רמת-גן עירי - לעלון 22 המלא >>
- דבר העירייה
תושבים יקרים,
קשה שלא להפריז בפעילותה של העירייה בחודש אב, בו יוצאים כלל בתי הספר לחופשה, גם אלו שלא יצאו בתחילת חודש יולי כמו החינוך החרדי וחלק מהדתי. אלו הם ימי החופש של ילדי ישראל ובעירייה נרתמים לסייע להורים ככל האפשר במתן תעסוקה לילדים. בנימה זו אנו ממליצים להורים היקרים לעקוב לאחר הפרסומים.
ואם בילדינו עסקינן, חובה עלינו להזכיר את החלטת הממשלה שלא לתקצב את קייטנות החובה. מדובר בהחלטה תמוהה, אך עיריית רמת גן נטלה על שכמה לממן קייטנות אלו, למרות שהיו אמורות להיות ממומנות על ידי מיליון 2.8הממשלה. סך העלות עומדת על שקלים זאת כדי לאפשר השתתפות בקייטנות במחיר סמלי בלבד. בחודש החולף אף אירע אירוע חשוב עבור העיר רמת גן במסגרתו נחנך המבנה החדש שישמש את ארגון נכי צה"ל. ראש העיר שהשתתף באירוע, הדגיש כי העיר רמת גן צועדת כיום בראש הערים המובילות בסיוע לנפגעי ונפגעות צה"ל, וכי הוא מתחייב להמשיך לבדוק כיצד ניתן להקל וכיצד אפשר לפעול למען הנכים בעיר.
ולסיום, נזכיר באותו נושא את ביקורם של הרמטכ"ל ואלופי צה"ל בעירנו בחודש החולף במסגרת שיחזור טקס ההשבעה של המטכ"ל שנה במבנה בית 70 הראשון שנערך לפני הספר בן גוריון בעיר. יצוין כי בשנים אלו ישב המטכ"ל מידי יום במשך שנה שלמה במבנה המדובר. אין ספק כי היסטוריית העיר רמת גן שזורה עם היסטוריית המדינה.
שלכם ובשבילכם
עיריית רמת-גן
- דבר העורך| הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת
הנה חלפה לה עוד שנה וסופה מתחיל להיראות באופק. חודש אב אמנם הוא לא החודש האחרון בשנה, אך הוא מסמל בהחלט התחלה חדשה כאשר עמך בית ישראל יוצאים לנופש הקיץ ומתאווררים מעומס השנה החולפת. לאחר מכן מגיע חודש אלול ועמו ההכנה לימים הנוראים. חודש אב הוא רבגוני. מחד בחלקו הראשון אנו מציינים את האבל על חורבן בית המקדש ועל אירועים מצערים שאירעו לעם ישראל לאורך שנות ההיסטוריה. מאידך, בשבועות הנוספים בו אנו מבלים עם המשפחה במסגרת הנופש השנתי.
יש להתייחס לחודש זה בכובד ראש. הן מצד זיכרון חורבן הבית החל על כל יהודי ויהודי באשר הוא, והן על כללי הזהירות הדרושים בחודש זה בו יותר ויותר מבלים בחיק הטבע ובמקומות הנופש ולעיתים מנסים בילויים מסוכנים שבעבר הסתיימו באסונות לא עלינו. מי יתן שחודש זה יעבור עלינו בבשורות טובות ושנזכה לקבל את פני משיח ויהיה זה תשעה באב האחרון בו נצום בעזרת ה'. ולסיום נברך. "לא היו ימים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים....."
מאחל לקוראי העלון חודש טוב ומבורך בשורות טובות ישועות ונחמות.
חודש שימלא הקב"ה כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה.
צבי שינפלד
- הרב יהודה שיש | מנהל מוסדות חורב ברמת-גן
תושבים יקרים ונכבדים,
על חודש אב - שאנו כעת עומדים בפתחו - אמרו חז"ל שממעטים בו בשמחה.
האגדה מספרת שקיסר צרפת הזדמן פעם לרובע היהודי שבפריז, ביום "תשעה באב", הוא התפלא לראות שהבתים שרויים בעלטה והתושבים היהודים מתהלכים יחפים ושפופים לכיוון בית הכנסת, סקרנותו גברה והוא החליט לראות מה מעשיהם, כשנכנס לבית הכנסת הגדול מצא את יהודי העיר, נער זקן וטף ישובים על הארץ, מחזיקים בנר וספר קינות, כשהם בוכים ומייללים בקולות נכאים כדוויים ואבלים, כאילו כל עולמם חרב אליהם.
הקיסר הביט בתדהמה על המחזה הלא שגרתי, ושאל את אחד המתפללים על מה ולמה קולות הנהי והבכי? "אנו מבכים את חורבן בית מקדשינו שנחרב ביום זה". מתי הוא נחרב? - שאל הקיסר. לפני כאלפיים שנה. התרגש מאד הקיסר והפטיר: "עם שבוכה ומתאבל על חורבן שארע לו לפני אלפי שנים, ומתרפק בכאב כה רב על דבר שהוא כלל לא ראה, לא ידע ולא הכיר, ושמורשת זו עדיין חקוקה כה חזק בליבו, אין לי ספק שהוא עתיד לחזור לכבודו הראשון".
כן, גם גוי בן נכר הבין שאבל וגעגועים לאחר שנים כה רבות, הם אבני היסוד של הבניה והתקומה.
ואכן אמרו חז"ל: שכל מי שלא מתאבל על ירושלים אינו זוכה לראות בבניינה ושמחתה. והדבר אינו סתם כעונש, אלא ללמדנו שהכאב והצער שאנו מביעים בתפלתנו ובאורחות חיינו על צער החורבן והגלות, הם אבן הפינה של גאולת ישראל.
כי האבל וצער החורבן, אינו כאב סתמי על זיכרונות עבר והיסטוריה שהייתה ואיננה, אלא אבל יום יומי על החסר הקיים וצער גלות השכינה שאינה מרפה לרגע, כי כבר אמרו חכמים: "שכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו הוא נחרב בימיו".
ולכן תשעה באב נקרא גם "מועד" – כפי האמור "קרא עלי מועד" (איכה א' ט"ו) כדי להשריש את המסורת שביום זה בו נחרב הבית, ביום זה גם נולד הגואל שעתיד להקים את סוכת דוד הנופלת. ואכן ישנם עדות הנוהגות להכין לקראת סוף הצום תבשילים מכובדים לסעודת הערב, כדי להביע את הצפייה לגאולה הקרובה.
הוגי דעה התקשו, הרי אין השכינה שורה על האדם אלא מתוך שמחה, ולכן נאמר על דוד שהיה מנגן בכינור כדי לשמוח ולזכות למשוך אליו רוח הקודש, אז כיצד ירמיהו – נביא החורבן, כתב בנבואה את "מגילת איכה", הרי אין נבואה שורה אלא מתוך שמחה, וכיצד יכל היה לשמוח כשהתנבא על חורבן הבית וגלות ישראל?
אלא כפי שאמרנו, הקב"ה ברוב רחמיו על בניו ניתב את כעסו על עצים ואבנים, והחריב את הבית, במקום להעניש את עם ישראל עצמו באבדון. לכן גם בתוך כאב חורבן הבית יש את ניצני הגאולה העתידית, כשהקב"ה מבטיח לנו את נצחיות עם ישראל, ושגם בגלות הקשה שאנו יוצאים הוא ילווה אותנו ויעמוד לצדינו בכל עת, ויחד - שם בתוך הגלות - אנו נבנה את היסודות של התקומה האחרונה, הגאולה העתידה לבא במהרה.
ואכן בעבר היו קהילות שלא שמרו את ספרי הקינות, ובגמר אמירת הקינות הטמינו את הספרים במתקני הגניזה, להשריש את האמונה שהגאולה מגיעה ולא יהיה יותר צורך בקינות אלו.
ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים
"שבת שלום"
- עשה לך רב
(המשך נושא מצוות כיבוד אב ואם)
"ארבע המצוות הקשורות לכיבוד הורים"
ארבע מצוות מהתורה עוסקות ביחסי הילדים להוריהם, שתים מהן מצוות עשה, ושתים לא .כיבוד הורים שנאמר: (שמות כ', 1תעשה. ואלו הן: יב') "כבד את אביך ואת אמך". משמעותה לסייע . לירא מהם, שנאמר: 2ולעזור להורים בכל צרכיהם. (ויקרא יט', ג') "איש אמו ואביו תיראו". כלומר לא לפגוע בכבודם, לא לקרוא להם בשמותיהם, לא . לא 3לשבת על כיסא המיוחד להם, וכיוצא בזה. להכות אחד ההורים. אסור להכות כל אחד מישראל אבל המכה ישראל חייב במלקות. המכה הורים עונשו גדול ביותר מחויב במיתה בחנק. שנאמר: (שמות כא', טו') "ומכה אביו ואמו מות יומת". . המצווה הרביעית היא: אסור לקלל את הוריו. 4 אמנם אסור לקלל כלל וכלל כל יהודי, אלא על המקלל את אחד מהוריו עובר על איסור חמור וחייב מיתה בסקילה החמורה מכל מתות בית דין ואפילו של ההורים אסור לקללם. שנאמר: 120 לאחר (ויקרא כ', ט') "כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו יומת, אביו ואמו קילל דמיו בו". מעניין עונשו של המקלל בסקילה, חמור מעונשו של המכה בחנק! אף ששניהם במיתה המקלל והמכה. מסביר הרמב"ן: "עונש המקלל חמור יותר היות וזה יותר שכיח, בעת שאדם כועס". נוסח דבריו: "שהכסילים בעת שכועסים נוטים לקצוף ולקלל", כדי למונעם מזה, החמירה התורה בעונשם.
"כיבוד ומורא אב ואם"
התנהגות הראויה ביחס להורים מורכב משתי מצוות, האחת מורא, שנאמר: (ויקרא יט', ג') "איש אמו ואביו תיראו". והשניה כיבוד שנאמר: (שמות כ', יב') "כבד את אביך ואת אמך". שואלת הגמרא (קידושין לא', ע"ב): איזהו מורא ואיזהו כיבוד? עונה הגמרא: מורא - לא עומד במקומו המיוחד לו, ולא יושב במקומו המיוחד לו, ולא סותר את דבריו. כיבוד - מסייע לו בכל מה שצריך – מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך אני ה'" (ויקרא יט', לב'). לפיכך, כל שרואה אחד מהוריו נכנס לחדר שהוא יושב בו, חייב לעמוד לכבודו עד שההורה יגיע למקום המיועד לו וכן עד שיצא מהחדר. בבית הכנסת אבא עולה לתורה הבן עומד לכבודו עד שהאבא יחזור למקומו לשבת במקום המיועד לו. לא ישב בבית הכנסת במקום המיועד לאבא. בכבוד האב והאם יכולים למחול, הורים שמחלו על כבודם, כבודם מחול. אבל על פגיע בכבוד ההורים או אחד מן ההורים אין מועילה מחילה, במקום שיש פגיעה בכבודם. השכר על כיבוד ההורים גדול מאוד מאוד (שמות כ', יב') "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". שכר מובטח מהקב"ה
לא לקרוא בשמם.
מכלל מורא ההורים, שלא לקרוא להם בשמם כדרך שקוראים להם חבריהם, אלא לפנות אליהם בשם "אבא" ו"אמא". ואף שלא בפניהם אסור להזכירם בשמם אלא בניהם ובנותיהם צריכים להזכירם תמיד בתואר 'אבא' ו'אמא'. וישנה שאלה, האם בנוסף אבא יכול לומר גם את שמו. למנהג הספרדים, רשאי לומר "אבי משה אמר כך וכך, כיוון שהזכיר התואר "אבי" ברור שהוא מכבדו ואין בעיה בכך שיזכיר את שמו. אבל למנהג האשכנזים. לא יאמר כלל את שם אביו, רק יאמר: "אבי אומר כך וכך", וזאת משום שלגבי הבן תוארו היחיד של האב הוא 'אבא', ואם יזכיר גם את שמו, יפגע במקצת את החשיבות שבמושג אבא. אבל בן ששואלים אותו "מה שם אביך?", לכל המנהגים מותר לו לענות ולומר: "שם אבי הוא משה".
- פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל
"אלא הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן" וגו'
בפסוק זה, מזכיר משה ברמז את עיקר החטאים של ישראל, הוא מתחיל במילה: "אלה", יש אומרים "א'ל'ה'" בר"ת אבק לשון הרע – כי חטא זה של אבק לשון הרע נכשלים כמעט כולם, על כן מדגישה כאן התורה ואומרת אשר דיבר משה אל כל ישראל. ביתר החטאים אין כולם חוטאים, חז"ל אומרים (בבא בתרא קס"ה): "רוב בגזל, ומיעוט ה=בעריות, ובכל בלשון הרע", היינו אבק לשון הרע.
סיפא הפסוק א' א'. "וחצרות ודי זהב".
ו ח צ ר ו ת - ו ד י - ז ה ב הטעם שמשה מזכיר "וחצרות" (ענין מחלוקת קורח) לפני "ודי זהב" (ענין חטא העגל), על אף שחטא העגל התרחש ראשון – פרשת קורח מחלוקות הגרועה מכל. עיון פרשת "קורח" (במדבר טז', ג').
ודי זהב - היינו חטא העגל – פתח רבי אליעזר ואמר:"ואנכי ה' אלוקיך מארץ מצריים ואלקים זולתי תדע" (הושע יג', ד')
וקשה: וכי מארץ מצרים היה להם מלך ולא קודם לזה? – אלא, מן היום שהיו ישראל בעולם לא הכירו את כבודו של הקב"ה כמו מארץ מצרים. שם היו באותה עבודה קשה ויצעקו אליו ויושיעם, וראו כמה ניסים ומופתים בעיניהם. שם נתגלה כבוד ה' ונגלה עליהם אח"כ על הים וראו את זיו כבודו העליון פנים בפנים, כדי שלא יאמרו כי אלוקים אחר הוא שדיבר עמהם, אלא אני הוא שראיתם אותי בארץ מצרים. אני הוא שהרגתי שונאיכם, אני הוא שעשיתי כל עשר המכות בארץ מצרים, ועל כן כתוב "ואלוקים זולתי לא תדע", שלא תאמר כי אחר הוא אלא אני הוא הכל. (הפ"י הזוהר הקדוש).
מהפטרה: "שמעו שמים והאזיני ארץ" (ישעיהו א', ב')
הביטוי "האזנה" משמעותו קרבה לאומר דברים, ואילו הביטוי "שמיעה" מציין שמיעה רחוקה. ישעיהו עם כל גדולתו היה קרוב לארץ יותר מאשר לשמים ולכן אומר: "שמעו שמים והאזיני ארץ", אבל משה שהיה גדול הנביאים, היה קרוב לשמים יותר מאשר לארץ לכן אומר: "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי". (דברים לב', א')
פרשת ואתחנן: "ואתחנן אל ה' וגו'" (ג', כג)
רש"י: "ואתחנן – זה אחד מעשרת לשונות שנקראת תפילה, כדאיתה בספרי, חז"ל תפילות 515אומרים שמשה התחנן אל ה' ב בגימטריא של "ואתחנן" 515 ותחנונים, {בעלי התוספות}. ואפשר להוסיף: המילה .515 "תפילה" עצמה אף היא בגמטריא
- תושב אחד בחודש | אברהם קריניצי ז"ל ראש העיר המיתולוגי ומייסד העיר
לא רבים יודעים, אך עוד קודם להקמת העיר רמת גן, עבר קרניצי בצעירותו תלאות רבות הוא נחשב למייסד העיר עוד בימים נקראה "האינקובטור של הטרור היהודי" על ידי הבריטים: קווים לדמותו.
אברהם קריניצי נולד ליעקב וללאה לבית דב אברמוביץ בגרודנו , מעיד קריניצי, כי 15שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בגיל הוא נטש את "החדר" לטובת לימודי נגרות ופעילות ב"בונד", אותו נטש לטובת "הפועל הצעיר". בעקבות תחילת העלייה השנייה החליט קריניצי גם הוא לעלות, אולם כיוון שנחשב קטין ואביו סירב להרשות לו לעלות, הוא ניסה ל"גנוב" את הגבול, נתפס על ידי השומרים והוחזר לאחר כמה שבועות לביתו. לאחר שהתיר לו אביו לעלות הגיע קריניצי למשרד המרכזי של "חובבי ציון" באודסה ושם סייע לו המזכיר אלתר דרויאנוב להשיג אשרה עות'מאנית לצורך כניסה לארץ ישראל. קריניצי הגיע לאיסטנבול, שם אזל לו כספו והוא מצא עבודה כנגר בעזרתו של יצחק נופך. לאחר שחסך מספיק כסף לרכישת כרטיס הפלגה, עלה קריניצי לארץ בחנוכה תרס"ו .)1905(
לאחר הגעתו ארצה עבד כמה חודשים כנגר ברחובות ובראשון לציון. לאחר מכן עבר ליפו ועבד גם בפתח תקווה. עם התגברות מועקת האבטלה בארץ ישראל, יצא קריניצי לקהיר, שם עבד כשנה במפעל בבעלות איטלקית. לאחר מכן, שב לארץ ישראל לפרק זמן חזר לתקופה קצרה לרוסיה, בשל הצורך להתגייס 1907קצר ובלצבא הרוסי.
כשהוקמה "עיר גנים" (שמה הראשון של רמת-גן), כשכונתגנים ממזרח לתל אביב, הצטרף אליה, ועד מהרה היה לדמות העניק הממשל הבריטי מעמד של מועצה 1926המרכזית בה. במקומית לרמת-גן הקטנה וקריניצי מונה לנשיא (יו"ר) המועצה מערכות בחירות ברציפות. הוא 12 ניצח ב-1969הראשון. הוא החזיק, ככל הנראה, בשיא עולמי כראש רשות מקומית: 43 שנים (24 שנים כראש המועצה ועוד 19 שנים כראש העירייה). הוא עמד תמיד בראש קואליציות של מפלגות מהמרכז והימין וכל הניסיונות להחליפו - עלו בתוהו. כבעל אמצעים מילא את תפקידו הציבורי ברמת-גן, כל השנים, ללא שכר.
קריניצי טיפח ופיתח את רמת-גן ממושבה קטנה בת 400 נפש לעיר הרביעית בגודלה במדינה, שבה 150 אלף נפש. הוא אימץ את השורות משירו של נתן אלתרמן - "נלבישך שלמת בטון ומלט - ונפרוש לך מרבדי גנים". לצד פיתוח עירוני מואץ והקמת מפעלי תעשייה שהגיעו ביזמתו לרמת-גן (עלית, פלאלום, צ.ד. ועוד), הוא נטע ברמת-גן עשרות גנים, יותר מבכל עיר אחרת בארץ.
אף שכל שנותיו היה חבר ה"הגנה", היה לו יחס מיוחד לאצ"ל וללח"י והם פעלו ברמת-גן בתמיכתו. הממשל הבריטי כינה את רמת-גן "האינקובטור של הטרור היהודי", וקריניצי ראה בכך מחמאה. הוא נעצר על ידי הבריטים והוחזק במחנה המעצר בלטרון 1947בקיץ במשךחמישה שבועות, יחד עם ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב ועובד בן עמי, ראש מועצת נתניה.
על שמו של קריניצי נקראים מעלה אברהם - דרך בנגב שפרצו הצנחנים; קריית קריניצי; הגן הציבורי גן אברהם; ורחוב ברמת-גן בו שוכן גם מוזיאון בית אברהם קריניצי. קריניצי הוריש בצוואתו את ביתו לעיריית רמת־גן בו שוכן גם הארכיון והמוזיאון לתולדות רמת-גן הפתוח לציבור. במקום תצוגה המתארת את חייו רבי-העניין וחומר ארכיוני רב אודותיו ואודות העיר. נוסף לתצוגה, במוזיאון מתקיימות פעילויות, סיורים וסדנאות לילדים ולבני נוער אשר עוסקות בחיי החלוצים, בערכים ובדילמות מן העבר, בסיפורה של רמת גן ושל המדינה בכלל ובנושאים רבים אחרים.את שיר ה' בבית המקדש בב"א.
משה וריטה ידידי המשפחה
- סיפורי חסידיים
באחת ממסעותיו נסע רבי חיים יוסף אזולאי (החיד"א) לאיטליה ושהה שם בתשעה באב. מנהג המקום של הנשים הספרדיות, היה לקנות שם בתשעה באב צבע וסיד, והיו צובעות ומסיידות את בתיהם. כשראה החיד"א אמר: היתכן דבר כזה בתשעה באב? מה השמחה הזאת? לאחר כמה ימים הלך החיד"א ברחוב ושמע שאחת הנשים אומרת לחברתה "לא יבוא..." ביקש הרב מהמלווה שלו לשאול את הנשים על מה הן דיברו והן הצביעו על הרב.
ניגש המלווה ושאל את הנשים במה העניין, ואחת הנשים אמרה לחברתה כי "המשיח לא יבוא, וכי הרב שממול אמר לי זאת...". "היא התכוונה אליך כבוד הרב", אמר המלווה לכבוד הרב.
הזדעזע החיד"א וביקש לדעת מדוע הן אומרות שהמשיח לא יבוא? השיבו לו הנשים: "לא אתה אמרת לנו? לא לסייד ולא לצבוע את ביתנו? אנחנו מאמינים שהמשיח יבוא, לכן אנו מכינות את הבית לכבודו בתשעה באב, והנה אתה אמרת לא לסייד, סימן שהמשיח לא יבוא". החיד"א כמעט התעלף, הוא ביקש מהגבאי לזמן אליו את כל בגבאים, ראשי בתי הכנסת ורבני איטליה והודיע להם באופן ברור: "רבותיי! אם הייתם מסיידים חצי חדר תסיידו חדר שלם אם הייתם משתמשים בצבע פשוט תשתמשו בצבע טוב ויפה ומשובח יותר, כיוון שהמשיח יבוא"!
כולנו מאמינים בני מאמינים שבוא יבוא משיח צדקנו, אך לא מספיק האמונה שהוא יבוא, צריך לעשות מעשה. אם אדם רעב והוא רק מריח את האוכל הוא לא ישבע, אדם המאמין ולא עושה מעשה לא מועיל במאומה עם אמונתו כדי ליצור, צריך הוא להתעלות לעבוד, צריך להשקיע, כדי להביא את המשיח,
את הגאולה הכללית והפרטית שלך, צריך לעשות משהו למען הכלל, לקבל טובה, לתת כתף לחבר, לעשות את המצווה שברגע שעומדת מולך בשמחה. כל פעולה מקרבת, כל התקרבות מכינה את השטח, צובעת את הבתים, מאירה את הרחובות לביאתו של הגואל שלך, שלנו, של העולם כולו.
כבד את אביך ואת אמך (ואתחנן פרק ה' פסוק טז')
פעם אחת הוצרך הגאון רבי יצחק סולובייצ'יק לעבור דירה. כאשר הגיעו הסבלים לביתו ראו שהרב עומד בחדרו ליד ארגז ארוז היטב. קרא הרב לאחד הסבלים ואמר לו: רואה אתה את הארגז הזה? כאשר אתה נושא ארגז זה הזהר מאוד לבל תהפוך אותו! החזק אותו ישר! הרים הסבל את הארגז, והרב עומד ומשגיח מקרוב בשבע עיניים, שמא חלילה יהפוך הסבל את הארגז.
כך במשך כל הדרך לביתו החדש הלך הרב ליד סבל, הלוך ושוב.
רבינו – העיזו תלמידיו ושאלו – מה מונח בארגז זה. שכל כך חשוב להחזיקו ישר?
בארגז זה – השיב הרב – יש חידושי תורה של אבא, ויש חידושי תורה משלי. כמובן שחידושי תורתו של אבא החשובים יותר מונחים מעל חידושי אני. אם חס ושלום – סיים הרב – יהפוך הסבל את הארגז, יהיו חידושי התורה שלי מונחים מעל לחידושיו של אבא... ואין זה כיבוד אב!
- מהנעשה והנשמע ברמת-גן
לראשונה: פרלמנט תלמידים בעיר
הפורום הייחודי, בו לוקחים חלק כ- 70 נציגים מכיתות ו'- ח', מעודד מנהיגות צעירה ומעורבות חברתית ומאפשר לתלמידים להשפיע על סדר היום העירוני. נציגים בכיתות ו'-ח' מבתי הספר היסודיים ברמת-גן. 70 הפרלמנט כולל התלמידים שלוקחים חלק בפורום ייחודי זה, נפגשים אחת לשבועיים בבתי הספר "חשמונאים" ו"אביגור", משמיעים את קולם ומקדמים מיזמים ורעיונות לטובת ילדי וילדות העיר. את הפרלמנט מנחה רכזת החינוך החברתי, פלורה פלדמן, בשיתוף הרשות המקומית, אגף החינוך ומשרד החינוך.
חיו במתח
שכונת חרוזים סבלה במשך 20 שנה מנוכחותו של קו מתח גבוה , שהוצבברחוב אנה פרנק, השפיע על כל תושבי האזור ופגע באיכות חייהם. לאורך תוואי הקו ובדירות המגורים הסמוכות אליו, התבצעו מדידות קרינה שהצביעו על ערכי קרינה גבוהים מהמותר. בהתאם לממצאים שעלו וכנדרש בחוק, נסגרו שני גני ילדים שפעלו בתחומי השכונה ועל כן נאלצו ההורים לשלוח את ילדיהם לגנים בשכונות אחרות ברחבי העיר. כמו כן, נמנעה עיריית רמת-גן מלקדם הקמת מבני ציבור לרווחת התושבים. בעקבות כך, ניהלו התושבים מאבק עיקש וארוך בניסיון להביא להטמנתו של הקו ולהשיב את איכות החיים והשקט הנפשי לדיירים המתגוררים בתחומי השכונה. עם זאת, המאבק נותר בעינו, ללא כל התייחסות של הגורמים הרלוונטיים. בחודש האחרון ניצחו התושבים והקו יוטמן בקרקע.
גישור עירוני
נקלעתם למחלוקת עם השכן או בעבודה? ברמת-גן פועל במשך כל השנה מרכז גישור ודיאלוג בקהילה, ליישוב מחלוקות וסכסוכים בנושאים מגוונים בקרב תושבי העיר - בין פרטים, עסקים, ועדים, קהילות ועוד. המרכז מנוהל על ידי עו"ד ומגשרת ריקי כספי ופועל באמצעות צוות מגשרים מנוסים, המוביל את המרכז כשרות עירוני מקצועי. ההליך חסוי ומתנהל באווירה נינוחה, מהירה ויעילה. בעירייה אומרים כי ניתן לפנות בנושאים הבאים: שכנים, ועד בית, צרכנות, חוזים, בניה, עסקים, עבודה ונושאים אחרים
תושבי רמת גן? תתנדבו
עיריית רמת-גן נערכת למצבי חירום ומקימה את יחידת המתנדבים של סע"ר (סיוע עצמי ראשוני) - יחידת מתנדבים המתמחה בפעולות חילוץ והצלה. המתנדבים יעברו קורס תעודה ובסיומו יצטרפו למערך המתנדבים של יחידת סע"ר ברמת-גן. במסגרת זו, פרסמה העירייה מודעה הקוראת לתושבים לקחת חלק ולהתנדב ליחידה. העדיפות היא למתנדבים בעלי רקע בהגשת עזרה ראשונה/ עזרה ראשונית נפשית/ חילוץ/ טכני
ארנונה מופחתת למסעדות
מועצת העיר רמת-גן אישרה לאחרונה תשלום ארנונה מופחת לעסקים שהם מסעדות ופאבים במתחם הבורסה. את המהלך הוביל ראש העיר במסגרת 20%. במסגרת הצו בעלי עסקים במתחם ייהנו מעד 2018צו הארנונה לשנת הנחה בתשלומי הארנונה למשך שלוש שנים. ההחלטה, שכאמור אושרה במליאת המועצה, ממתינה כעת לאישור סופי של משרד הפנים.
רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]