ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 7 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 7

רמת-גן עירי - לעלון 7 המלא >>
 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראים וקוראות יקרים,

    חג עצמאות שמח!

    השנה, בפעם הרביעית ברציפות, נחוג יחד: ילדים, מבוגרים, משפחות וצעירים בבימות יום העצמאות בכל שכונות העיר. 12 בימות עצמאות תוקמנה בעיר השנה, בימות המותאמות לקהלים שונים ולאופי שונה בכל שכונה.

    זהו ערב של חג אמיתי. אמנם, הוא אינו חקוק בספר הספרים של העם היהודי, אולם הוא עוסק כולו בחידוד הזהות הישראלית והיהודית, בחיזוק הקשר בין העם ובין הארץ, ויותר מכל - באחדות לאומית של ימין ושמאל, דתיים וחילוניים.

    ביום זה כולנו מאוחדים בשמחת הציונות, בשמחת תקומתה של ישראל ובתפילה להמשך קיומה, כפי שכתוב בתפילה המיוחדת ליום העצמאות: "אבינו שבשבמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך!".

    אני מאחל לכל העם, שנמשיך לציין את ימי עצמאותנו במדינת ישראל מתוך אהבה עזה לארץ הזו, ולכל הטוב שיש לה להציע. שנמשיך להשכיל לשמור עליה ולקדם אותה, על מנת שתישאר כאן גם בעבור בנינו ובני בנינו.

    שלכם ובשבילכם, ישראל זינגר
    ראש העיר רמת-גן
  • דבר העורך: למען התושב
    הרב צבי שינפלד | יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת בעיריית רמת-גן

    שלום לכם,

    עלון זה מוגש לכם באווירתו החגיגית של יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל. צירופי המילים של עצמאות ושל מדינת ישראל מעורר בי גל התרגשות כל שנה מחדש. ההיסטוריה היהודית מאז חורבן הבית השני רווית דם, רדיפות וצרות. היהודים הפזורים בנקודות שונות בגולה סבלו וסובלים מזה כ-2,000 שנה משנאתו התהומית של עשיו ליעקב. שנאה שגאתה וראתה שיאים בתקופות שונות כמו בתופת השואה הנוראה. דווקא מתוך תחתית האופל, אותו זוכרים חלק מזקני דורנו, קמה וצמחה "תחילתא דגאולה". פעמי משיח מהדהדים, עם ישראל זכה בדורנו לראות בתקומת מדינת ישראל ובעצמאותו בארץ המובטחת. תקומה שתביא אחריה בעזרתו יתברך את הגאולה השלימה. לאחר איבוד חלק ניכר מעולם הישיבות בשואה זכה דורנו להתקבץ בארצו ולהפריח מחדש ביתר שאת עולם שלם של מוסדות תורניים מגוונים בסדר גודל מפעים, שלא היה בתולדות עם ישראל עד כה. אופי חדש של ישיבות הוקם בארץ; ישיבות ההסדר המשלבות חינוך לתורה, אהבת הארץ והשמירה עליה.

    וברוח ההתחדשות צועדת מדינתנו בשורה הראשונה גם במישורים אחרים כמו טכנולוגיה, מחשבים, חקלאות ובתי ספר להשכלה גבוהה. בשל תקומת המדינה יכולים רבים מהזרם הדתי ליטול חלק בלימודים אלה תוך שמירה על צביונם הדתי. אנו גאים בעירנו רמת גן הנושאת על דגלה מטרות על אלה ומטרות אחרות: מוסדות השכלה גבוהה (77.6% מבין הערים הגדולות) אוניברסיטת בר אילן ומכללות, השקעה ניכרת במועדונים לגיל השלישי, פנאי ואתרים כמו: הפארק הלאומי, הספארי והאיצטדיון.

    טעם אירועי הפסח הרבים והמהנים עדיין בפינו, בכך, וודאי, נותנת רמת גן גם היא מענה לצורך הבוער, שהתממש לפני 69 שנים – מדינה משלנו!!!  שנזכה לגאולה השלימה במהרה ולבניין המקדש כבתחילה!
  • ראיון חג עם ראש העיר ישראל זינגר
    רגע לפני חג עצמאות, נפגשנו לראיון קצר עם ראש העיר רמת-גן, ישראל זינגר, הפועל למען הקהילה הדתית בעיר ללא לאות ומקפיד על הרחבת פעילויות ההעשרה לטובת הציבור הדתי בעיר.

    ראש העיר, בחג עצמאות מלאה העיר בבימות שונות בשכונות. מה מתכננת העירייה לציבור הדתי בעיר?

    "השנה, כפי שעשינו בשנתיים האחרונות, תוקם במה המותאמת לצרכי הקהילה הדתית בעיר. הבמה תוקם השנה בביה"ס מורשת משה, שמאפשר מקום רחב יותר מאשר בית לזרוס. לצד מופעי בני עקיבא, והפעלות לילדים ייערכו בבמה מופעים של חנן בן ארי ופיני לנדאו, וכל האירועים ייפתחו - כמו בכל שנה - בתפילת ערבית חגיגית. וכמו בכל במות העיר - לא נשכח את הזיקוקים.
    בבמה יוענקו גם תעודות הוקרה ליקירי הציבור הדתי בעיר, ואני כמובן אבוא לברך את הקהל, ולחגוג גם עמכם את חגיגות עצמאות".

    וחוץ מחג עצמאות - איזה פעילויות נוספות עורכת העיר עבור הציבור הדתי?
    "אני מאמין שכל קהילה בעיר צריכה ליהנות מתכנים המותאמים לה, ולכן אנו פועלים רבות להעשרת פעילות המורשת בעיר. בין היתר, עורכת העירייה את חידון התנ"ך למבוגרים ולצעירים מדי שנה, ומדובר באירוע מרתק ומהנה. ערבי חזנות רבים, פעילויות לקראת ובמהלך חגים ועוד. בשבועות האחרונים, ערכה המחלקה לתרבות תורנית בעירייה הפנינג לאפיית מצות עם הילדים - ואני חייב לומר שהתרשמתי מאוד מהאירוע ומהרעיון. יש יוזמות רבות, שמגיעות גם מהציבור עצמו, ואנחנו משתדלים להיענות לכל פניה". "בלי קשר, אנו עוסקים רבות גם בשיפוץ ובהקמת בתי כנסת בעיר, לרווחתכם. הוכנסו ספרי תורה בעירנו במהלך השנה האחרונה במספר בתי כנסת והעירייה שמחה לסייע בעניין. אני מאמין שיחד, אנחנו יכולים לעשות למען כל קהילה בעיר את הטוב ביותר - וכך אנו עושים עבור הציבור הדתי כיום".

    בדבריך, תמיד אתה מתייחס לחשיבות ה'ביחד'. במדינה כ"כ מפולגת ומשוסעת- אתה מאמין שזה עדיין אפשרי?
    "אני לא רק מאמין שזה אפשרי, אני חושב שמחובתנו לדאוג לכך שזה בדיוק מה שיהיה. אסור לנו לרגע להיכנע לתכתיבים חברתיים או לאמירות המפלגות אותנו. עם ישראל תמיד נמדד באחדותו. כשהיינו מפולגים ומפוזרים - תמיד הפסדנו מכך. אסור לנו להינכע לפילוג אלא למצוא בכל מקום את השיח המחבר, המחזק והמאחד. יש חשיבות באחדות, אך לא באחידות. כל אחד צריך לנהוג על פי צו מצפונו ועל פי הערכים המובילים אותו, אולם על אחדותנו אסור לנו לוותר. רמת-גן היא עיר מיוחדת בהיבט הזה, כי היא אכן יודעת לקיים סטטוס קוו יציב וחשוב מאין כמותו שמשמש את כל תושבי העיר".

    לסיכום, מה אתה מאחל למדינה לשנתה ה-69?
    "אני מאחל למדינה ולנו שנשכיל למצוא את הטוב אחד בשני, לעשות יותר זה למען זה, ולשמור על הכוח המאחד שלנו - כי אני מאמין שהוא יהיה זה שיאפשר לנו להמשיך לצמוח ולגדול פה גם ל-70 השנה הבאות, לפחות. אני מאחל לכולנו שנדע ימים של שקט ושלום ושלווה ובטח, ושנוכל להמשיך ולגדל פה דורות של ילדים וילדות שגדלים באושר ובבריאות. לכל הקוראים, אנצל את ההזדמנות כדי לאחל שוב - חג עצמאות שמח!".

  • ערכה הרוחני של ארץ ישראל
    הרב יצחק בן יוסף | רב ברבנות רמת-גן, ראש בית מדרש "תורה או"ר" שע"י בית הכנסת "דובב עוז" ודיין בבית הדין לגיור


    תהליך שיבת ציון והקריאה לעלות לארץ ישראל כללו שני סגנונות התבטאות: האחד דיבר על הצורך לעלות לארץ על מנת להקים מדינה, אשר תהיה מקום בטוח לעם ישראל "מקלט בטוח", בו נוכל לקיים צבא ולהגן על עמנו. ואילו השני ראה חשיבות בעלייה לארץ ישראל, לא רק בשל הסכנות הפיזיות האורבות לעמנו בגלות, ואף לא בגלל סכנת ההתבוללות, אלא כמקום אידיאלי לקיומו ולבניינו של עם ישראל. בדברי חז"ל ניתן בעיקר ביטוי לשאיפה השנייה.
    מסופר על רבי זירא, אחד מגדולי האמוראים: כאשר עלה לארץ ישראל לא מצא מעבורת לעבור את הנהר. עבר על גזע עץ, שהיה מונח על הנהר. אמר לו עובר אורח: "עם פזיז, שהקדמתם פיכם לאוזניכם בכך שהקדמתם לומר "נעשה" לפני "נשמע", עדיין אתם בפזיזותכם." אמר לו רבי זירא: " מקום, שמשה ואהרן לא זכו להגיע אליו, מי יאמר 'שאני אזכה להגיע אליו."

    עוד מובא על מעלתה של הארץ: "שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל". אחת מהן היא ארץ ישראל. מתנות אלו אינן נקנות אלא על ידי ייסורים. זהו המקור לביטוי "ארץ ישראל נקנית בייסורים". ביטוי זה מעורר קושי רב: אם זו מתנה — הרי מתנה אמורה להינתן ללא ייסורים. כיצד נכנה מתנה דבר שיש צורך לקנותו, ועוד לעבור ייסורים לשם כך? אלא חז"ל ראו בעצם החיים בארץ ישראל מתנה כל כך גדולה, שעל אף כל הייסורים והקשיים הכרוכים בקניינה של הארץ, היא נחשבת למתנה טובה. רבי יהודה הלוי, הוגה דעות דגול ומשורר, ששיריו וכמיהתו לעלות לארץ היו לשם דבר, תיאר את הקשר של עם ישראל לארצו כקשר בוטאני, וכך הוא כתב: כפי שיש עץ, שטוב לגדלו בהר, ועץ אחר, שטוב לגדלו בעמק, כך גידולו הרוחני והתרבותי של עם ישראל, במיטבו יהיה בארץ ישראל.

    הארץ שומרת אמונים לבניה
    לא רק עם ישראל שמר אמונים לארץ מכורתו, אלא גם הארץ שמרה אמונים לעם ישראל. למרות היותה ארץ פורייה, זבת חלב ודבש, היא נשארה שוממה כל עוד בניה היו בגלות. על אף הניסיונות הרבים להיאחז בה ולמצוא בה קורת רוח על ידי עמים אחרים,
    הארץ התנהגה כסרבנית וחיכתה לבניה. גם כאשר קולל העם נאמר: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲניִ אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ". ובין השיטין של דברים אלה מצויה גם הבטחה גדולה לעם ישראל על נאמנות הארץ לבניה. כך הסביר הרמב"ן, פסוק זה מהווה את הברכה שבקללה. גם כאשר עם ישראל יהיה בגלות, הארץ תישאר שוממה, והאומות המנסות לשבת בארץ ולשלוט בה, לא ימצאו בה נחת.

    המציאות הגיאוגרפית, החקלאית, המדינית והצבאית הרכינה ראש בפני פסוק זה ונבואה זו ודאגה לכך, שבמשך אלפי שנים אמיתותו תישמר. את סיפור שממת הארץ בזמן גלות הבנים חזתה התורה אלפי שנים מראש. ולמרות שאנו יודעים, כי הארץ הינה "זבת חלב ודבש", ארץ פורייה, בכל זאת שום עם זר לא הצליח להכות בה שורשים ולקבל את אהבתה של הארץ מאז החורבן. יד נעלמה אינה מרשה לארץ לצאת מקיפאון שיממונה. מארק טווין, הסופר האמריקני המפורסם, ביקר בארץ בשנת 1867. הוא עבר בה לאורכה ולרוחבה בחברת צליינים, ואת התרשמותו ממסעו חקק בספרו "מסע התענוגות לארץ הקודש". וכך הוא מספר: "ארץ שוממה, שאדמתה עשירה למדי, ארץ שכולה עולה שמיר ושית. מרחב שומם ואבל. יש כאן עזובה, שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש. הגענו בשלום להר תבור... כל הדרך לא ראינו נפש חיה... בשום מקום כמעט לא ראיתי עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר, אותם ידידים נאמנים של אדמת זיבורית כמעט ואין בארץ". כאמור, פסוק אחד הוא שמנע את פריחת הארץ. עתה נקרא אותו פעם נוספת בשום לב: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲניִ אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ".

    עלון הבא מספר 8 - נארח את הרב בן ציון אלגזי. ראש מכון צורבא מרבנן וראש בית המדרש של ישיבת ההסדר ברמת-גן.
  • עשה לך רב | ספירת העומר

    ש. האם צריך לספור גם ימים וגם שבועות?
    ת. סופרים ימים ושבועות. שנאמר: "תספרו חמישים יום", משמע לספור ימים. ונאמר גם: "שבעה שבועות תספור לך". מכאן שיש לספור גם ימים וגם שבועות.
    ש. אם שכח לספור את העומר גם בלילה וגם ביום. כיצד ימשיך לספור?
    ת. ימשיך לספור ללא ברכה.
    ש. ממתי מתחילים לספור את העומר?
    ת. "וספרתם לכם ממחרת השבת." גם יום טוב נקרא "שבת". מתחילים לספור מיד לאחר יום טוב ראשון של פסח.
    ת. אין אומרים תחנון ביום גדול חשוב זה - יום של שמחה וצהלה (על אף שחל בימי הספירה). ב"ה שדורנו זכה לחוג את יום העצמאות של מדינתנו לנצח נצחים.
    ש. מה מנהג ספרדים בקשר לתספורת ונשואים בימי הספירה?
    ת . נוהגים לא להסתפר ולא להתחתן עד ל"ד בעומר בבוקר. אחרי כן מותר להתחתן ולהסתפר. הראשון לציון, הרב ניסים זצ"ל התיר להתגלח ביום העצמאות. מאידך פוסקים אחרים לא התירו.
    ש. האם מותר לערוך אירוסים או ווארט בימי הספירה?
    ת. מותר להתארס ולערוך סעודת מצווה. רק ללא כלי נגינה.
    ש. כיצד חוגגים שמחת בר מצווה בימי הספירה?
    ת. עליה לתורה וסעודת המצווה כרגיל. שרים ללא כלי נגינה.
    ש. למי מותר להסתפר ולהתגלח בימי הספירה?
    ת. לסנדק, למוהל, ולאבי הבן.
    ש. האם חל איסור בימי הספירה לגזוז ציפורניים?
    ת. גזיזת ציפורניים מותרת בכל ימי העומר.
    ש. מה הדין לגבי מעבר דירה או סייודה בימי הספירה ?
    ת. מותר לעבור לדירה אפילו לדירה חדשה, וכן לסייד. ויכול לברך בירכת "שהחיינו". הכול ללא כלי נגינה וללא מוזיקה וכד'
    ש. האם יש תפילה מיוחדת ליום חג העצמאות וסעודת מצווה?
    ת. יום העצמאות הוא יום גדול שזכינו ב"ה לתקומת מדינת ישראל. תפילה רגילה חגיגית בלי תחנון ובתוספת הלל. ויפה להרבות בסעודת מצווה.
  • תושב אחד בחודש | הרב כרמי גרוס שליט״א ראש הישיבה ״דרך חיים״

    ובחרת בדרך החיים. הרב לא תושב רמת גן. הישיבה גם היא אינה ברמת גן. אך נכדו של הרב שינפלד, הלומד בישיבה זו, פתח לנו צוהר למיזם חדשני ומאתגר – בית מדרש "דרך חיים".  אנחנו בטוחים, שגם אתם, תושבי רמת גן, תשמחו להכיר את המוטיבים המיוחדים של ישיבה זו. תודתנו לרב כרמי גרוס, הוגה רעיון הישיבה והעומד בראשה, שנתן מזמנו והסביר בנועם וברהיטות את משנת המקום.

    הרב גרוס עלה ארצה מארה"ב לפני כ-7 שנים. שם שילוב תורה עם דרך ארץ בישיבה חרדית מוכר יותר. בשיחה עם קרוב משפחה בארץ התוודע לחסר ישיבות מסוג כזה בארץ. ביוזמה וברצון מעוררי השתאות החליט ליצור מהפך ולהקים ישיבת הסדר לבחורים חרדיים. הוא שטח את רעיונו לפני אישים, אליהם הוא מחובר, וקיבל גיבוי ועידוד לפעול בנושא. הרב דוד גרוסמן ממגדל העמק אף הגדיל לעשות בחיבוקו אליו ואיפשר לרעיון המהפכני לרקום עור וגידים בקמפוס השייך לו בישוב גן יבנה. רעיון הישיבה והאידיאל העומד מאחוריה אינם זקוקים לשיווק ולפרסומת. שמעה של הישיבה עובר מפה לאוזן ומכתבות מתפעמות בכלי התקשורת. (כמו סיקור בערוץ 2 לפני כשנה, כתבות בעיתונים צבאיים ואחרים.) הרב כרמי גרוס בצניעותו ובנועם שפתיו מעדיף, שבחורי הישיבה יבחרו ללמוד בה מתוך בחירה שקולה ואמיתית ולא בעקבות צלצולי פעמוני הפרסומת. מסיבה זו וגם בגלל מסלול הלימודים האינטנסיבי הוא מקפיד לוודא, שבחור המגיע לישיבה, בא מתוך גיבוי מלא מהבית ודרך החיים של המשפחה.

    מסלול הישיבה מונה 4 שנים מתוך גמישות לצרכיו האישיים של כל תלמיד. שנתיים ראשונות מוקדשות ללימודים מסביב לשעון. מהשעה 9:00 עד 18:00 נמצאים הבחורים במסגרת ישיבתית של לימודי קודש, הממשיכה את הישיבות, אליהן הורגלו. ומהשעה 18:00 עד כמעט חצות עמלים התלמידים על לימודי תואר במדעי המחשב. (לאלה הבאים ללא בגרות, ניתנת אפשרות של שנת מכינה קדם אקדמאית.) אין ספק, שמערכת לימודים עמוסה כזו מתאימה לתלמידים בעלי פוטנציאל כישורי גבוה מהממוצע וכמובן – כוח רצון חזק. לאחר שנתיים אלו מתגייסים הבחורים לשנתיים נוספות של שרות צבאי ביחידות נבחרות כמו 8200, 8100, אופק בחיל האוויר, מחלקת הלווינים בתעשיה האווירית ואף לאגף המחשבים המסווג במודיעין. באגף זה מתקבלים 200 מתוך כ-4,000 ניבחנים. שניים מתוכם השנה מבוגרי הישיבה.

    אווירת הלימודים התובענית מרופדת באחווה מיוחדת בין הבחורים, בפעילויות חברתיות שונות ובמתן אפשרות לביטוי עצמי של כל בחור ובחור. רוח החלוציות של שילוב לימודי קודש עם לימודי מקצוע ושרות צבאי תורמת גם היא לאחדות בין התלמידים. כדי לשמר ה"ישיבתיות" של כל תלמיד מתגייס, הושג הסכם נפלא עם הצבא, לפיו יכולים הבחורים ללון בפנימיית הישיבה ולא בבסיס. זאת מתוך הבנת ראש הישיבה לצורך המשך ההשתייכות לישיבה ולמסגרתה התורנית. הבחורים מוזמנים גם לשבתות ושומרים על קשר קבוצתי.

    מרתק לשמוע את משנתו של הרב גרוס בנושא, לפיה עיקר הסיכון הרוחני בהתגייסות לצבא אינו נעוץ בהחשפות לעולם החילוני, אלא בהתנתקות מהעולם הישיבתי. דווקא השילוב בין קודש לחול הוא הכוח המשמר והמתחזק את הצביון הדתי של הבחור. בחור, שיוצא ללימודי חול מחוץ למסגרת הישיבתית, חש גם רגשית מחוצה לה. עליו לדעת, שהחיים מזמנים קודש עם חול, וכשיחזור מעבודתו, יחוש את הצורך להקדיש עיתותיו גם לגמרא. הצוות בישיבה עובד על בניית תחושה זו. הוא גם מכשיר את התלמידים ל"דע מה שתשיב" במפגשים עם בחורים, שאינם דתיים. לכן מתקיים כל יום בישיבה שיעור במחשבת ישראל. צוות הישיבה באופן טבעי מגוון כדי לענות על צרכיה היחודיים. מערך המלמדים בנוי על אנשי מחשבה רציונאליים, המביאים דברי הגות, מוסר ופילוסופיה יהודית בנוסף ללימוד הגמרא.

    ולסיום: הסיפור הגדול של בית מדרש "דרך חיים" מעבר לשילוב המעניין בין לימודי קודש, מקצוע וצבא הוא מטרת העל: לקדש שם שמים.  המוטו של הישיבה: "ואהבת את ה' אלוקיך" – שם שמים מתאהב על ידך. ליצור הכרות חיובית ומעריכה לדמות של בחור ישיבה. באמתחתו של ראש הישיבה עדויות רבות מרגשות של התפעמות בצבא ובמפגשים אחרים מבחורים איכותיים אלה.
  • סיפור מלחמת העצמאות – המסירות והניסים

    מלחמת העצמאות: הלוחמים שעשו את הבלתי ייאמן.

    סירות נפץ שהטביעו את ספינת הדגל המצרית, פלוגת קומנדו צרפתית שכבשה את באר שבע ומטוסי קרב שהפציצו את קהיר בהפתעה גמורה. מלחמת העצמאות ידעה לא מעט מבצעים נועזים. לפניכם שלושה מבצעים מהנועזים ביותר במלחמת השחרור, שנעשו באוויר, בים וביבשה. כ"ט בנובמבר 1947. באו"ם הכריזו לפני רגע, שהם מקבלים את תכנית החלוקה המעניקה מדינה ליהודים ולצידה מדינה לפלסטינים. המדינות המקיפות אותנו אינן מחכות הרבה ותוקפות אותנו מכל העברים. ב-14 במאי 1948, ערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בזמן שהתושבים יצאו לרקוד הורה ברחובות, חצו יותר מעשרת אלפי חיילים מצריים את הגבול. מטוסי קרב מפציצים את תל אביב ומכל העברים צבאות האויב מסתערים על הגבולות – בירדן, בסוריה ובלבנון. המלחמה לעצמאותה של מדינת ישראל נפתחת. לרגל יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל אנו מביאים לכם שלושה סיפורי גבורה מכל חיל – חיל הים, חיל האוויר וזרוע היבשה – שעשו את הבלתי יאמן במלחמה הזו.

    מטביעים את אוניית הדגל המצרית
    האמיר אל פרוק הייתה משחתת מצרית כבדה ואניית הדגל של חיל הים המצרי. במהלך הקרבות תקפה אל פרוק את תל אביב, ואנשי צוותה הפילו מטוס של חיל האוויר, שנשלח להטביע אותה. ב-22 באוקטובר 1948, בשעת לילה מאוחרת, אל פרוק עושה דרכה לכיוון רצועת עזה בכדי להעביר לוחמים רעננים ואספקה, כשהיא מלווה בספינת מלחמה נוספת. יוחאי בן נון הוביל את ההסתערות, שהשמידה את ספינת הדגל של מצרים. באותם ימים היו בחיל הים מספר יחידות קומנדו ימי, שבעתיד יהפכו לשייטת 13. אחת מהן היא יחידת סירות הנפץ בפיקודו של יוחאי בן נון, לימים מפקד חיל הים. ההפעלה של סירות הנפץ נחשבה ללא פחות ממטורפת: הספינה עמוסה בחומר נפץ, וההגאי יושב בחלק האחורי בסוג של כיסא מפלט. המגמה היא להסתער לכיוון המטרה ולהפעיל את המנגנון שמפעיל את המטען. במרחק של מאה מטר הלוחם פולט עצמו מהסירה, שממשיכה לעבר היעד עד ההתנגשות והפיצוץ. סירת הצלה, שהיא חלק מכל פעולה כזאת, אוספת בסיום את הלוחמים מהמים.

    כאשר מאתרים בצה"ל את אל פרוק, מעמיסים על אנייה של חיל הים שלוש סירות נפץ וסירת הצלה. הכוח בפיקודו של בן נון יוצא לעבר היעד. במרחק של 13 ק"מ מחופי עזה בן נון נותן ללוחמים תדרוך אחרון וכמנהג אותם ימים הם שותים כוסית של רום. סירות הנפץ מורדות למים והם פותחים בהסתערות לעבר היעד. אחד הלוחמים מסתבך ופולט עצמו במרחק של 50 מטר במקום המאה מטר של טווח הביטחון. אל פרוק נפגעת ואניית הליווי פותחת באש כבדה. בן נון, שהיה בסירה השלישית, פותח בהסתערות תחת אש ומשמיד גם אותה. בעקבות פעולה זו קבל בן נון את העיטור הגבוה ביותר, גיבור ישראל. מאז אותה פעולה הצי המצרי לא יצא יותר מהנמלים שלו.

    פלוגת הקומנדו הצרפתי בבאר שבע
    100 אנשי פלוגת הקומנדו הצרפתי, בפיקודו של טדי איתן, היו עולים, שהתנדבו להילחם למען העם היהודי. חלקם היו בעלי ניסיון מבצעי עשיר, אותו צברו במסגרת המחתרת הצרפתית במלחמת העולם השנייה ובמסגרת צבא צרפת החופשית. ב- 20.10.48 נקבע, כי לוחמיו של איתן יהיו בין הפורצים לעיר באר שבע. על אנשי היחידה, שהיו מסופחים לגדוד 9, הוטלה המשימה לפרוץ לשטח הבנוי, לאחר שהגדוד יכבוש שכונה בעיר. התקיפה על באר שבע החלה באיחור רב; הלוחמים איבדו שעות חשיכה, שהיו נחוצות להם לצורך הפעולה. לאחר הרעשה ארטילרית וכיבוש ה"שכונה החדשה", פרצו אנשי הקומנדו הצרפתי דרך תעלת נ"ט, עליה שלטו חיילים מצרים. הלוחמים השמידו תחת אש כבדה את העמדות המבוצרות של המצרים עד שהגיעו לבית העלמין המוסלמי. שם איבדה המתקפה את תנופתה, אך שאגות בצרפתית של המפקדים דרבנו את הלוחמים והם חידשו את ההסתערות. הם הגיעו לבתי העיר, נלחמו מבית לבית וטיהרו באש כבדה את השטח.

    מפציצים את קהיר מהאוויר
    ב-15 ביולי 1948 מקבל לידיו חיל האוויר מטוסי הפצצה כבדים מסוג בי-17. מדובר במטוס הפצצה כבד, שהיה בשרות חיל האוויר של ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה. למטוס אמנם יש כמות גדולה של מקלעים, אך הוא כבד ואינו מסוגל לתמרן מול מטוסי קרב, מהם היו לא מעט בחיל האוויר המצרי. בחיל האוויר מחליטים לנצל אותם עוד בטרם ינחתו בארץ, ובטיסתם הראשונה לארץ יעברו מעל קהיר ויפציצו את העיר. בדרך לישראל, הצליחו הטיסים להפציץ את קהיר. התכנית נתקלה בקשיים. מסלול המטוס עבר מעל סלובקיה ויוגוסלביה, כאשר לפתע נפתחה לעברו אש מן הקרקע. התברר שהם סטו מהנתיב ונכנסו בטעות לאלבניה. בגלל זה נורתה לעברם אש נ"מ. המטוס חצה את הים התיכון ובאזור החוף המצרי טיפס לגובה של 25 אלף רגל. מערכת החמצן הישנה לא עבדה כמו שצריך, ובגלל האוויר הדליל שבגובה זה אנשי הצוות החלו לאבד את ההכרה זה אחר זה. למרות כל זאת התעקשו והמשיכו במשימה. כדי להטעות את המצרים המטוס טס עד לנקודה של 200 ק"מ מדרום מערב לקהיר, לפני ששינה נתיב לכיוון העיר. כאשר היו מעל ליעד, ארמונו של המלך פרוק, נפתחו דלתות המפציץ והפצצות החלו נופלות. ביעף הראשון נפלו פצצות ממש קרוב לארמון אולם שתיים מהן נתקעו במטוס. ביעף השני הפיל המטילן את הפצצות הבאות בתור, שנפלו על הפצצות התקועות וכך שחררו אותן. לאחר התקיפה חזר המטוס ונחת בבסיס עקרון (היום תל נוף). שני המטוסים האחרים הפציצו את עזה ואת רפיח. המצרים, שנתפסו בהפתעה גמורה, לא ירו כלל לעבר המטוסים הישראלים. גם מטוסי קרב לא הוזנקו לעברם. תושבי קהיר היו בהלם מההפצצה, ויוקרתו של חיל האוויר המצרי נפגעה קשות.
  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    כמיטב המסורת הרמת גנית הציונית מוקמות בימות לאירועי יום העצמאות. בימות אלו פזורות בעיר בפריסה רחבה ונותנות מענה לקהלי יעד רבים. השנה תוקמנה 12 בימות כאלה להנאת הציבור. פרטים בלוחות המודעות. לשוחרי המוזיקה והחזנות: שבת חגיגית, מעניינת ומרוממת מצפה לכם לכבוד יום העצמאות. פרטים מעודכנים על החוויה במודעה שלפניכם.


רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]