה גם זוהי חגיגה כפולה מאחר ויימלאו 70 שנה לעצמאותה של המדינה. וכידוע, הספרה 7 ביהדות היא משמעותית מאוד. שבת חלה ביום השביעי, שמיטה בשנה השביעית, חלק מחגינו נחגגים 7 ימים. לפיכך, 70 שנים למדינת ישראל, הם לא סתם תאריך, אלא תאריך משמעותי ביותר.
אני מזמין את הציבור היקר לחגוג בבמות הגדולות שארגנו מחלקות העירייה ובראשם מחלקת התרבות ומחלקת האירועים שטרחו במשך חודשים ארוכים על הפקתם של אירועי ענק ודוכנים במקומות רבים בעיר. את המידע תוכלו למצוא באתר העירייה ובאמצעי התקשורת האחרים.
כמידי שנה, אחד האירועים המרכזיים יהיה כמובן בכיכר רמב"ם, שם אנחנו חוגגים את החגיגה המרכזית זאת במקביל לעשרות במות ברחבי העיר.
עד אז, שיהיה חג עצמאות שמח ופורח.
בברכת חג שמח
ישראל זינגר
ראש העיר
- דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת
תושבים יקרים. ראשית אברך את כולם בברכת חג עצמאות שמח. ימים אלו הם לא ימים רגילים. רק לפני מספר שבועות סיימנו את חג הפסח המיוחד, במהלכו זכינו לשורת אירועים שאורגנו על ידי מחלקות העירייה בניצוחו של ראש העיר מר ישראל זינגר. לאחר מכן ציינו את ימי הספירה בהם מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא.
כעת אנחנו בימים בהם מעורבת עצבות ושמחה יחדיו. תחילה אנו מציינים את מיליוני הנרצחים בשואה הארורה, לאחר מכן אנחנו מציינים את נפילתם של חללי ישראל במלחמות ישראל ובסופה של תקופה אנחנו מציינים את יום עצמאותה של מדינת ישראל, שהוא ללא ספק משמח במיוחד וכמו שמציינים רבותינו, שהוא "אתחלתא דגאולה".
חשוב לציין עבור התלמידים, שבימים אלו מלקטים עצים לקראת מדורות ל''ג בעומר, כי חובה עלינו להקפיד על כללי הזהירות לבל נינזק מהכנות אלו. וברור כי גם הכנת המדורה והדלקתה חייבת להיעשות בהשגחת מבוגר. ראויה לשבח יוזמת העירייה שמידי שנה מקיימת נקודות חלוקת עצים למדורות.
בברכת חג שמח,
הרב צבי שינפלד
יועץ לראש העיר
- עצמאות התורה | הרב יצחק ברדע - רב העיר רמת-גן
אנו מבחינים בשני סוגי עצמאות: עצמאות מדינית – זו המקובלת כיום ברוב מדינות העולם. מרכיבי עצמאות זו הם: עם, או קיבוץ אנשים החיים בטריטוריה משותפת, ולהם ממשלה, חוקה, והכרת האומות. יש מדינות שגם השפה ההיסטוריה והתרבות משותפים. זו העצמאות של מדינתנו, מדינת-ישראל.
עצמאות תרבותית – זו עצמאות העשויה להתקיים גם ללא טריטוריה משותפת, לא שפה משותפת לא שלטון מדיני, לא צבא ולא דגל , עצמאות כזו קיבל עם ישראל החל מיציאת-מצרים בו השתחרר ישראל מעבדות, והמשיכה במעמד הר-סיני - בו נתקבלה האמונה בה' ובתורתו, והעם הכריז "נעשה-ונשמע". על אותו תאריך אמר ה' לישראל: "היום הזה נהיית לעם".
אזרחי מדינה זו הם יהודים הממשיכים באורח חייהם את התרבות המשותפת – היינו התורה והמצוות. הם גם מחויבים להעביר תורה זו לדורות הבאים, עד למימוש היעדים הנשגבים של העם. שכן על בסיס זה נבחר אברהם להתחיל תרבות זו, כנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו וביתו אחריו ושמרו דרך ה' וכו'".
המצב האידיאלי הוא שיהיו יחד גם העצמאות המדינית וגם הרוחנית, ואכן היו תקופות כאלה בעבר, אשר לדאבון בוטלו ע"י שלטון זר. שלטון שרצה לכבוש את המדינה וגם את תרבותה, כגון היוונים אשר ביקשו "לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". אולם מזימות כאלה לא צלחו, ואף שהצליחו בכיבוש המדיני, העם נשאר נאמן לתרבותו. וזאת למרות גלות ממושכת ואין ספור התנכלויות וגזירות.
סיפר הרב יצחק יוסף הרב הראשי והראשון-לציון, כי בכינוס רבני אירופה שנערך במוסקבה, הגיע אליו שליח מיוחד מהנשיא פוטין המזמין אותו לפגישה עם הנשיא. הרב אמנם הלך אל הנשיא במחשבה שזו תהיה פגישת נימוסין קצרה, אך זו התארכה שעה ארוכה. סיפר הרב כי הנשיא פנה בשאלה: כיצד זה עמים רבים וחזקים שהיו בהיסטוריה חלפו ונעלמו, ואילו עם ישראל חי? הרב עמד להשיב, אך הנשיא אמר לו שאין צורך, כי הוא עצמו ישיב.
את תשובתו פתח באצבע "מאשימה" כלפי הרב, ואמר: אתם הרבנים האחראים לכך והסביר כי רק בזכות הרבנים ואנשי-הרוח שהשכילו להעביר את המסורת היהודית מדור לדור, עם ישראל חי. כיוון שידעו כי רק בשמירת ערכי תורת ישראל יוכלו עם ישראל לשרוד. אכן כל ההיסטוריונים, שחקרו חידה זו של קיום עם ישראל, מסכימים שרק ההצמדות לתורה וקיום מצוותיה הם סוד ההישרדות של העם, והראיה שבמקומות מסוימים ובזמנים ידועים היו אנשים, ואף קהילות, שעזבו את התורה והמסורת, וכעבור מספר דורות נבלעו בין העמים.
יש לציין כמובן כי מעל הכל עמדה לעם ההבטחה האלוקית: "כי לא תשכח מפני זרעו". זו שעמדה לישראל בדרך ניסית בשעות הקשות בגולה ובארץ. ובעניין זה רבו גם רבו תיאורי ניסים שנעשו לישראל במלחמות השונות. מסופר על סמינר לגנרלים ואנשי בטחון מארצות שונות שהתקיים בקנדה. בו הרצה גנרל ידוע על המלחות השונות, וגם ערך השוואות ביניהן. הוא גם הציג מפות ותהליכים וכיצד הוכרעו מלחמות.
בין המשתתפים היה איש בטחון ישראלי, אשר שאל: מדוע המרצה לא הביא דוגמאות ממלחמות ישראל, הרי מהם ניתן ללמוד הרבה מאד? על כך השיב המרצה: הבאתי דוגמאות ממלחמות שניתן ללמוד מהן כיצד לנהל מלחמות ולנצח, אך לא יכולתי להביא דוגמאות מישראל, כי כל המלחמות שלה עם האויבים סביבה היו במהלכים בלתי רציונליים, מה שנקרא ניסים, והרי מובן שממלחמות כאלה לא ניתן ללמוד.
- עשה לך רב
ש. ביום העצמאות אומרים תחנון, או לא אומרים?
ת. אין כל איסור לומר ביום טוב תחנון, ולבקש מחילה וסליחה על מעשיך והקב"ה יעזור לך שזו תהיה הבעיה היחידה שלך. נ.ב. יש קהילות האומרים תחנון, ויש קהילות שאינם אומרים תחנון. על כל פנים ננהג כמנהג המקום בבית הכנסת. (רק ללא מחלוקות).
ש. כיצד ננהג בקשר לאמירת הלל? עם ברכה, חצי הלל או הלל השלם או בכלל לא לומר הלל?
ת. א. כמנהג המקום. (אין כל היתר להיכנס למחלוקת).
ב. לדעתי יש לומר הלל שלם בלי ברכה לאחר "עלינו לשבח".
ג. הרה"ר הגאון הרב הרצוג זצ"ל, אמר הלל ללא ברכה, היות ורוב יהודי העולם עדיין לא נמצאים כאן בארץ. כך פסקו רוב הפוסקים.
ד. הרה"ר הגאון הרב גורן זצ"ל פסק בליל יום העצמאות עם ברכה.
ש. האם מותר להסתפר ולהתגלח לכבוד יום העצמאות?
ת. יש בנידון מחלוקת ביהדות: יש האוסרים – היות ויום זה חל בימי ספירת העומר. ויש המתירים בשל יום חג העצמאות. הרה"ר הרב ניסים זצ"ל הסתפר לכבוד יום העצמאות ויום ירושלים.
ש. האם מותר לשמוע מוזיקה, כלי נגינה, ריקודים?
ת. מותר רק במסיבה שיש בה דברי תורה, וזה סעודת מצווה.
ש. מדוע אין אומרים "יעלה ויבא" ביום חג זה?
ת. אין אומרים. יעלה ויבא היא תקנת אנשי כנסת הגדולה.
ש. האם מותר ביום העצמאות מותר לפקוד קבר בבית הקברות?
ת. כן.
ש. מדוע אין אומרים על הניסים ביום חג זה?
ת. אין אומרים. אמירת 'על הנסים' היא תקנת חז"ל.
ש. האם תפילה חגיגית מותרת ביום זה, על אף ימי הספירה?
ת תפילה חגיגית עם חזן עם מקהלה כן וברוב עם. כלי נגינה לא.
ש. להתחתן – נישואין מותרים?
ת. לא, אין שמחת נישואין בימי הספירה אף ביום העצמאות. פרט לל"ג בעומר לעדות אשכנז. ומל"ד בעומר עדות ספרד.
ש. תנאים-אירוסין מותרים?
ת. כן.
ש. לחגוג בר מצווה מותר? וכיצד?
ת. בר מצווה בו ביום – שמחת מצווה ומותרת בשירה וברקודים ועם כלי נגינה. וכמובן הסעודה היא סעודת מצווה.
- המילואימניקים החרדים
צביקה גרוניך טיפל בצרכיהם הדתיים של החיילים שעמדו בקו האש ב'צוק איתן' וערך שינוי משמעותי ליחס בצה"ל לתקשורת החרדית ("הם לא הבינו מה ההבדל בין ביטאונים לאתרים") וחגי ניסן נזכר בנסיעות הארוכות ברחבי הארץ בכדי למלא את בקשותיהם של החיילים החרדים ("ממטולה ועד אילת") # לרגל יום העצמאות, המילואימניקים חרדים פותחים יומנים
צביקה גרוניץ שירת בדובר צה"ל והיה אחראי בין היתר על תקשורת חרדית. לדבריו, בגיוס חרדים יש היבט משמעותי יותר, והוא – הסרת המחיצות בין המגזרים. "כשבאתי לצבא", הוא מספר. "אמרו לי, 'הלוואי שכל החרדים היו כמוך'. שאלתי אותם, איזה חרדים אתם מכירים וענו תשובה די צפויה לצערי: 'אנחנו מכירים חרדים שזורקים אבנים, שמתפרעים'. כמובן שהסברתי להם שהם מכירים את החרדים רק מהתקשורת ולא מכירים את החרדים הרגילים, אבל האם זה לא פעולה אלמנטרית בכדי להוריד את מפלס השנאה? הרי מי שעושה את ההפגנות הללו, הם הקיצונים".
"בזכות זה, התחיל שיח ביני לבין החילונים הללו וראיתי שבאמצעות התהליך אפשר להשיג הבנה. החברה החילונית לא מכירה את הציבור החרדי מעבר למה שמוצג בכלי התקשורת. לא שאנחנו צריכים את ההסכמה שלהם לדרך החיים שלנו, אבל בסופו של יום, הם כן מבינים שאנחנו ישראלים לכל דבר".
דברים דומים אומר גם חגי ניסן, חייל במילואים במדור שילוב חרדים בפיקוד מרכז. "יש מקרים של הטרדות בכירים שמטופלים מידית באמצעות מעצר ארוך טווח", הוא אומר. "רק במקרי תקיפה של חיילים חרדים, התוקפים משוחררים לביתם יום או יומיים לאחר מכן. בסופו של דבר, מדובר כאן בחיילים שנמצאים בחלקם בקו האש ואין עבורם הגנה מאיומים כאלו ואחרים".
ניסן עצמו חווה איומים: היה זה לפני כשנה, תמונתו של ניסן הופיעה בחוברות המאבק נגד הגיוס, "קיבלתי איומים ברצח", הוא מספר, אך מדגיש כי עד עתה לא טופל המקרה. "צריך לדאוג לחיילים החרדים", הוא חותם.
ניסן שירת כאמור כראש מדור שילוב חרדים בפיקוד מרכז. "התפקיד שלי כלל שיבוצים של חיילים חרדים שביקשו להתגייס. חשוב לי להדגיש כי לא מדובר בגיוס של בחורי ישיבות, אלא בנערים שלא מצאו את עצמם בישיבות והחליטו להתגייס". במדור פעל צוות חיילים שהיו משלבים את החרדים במחלקות השונות. "לאחר הגיוס הם קיבלו טיפול צמוד מהמחלקה, היה להם קו פתוח שבו כל חייל שיש לו בעיה, יכול להתקשר בכל שעות היממה ולקבל פתרון".
בשנות שירותו שימש ניסן גם כראש צוות ביקורת של "שחר". "התפקיד כלל ביקורות בבסיסים כדי לראות שמגיעים להם כל התנאים של נהלי שחר", הוא אומר. בין היתר דאג ניסן במסגרת תפקידו כי צרכיהם של החיילים החרדים בבסיסים השונים ימולא על פי רצונם. "לרוב, מדובר באוכל גלאט, הפרדה, שיעורי תורה, מקצועות. כל מה שחיילים חרדים היו צריכים, היינו דואגים להם".
סדר יומו היה מורכב מסיורים עם רבנים "היינו נוסעים בבסיסים בכל הארץ. מרמת הגולן עד אילת. בכל הבסיסים, ב-95 אחוז מהמקרים, התנאים באמת התקיימו עבור החיילים החרדים. במקרים חריגים בהם היו בעיות, הם טופלו כבר באותו יום". לאחר השחרור, המשיך חגי בשירות מילואים, בניגוד לחרדים רבים המקבלים פטור מהשירות.
שירות מילואים, כך מסתבר, אינו פשוט כפי שהוא נראה. "השירות אף פעם לא בא כשנוח", הוא אומר. "פעם זה אחרי שנולד ילד ופעם לפני הגשת פרויקט, פעם בתקופה של לחץ בעבודה ופעם זה נפגש עם חתונה של אחות. כאלה הם המילואים כמו החיים במדינת ישראל - בלתי צפויים ותמיד תמיד באים כשאתה לא מוכן אליהם.
"אז למה כן? פעם בשנה אני לובש את מדי הזית ויוצא למילואים - למלא את עצמי, את הבית ואת השכונה בבני ברק באחריות לעם ישראל כי כשאתה חלק מהאחריות לביטחון עם ישראל השאלה הופכת מהאם זה נוח או לא נוח לשאלה האם אני אחראי או לא - כן, אני כל שנה בוחר מחדש לענות לעצמי שכן אני אחראי".
- העליה ארצה - סיפור העפלה | יעקב שטרנברג
עברנו את התופת במלחמת העולם השנייה, אחרי שנות השפלה, דיכוי, גירוש, סבל ופחד; שרדנו ונשארנו בחיים. אחרי המלחמה חיפשנו את שארית המשפחה בתקווה שאולי נותרה בחיים. ומה הלאה? לאן נלך ומה נעשה? מחשבתנו הראשונה היתה: לחזור לעיר מולדתנו צרנוביץ', שנכבשה על ידי הצבא האדום.
אך הצבא והשלטון לא התייחסו יפה לפליטים, והיה קשה מאוד לחזור לעיר. כל הדירות של היהודים בעיר היו תפוסות בידי האוכלוסייה המקומית, ואף יחסה כלפינו לא היה טוב. כל אחד ניסה להתקבל לעבודה כלשהי כדי שנוכל לפרנס את עצמנו.
משפחתי הייתה תמיד פעילה בתנועות הציונות, וגם אני הייתי חבר בתנועת הנוער הציוני מגיל עשר. מאחר שלא ראינו את המשך עתידנו במקום, חשבנו להגשים את חלומנו להגיע לפלסטינה (ישראל). חיפשנו דרכים להגיע לרומניה שהייתה דמוקרטית וחופשייה יותר בזמנים ההם. רק עברתי את הגבול לרומניה ופגשתי בעיירת הגבול "סירט" את החברים מתנועת הנוער הציונית.
השלטונות שלחו אותי עם משפחתי לעיר אוראדיה, שבטרנסילבניה. שם, היה לי תפקיד מטעם התנועה: לצרף לתנועה הציונית בני נוער יהודיים, שהיו ברובם פליטים מאזורי הכבוש הסובייטי, על ידי הקמת תא של התנועה. הייתי פעיל מאוד, וגם הצטרפתי להכשרה שהכינה אותנו לעלייה לארץ ישראל.
בסוף שנת 1947 התארגנו לעלייה בלתי חוקית לפלסטינה. נסענו ברכבת בקרונות משא לכיוון "בולגריה", שם חיכו לנו האוניות "פאן יורק" ו"פאן קרשנד". הדרך נמשכה זמן רב. היה חורף וקר מאוד. מצאנו פחים גדולים של שימורים, ובתוכם הדלקנו אש להתחמם. אחרי זמן רב נעצרה הרכבת בהרבה מקומות לזמן ארוך, לבסוף הגענו לעיר הנמל "וורנה".
בכל אונייה נכנסו כ-8,000-7,500 פליטים. במחסני האוניות סידרו דרגשים אחד על גבי האחר, וכל אחד קיבל מקום לשכב בו. על הסיפון עלינו רק על פי תור, ולא עלינו בבת אחת אנשים רבים יחד שלא יזהו אותנו. רוב היציאות אל הסיפון היו בלילה. אחרי שלושה או ארבעה ימי הפלגה מצאנו את עצמנו מוקפים באוניות מלחמה בריטיות. בלילה התעוררנו בבהלה מיריות תותחים. לאחר מכן התברר שהיו אלה יריות שמחה במסיבת "סילבסטר" לשנה האזרחית החדשה 1948.
מוקפים באוניות מלחמה הובלנו היישר למחנות מעפילים שבקפריסין, ולא נתנו לנו אפילו לראות מרחוק את חופי ארץ ישראל. כאן התחילה פרשה חדשה של הסגר וסבל בתוך מחנות המוקפים בגדר תיל ומגדל שמירה עד לסוף הטוב בהגעה ארצה.
- פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל
"כי בענן אראה על הכפורת" (טז, ב)
אחר שהכהן הגדול יתוודה על החטאת, ויקריבנה, ויטהר מעוונותיו – מוטח לו שיזכה לראות את כבוד ה'. ומדוע? כי זה בכלל: "כאשר נעשה מוכן לאור פני המלך – הנה המלך יראה לכל מוכן לאורו"!
כל מי שמכין עצמו לקדושה – זוכה לה! (ספורנו)
"כי ביום הזה יכפר עליכם" (טז', ל)
אברהם אבינו מל עצמו ביום הכיפורים, ומאז זוכר הקב"ה בכל שנה ושנה את בריתו ומוחל את עוונות בני ישראל, (בזכות מילת אברהם).
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם".
אין לך דבר ראינו רמוז בתורה! " הזה יכפר עליכם" – ראשי תיבות בגימטריא "מילה", וסופי תיבות, עם חשבון ג', התיבות בגימטריא "אברהם". (פרקי דרבי אליעזר פרק כט)
"איש אמו ואביו תיראו"
כתב הפלא יועץ זצ"ל: "כבר מילתי אמורה, שיש מצוה בת מזל. שהרי כמה מעות אדם מפזר לעשות פתיחת ההיכל, או להיות סנדק, וכדומה, אף שאין בזה לא מצות דאורייתא ולא מצוה דרבנן, אלא חיבוב מצוה בעלמא, אשריהם ישראל! ועל כל ששומע בקול אביו ובקול אימו – מקיים מצוה רבה שדאורייתא!"
"החינוך" (מצוה ריב') "מדיני המצווה, מה אמרו רבותינו ז"ל, עד היכן מורא אב ואם, שאפילו משהיה לבוש גלימה כלימוהו וירקו בפניו לא יכלים אותם!" שכך אמרו שם בגמרא: מעשה בנכרי אחד באשקלון ודמה בן נתינה שמו, שהיה לבוש גלימה רקומה זהב והיה יושב בין גדולי רומי. אימו וקרעתו ממנו, וטפחה לו על ראשו, וירקה לו בפניו, ולא הכלימה". כתב על כך רבינו המאירי: " כיבוד אב ואם אין לו שיעור, ולא עוד אלא שאף אומות העולם שאין מצווים בו מקיימים אותו בלא שיעור!"
בספר (ראשית חכמה): למד דין מלשון הכתוב "אימו" ו"אביו", ולא כתוב "תירא אב ואם", שראוי לו לאדם לירא ולכבד את אימו לא רק מגדר היותה אם ומצות מורא אם, אלא מהיותה אימו, שיזכור כמה טרחה עבורו, כמה הדירה שינה מעיניה, כמה דאגה לו ומסרה נפשה עבורו. וכן אביו, מהיותו אביו, כמה טרח בפרנסתו וכמה יגע עבורו. כמה הכרת טובה מגיעה להם, ואיזה כפוי טובה יהיה אם יקניטם חלילה ויצערם!
האר"י הקדוש מביא דברי הזוהר הקדוש (פרשת שלח) המחדש חידושי תורה בשבת גורם כבוד גדול לאביו בגן עדן, וזו סמיכות הכתובים: "איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמורו", שהזמן המסוגל לכיבודם ביותר הוא ביום השבת, על ידי חידושי התורה.
"ואת שבתותי תשמורו" (יט, ג)
כתב הרב "צוף דבש": בכל מקום, בא "את" לרבות ולהוסיף. כמו שדרשו: "את ה' אלוקיך תירא" – לרבות תלמידי חכמים". וכאן "את שבתותי תשמורו" – בא לרבות ולהוסיף מחול על הקודש. לקבל שבת לפני שקיעת החמה, ולהמתין בצאתה עד לאחר צאת הכוכבים!
"תשמורו", הוא לשון המתנה וציפיה. כמו שפירש רש"י על " ואביו שמר את הדבר, המתין וציפה מתי יבוא." אף כאן תקבל על עצמך שבת לפני בואה, ותמתין ותצפה לכניסתה. וכן ביציאת השבת תמתין בסבלנות, להוסיף מחול על הקודש!
- מהנעשה והנשמע ברמת-גן
שיתוף פעולה יוצא דופן של חברת פייסבוק עם תלמידי כיתת הסייבר משכבת י"א של תיכון "בליך" הושק באחרונה במפגש מקצועי, שנערך בהשתתפות תלמידי המגמה במשרדי פייסבוק בתל אביב. במסגרת המיזם, חונכים מהנדסי החברה את התלמידים לפיתוח פרויקט מחשוב קבוצתי רחב היקף, במרכזו הרעיון לפתח מערכת צ'אט ייחודית, שתאפשר העברת מסרים ללא מלל (באמצעים רכיבים ויזואליים וקוליים בלבד). במסגרת שיתוף הפעולה נפגשו התלמידים עם המפתחים, הכירו את סביבת העבודה בה תפותח המערכת, וכבר התחילו לעבוד על תכנון הפרויקט ביחד עם המנטורים בצוותי העבודה. המפגשים הבאים, שיתקיימו גם הם במשרדי החברה, יוקדשו לפיתוח המערכת. המיזם מוקם בשיתוף עם עמותת החינוך תעשיידע, כאשר מודל העבודה החדשני גובש בפגישות ישירות בין צוות הסייבר של בית הספר לבין מובילי הפעילות בחברת פייסבוק.
לראשונה ברמת-גן: "צוות נאמני חירום וביטחון", שמורכב כולו מבני נוער. הצוות יפעל במוקדים שונים וישתלב בפעילות החירום העירונית, כדוגמת: בקרת מקלטים/מחסנים, תרגילים עירוניים, התקנת גלאים בבתי קשישים ונכים, הסברה לציבור וסיוע בשוטף לפעילות רכז הביטחון הבית ספרי. התוכנית, בה לוקחים חלק כ-22 בני נוער מכל רחבי הארץ, הינה תוצר של שיתוף פעולה של מחלקת חינוך חברתי-ערכי באגף החינוך עם מחלקת חירום וכיבוי אש רמת-גן שבאגף הביטחון והאכיפה. הפרויקט מיועד לבני נוער בכיתות י'-י"ב ומשמש כחלק מתוכנית "מעורבות חברתית ופיתוח אישי" בתיכונים.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית רמת-גן המליצה להפקדה תכנית להקמת מגדל העסקים הגבוה בישראל, בן 111 קומות, שייבנה במתחם הבורסה, בצמוד למגדל שמשון. המגדל, בתכנונו של משרד האדריכלים אבנר ישר, ייקרא "111" ויחובר ישירות למעבר הולכי הרגל ממסוף הרכבת. התכנית תאפשר האחדה של מפלסי המרחב הציבורי, לרבות יצירת גשר להולכי רגל וגישה נוחה לתחנות העתידיות של הרכבת הקלה (בשלב ראשוני הקו האדום, שנבנה בימים אלה), וכן נגישות לתחנה המרכזית של רכבת ישראל שאושרה להפקדה במסגרת "מתחם 2000" בתל אביב. בכך היא תביא לניצול מקסימלי של המרחב הציבורי הקיים.
כחלק מתוכנית מתאר כוללנית לעיר המתגבשת בימים אלה, מקדמת עיריית רמת-גן תוכניות אב שכונתיות, במטרה לאפשר התחדשות עירונית, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ויצירת ודאות תכנונית - הן עבור התושב והן עבור היזם. תוכניות האב השכוניות נוצרו לצורך התמודדות עם אתגרים משמעותיים, בהם: יוזמות תכנון אקראיות, מימוש לא מבוקר של תמ"א 38, צפיפות גבוהה ומגרשים קטנים, חוסר במבני ציבור ובשטחי ציבור פתוחים. התוכניות סוקרות את הסיכונים והאתגרים הרלוונטיים לכל שכונה, ותופרות "חליפת תכנון" ייחודית שנותנת להם מענה.
בחלק מהשכונות מכוונות התוכניות להתחדשות על ידי קביעת מתחמי תכנון מפורט (פינוי-בינוי) ומתחמי תמ"א 38. באחרות מציעות התוכניות ייעול שימוש בשטחי ציבור קיימים וחיזוק מוקדים שכונתיים. בנוסף, בוחנות התוכניות גם נושאי תנועה ותחבורה ומציעות מגוון פתרונות, לדוגמה: שינוי בהסדרי תנועה, תוספת דרכים או הרחבתן, אזורי מיתון תנועה, עידוד שימוש בתחבורה ציבורית וחלופית, לרבות הכשרת נתיבים עבור הולכי רגל ושבילי אופניים.
רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]