ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 16 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 16

 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראות וקוראים יקרים,

    ט"ו בשבט הוא זמן יפה. העצים מתחילים להביע סימני חיים וחווים פריחה מחודשת ומדהימה. ההתבוננות במהלך חייו של האדם ובמהלך חייו של העץ מגלה דמיון רב ביניהם: ראשית חייהם בזרע; ללידת התינוק מצפים בכיליון עיניים וכך גם לעשיית הפרי הראשון של העץ. שניהם מכים שורש במקום מושבם; לשניהם פֵרות, פרי העץ ופרי הבטן, ובסוף דרכם – שניהם קמלים.

    גם ב'אופי' אפשר למצוא הקבלה בין העץ לאדם: יש עצים הזקוקים להשקיה מרובה ויש אנשים שאינם יודעים שובע; יש עצים הזקוקים למעט מים ויש אנשים המסתפקים במועט; יש עצים דוקרניים ויש אנשים פוגעים.

    דווקא בימים אלו, ניתן לסמן תחילתה של דרך חדשה. כמו העץ, כך האדם. גם בעירנו רמת גן, ניתן לציין מגמות רבות של התחדשות, עליהם תקראו במדור 'הנעשה בעיר'. אין ספק כי ימים אלו, הם הזדמנות טובה לציין התחלות חדשות.

    אנו נציין זאת כמיטב המסורת בשורת נטיעות על ידי בתי הספר, תנועות הנוער וגני הילדים. בנימה זאת אציין כי התרגשתי למראה תלמידי בתי הספר שהשתתפו בהדלקות החנוכה שנערכו על ידי החנוכה. מי יתן ותלמידים אלו יאירו לדור הבא.

    חג שמח
    שלכם ובשבילכם,

    ישראל זינגר
    ראש העיר

  • דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת

    יום אחד היה [חוני המעגל] הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב. שאל אותו [חוני את האיש]: מתי העץ יניב פירות? ענה לו [האיש]: לאחר שבעים שנה. אמר לו [חוני]: וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה? אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פירות. כמו שאבותיי שתלו לי, כך אני שותל לצורך בני.

    סיפור זה מהווה מוסר השכל גדול. רבים מן התהליכים שאנחנו מבצעים, יהיו להם השלכות על הדורות הבאים. ראויה לציון היא עיריית רמת גן אשר מרבית פעולותיה, יהיו בכלל לרווחת תושבי הדור הבא – מה שמצביע על אכפתיות היסטורית בכל הנוגע לרווחת התושב.

    בנוסף, לא רבים יודעים, אך ימים אלו אינם רק ראש השנה לאילנות, אלא ראש השנה לפרלמנט הישראלי. בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949), התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות היהודית, הישיבה הראשונה של האספה המכוננת של מדינת ישראל. לכבוד האירוע כתב המשורר נתן אלתרמן את שירו "עם כנסת ראשונה". רוב הנבחרים הגיעו לירושלים מהשפלה, ובדרכם עצרו בשער הגיא לטקס נטיעת עצים. טקס נטיעת עצים באתרים שונים בירושלים ובסביבתה היה מאז חלק ממסורת חגיגות יום ההולדת של הכנסת.

    בברכה
    הרב צבי שינפלד

  • שמחת ההתחדשות | הרב יוסף עראקי הכהן, רב בית הכנסת נווה שלום הכהן

    ידוע הוא כי ט"ו בשבט יחול תמיד סמוך לשבת פרשת בשלח, הנקראת גם שבת שירה על שם שירת הים המופיעה בה, לפעמים לפניה ולפעמים לאחריה, ופעמים רבות יחול ט"ו בשבט בשבת בשלח.

    סמיכות זו לא על חינם באה, שכן כח נפשי ועידוד רב אפשר לשאוב מהתבוננות מסמיכות זו, ולקח גדול ניתן להפיק מכך לחיי כל אדם בפרט, ולחיי האומה בכלל.

    ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן לעניין דברים מסויימים בהלכה. זאת למרות שבתקופה זו עדיין חורף, והעצים כולם למעט אחד – השקד - בשלכת, ערומים מעליהם ומראיהם קודר. והשאלה הנשאלת, אם כך הוא הדבר, מה ראו חכמים להזדרז ולקבוע את ראש השנה לאילן בחדש שבט, ולא המתינו לחדש ניסן שבו יופיו של הטבע המתחדש והמוריק מתגלה בכל יפעת הדרו? ואכן, חכמים מצאו לנכון לקבוע ברכה מיוחדת הנקראת ברכת האילנות רק ליוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים.

    הגמרא במסכת ראש השנה מבארת את סיבת הדבר בנימוק, הואיל ויצאו רוב גשמי שנה, ומפרש רש"י שם, שעלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חנוטין מעתה.

    ואף על פי שתוצאות השרף שעלה באילנות עדיין לא ניכרת ולא באה לידי ביטוי לא בתנובת פרי ואפילו לא בפריחת פרח, ומציאות הפירות היא בבחינת דבר שלא בא לעולם, אולם מאחר ובחודש שבט מקבל האילן את כוחו ועצמתו לקראת השנה שתבא עליו לטובה, לחזור ולפרוח אחר ימי החורף הקודרים שבו היה בשלכת, ולטעון את פירותיו הבשלים והמתוקים, אין אנו ממתינים לעת בה ישא האילן בפועל פירותיו או לפחות יחל לפרוח, אלא כבר בשלב זה החליטו חכמים כי הגיעה העת לשמחה.

    אשירה לה' בחיי אזמרה לאלהי בעודי אומר דוד המלך בתהילים. דוד המלך מלמד אותנו לשיר שירה תמידית כל זמן שאנו נמצאים בעולם וחלקנו עם החיים, בלי חילוק בין ימים טובים יותר או טובים פחות, וכמו שבא הדבר לידי ביטוי בדברי דוד המלך במזמור אחר, כוס ישועות אשא – ובשם ה' אקרא. וגם אם ח"ו צרה ויגון אמצא – ובשם ה' אקרא. כל אדם עובר בחייו תקופות קשות שנמשלו לשלכת, וימים טובים של שמחה ונחת שנמשלו לפריחת האביב.

    האמונה נוסכת כוחות נפש בנשמתו של האדם, ומאפשרת לו גם במצבים הקשים לשמוח, מתוך ידיעה ונשיאת עיניים לימים הטובים שיבואו לאחר מכן, גם אם קשה לראות את הצדדים החיוביים הסמויים כרגע מן העין. בקביעת ראש השנה לאילן דוקא בחודש שבט, מצאו רבותינו דרך לחזק ולרומם את רוחינו דוקא מתוך המחזה המתרחש בטבע אותו אנו חווים ורואים מול עינינו, תוך הפנמה כי האדם – היחיד – עץ השדה, והתהליך שעובר על האילן משקף את העובד על האדם.

    אולם הבשורה וחיזוק הרוח אינה מצטמצמת רק לפרט, גם חיי אומתנו נמשלו לעץ, דבר הבא לידי ביטוי בנבואת הנביא ישעיה (ס"ה כ"ב) שאמר, כי כימי העץ עמי, לאמר, גם בתקופות סוערות שעובר עם ישראל, הן בהיותו בגלות, והן בתקופתנו אנו, בה זכינו לשוב אל ארצנו לבנות עריה, לעבוד אדמתה ולחיות יבולה ופרי אדמתה, וגם אם עדים אנו לסופות ולסערות העצומות המתרחשות במדינות הסובבות אותנו, ואף באלה הרחוקות מאתנו, עד שאנו עומדים בחרדה מסוימת ומשתאים לנוכח המתרחש ואין אנו יודעים מה ילד יום , בה בשעה נמלא פינו שירה ורנה, מאחר ובטוחים אנו כי עמוק ממקום שאין עין יכולה לשלוט, כבר עלה השרף באילן הגדול של עם ישראל, המכין ומבשל את גאולת עמנו שתפרוץ ותלבלב במלא עוז ותפארת לעינינו בחיינו ובימינו, אמן.

  • עשה לך רב

    ראשית כל, נציין כמה סגולות בדוקות לשבת שירה:
    בשבת שירה יש למלא את הבית בשיר וזמרה. "השפת אמת" אומר: מי שזוכה לשיר שירה, יראה כיצד הכל מסתדר כשורה ארוכה... אמן.

    תערוך שולחן נגד צוררי = לערוך שולחן מושקע, מהודר ומכובד לכבוד שבת, נגד כל הצרות והקשיים, כי אשמרה שבת אל ישמרני... השבת הזו במיוחד.

    השבת מוזכרת לראשונה בפרשה "ראו כי ה' נתן לכם את השבת", השבת היא בת זוגו של ישראל, השקיעו בשבת – סגולות נפלאות ובפרט לזוגיות טובה.

    לפזר פירורי לחם לציפורים לפני כניסת השבת – הכרת הטוב לציפורים שאכלו את המן שפיזרו נתן ואבירם ביום שבת, בכדי לבלבל את העם. והציפורים ליקטו את המן והראו דברי משה הם דברי אלוקים חיים.

    ש. מדוע אוכלים בט"ו בשבט פירות יבשים, ולא פירות טריים?
    ת. בחו"ל אוכלים פירות יבשים, היות ואין להם בעונה זו פירות טריים. בארץ ישראל המשופעת ב"ה בפירות טריים, עדיף פירות טריים.
    ש. איזה סוגי פירות עדיף לאכול, לכבוד ט"ו בשבט?
    ת. פירות משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל.
    ש. מדוע נקראת סעודת ט"ו בשבט בשם "סדר ט"ו בשבט"?
    ת. מקור השם מתלמידי האר"י הקדוש. ספר "חמדת הימים" מפורט סדר של אכילת שלושים סוגי פירות על פי חכמת הקבלה. מחבר הספר הרה"ג משה צוריאל מבני ברק. עמוד 523 החלק העוסק בט"ו בשבט.
    ש. מנהג לערוך סדר "ט"ו בשבט" בשעות הערב. מדוע?
    ת. נהוג לערוך את הסעודה בערב או בלילה, היות וכל בני המשפחה בבית. בדרך כלל. (אין עניין דווקא בלילה)

    העיקר בט"ו בשבט ללמוד מצוות התלויות בארץ, ולעסוק בהלכות תרומות ומעשרות, ולקיים מצוות נתינת מעשר עני ולהרבות בנתינת פירות לעניים.

  • תושב אחד בחודש | חני וינרוט - מעצמת החיזוק והאמונה

    אף תושב בעירנו לא נותר אדיש לסיפור חייה ופטירתה של חני ויינרוט, שחיזקה אלפים בדרכה הייחודית במשך שנות מחלתה. היא הלכה לעולמה לאחר שנות ייסורים קשות אותם קיבלה באהבה והשלמה ולא נתנה לתחושות הקשו להשתלט על סדר יומה. ההמונים שזרמו לניחום האבלים, בניהם ראש הממשלה ורעייתו, הוכיחו במעט את ההערכה הרבה שחשו כלפיה.

    חני וינרוט נולדה להורים חרדים בבני ברק. מסלול חייה היה שגרתי עד לחתונה, אז נישאה לבנו של עורך הדין יעקב וינרוט – רואה החשבון דובי וינרוט. "למדתי ב'בית יעקב' גם בבית הספר היסודי וגם בתיכון עד לנישואי", היא סיפרה בראיון לעיתונות. לאחר נישואיה, חפצה וינרוט להגשים את חלומה הגדול: ללמוד פסיכולוגיה ולסייע לאנשים. "מגיל קטן ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. התחלתי מסלול של תואר ראשון ותואר שני והרצון היה גם ללמוד תואר שלישי".

    בגיל 24, בהיותה אמא לשלושה קטנטנים, גילו בגופה את המחלה הארורה, גידול סרטני מקומי שעלה חשש כי הוא יתפשט למקומות אחרים בגוף. בשלב הזה, הטיפול המוצע היה ניתוח להסרת הגידול וכך עשתה וינרוט. היא לא סיפרה דבר, אפילו לא לבני משפחתה ולחברותיה והחליטה להתמודד עם כך בשקט לצד ההבנה כי לאחר הניתוח חייה יחזרו לשגרה מלאה. וכך היה, לאחר הניתוח שבה וינרוט לעיסוקיה עד לגילוי הדרמטי ששינה את חייה: הגידול חזר שוב לקונן בגופה.

    בשלב זה, רופאיה הודיעו לה כי נותרו לה בין שישה חודשים לשנתיים לחיות. מתוך רצון להשאיר לילדיה מורשת ממנה ולהכינם לחיים, החלה בכתיבת בלוג אישי שיועד בתחילה למשפחתה, כשאחרים התוודעו לחומרים הכתובים ובהשפעת הקריאה ברשת הם צברו תאוצה ופרסום. מצילומים שצילמו היא וילדיה בטלפון הפרטי שלה והועלו לעמוד האינסטגרם שלה נוצרה תערוכה שנקראה "למות רואה", והיא הוצגה בתיאטרון היהלום ברמת-גן.

    וינרוט כינתה את עצמה "סלב סרטן", היא הייתה פופולרית ברשתות החברתיות היו לה מעל 10,000 עוקבים בפייסבוק ואלפים נוספים בעמוד האינסטגרם שלה. מסרה מאות הרצאות לקהלים מגוונים, סיפרה על ההתמודדות עם המחלה ועל היכולת להספיק הרבה בזמן מועט.

    וינרוט הכירה את חיים ולדר במסגרת עבודתה, כשכתבה תכנית עבור נער בסיכון שוולדר הכיר במסגרת תפקידו ב"מרכז לילד ולמשפחה" בבני ברק. לאחר שוולדר התוודע לכתביה הוא הציע לערוך אותם לספר, שיצא ב-2014 בשם בארץ החיים[1]. בהמשך הוציאה שני ספרים נוספים חמש דקות ביום ועולם הפוך ראיתי (אסופה מהרצאות שלה, בעריכתו של ישראל מאיר), ספריה זכו להצלחה גם בציבור הישראלי הכללי.

    בסיום אחד מראיונותיה, שנערך בחג החנוכה קישרה וינרוט בין מצבה לבין חג החנוכה. "הכהנים מצאו את פך השמן שהספיק רק ליום אחד, אבל בכל זאת הם נורא שמחו למרות שידעו שהם צריכים לשמונה ימים. הם לא דאגו שאין להם לשמונה ימים, אלא שמחו שיש להם ליום אחד. הם הביטו לחצי הכוס המלאה. לכן הקב"ה עשה להם נס והכפיל את כמו השמן בכדי שתספיק לשמונה ימים".

    זכרה יישאר בלבנו לעד.

  • סיפורי חסידים | האתרוג הניסי

    בבית-מדרשו של רבי שלמה מזוועהיל, בשכונת בית-ישראל בירושלים, נערכת מידי שנה סעודה חגיגית לרגל ט"ו בשבט. על שולחנו מועמסות זו אחר זו קערות וסלסילות מלאות מיני פירות מרהיבי עין, בצבעים מגוּונים, ואף ריבת אתרוגים משובחת שהוכנה בידי אשת אחד החסידים.

    האדמו"ר מתיישב על מקומו ומתחיל להתבונן בפירות. לאחר הרהור קל הרבי בוחר פרי, מברך עליו בכוונה רבה וטועם. לאחר מכן הוא מחלק את הפירות בין הנוכחים, בניהם גם לילד חביב כבן עשר, הצדיק מסמן לילד להתקרב. נרגש פוסע הילד אליו והרבי שואל אותו: "ריבת אתרוג כבר טעמת?".

    הילד משיב בשלילה, והרבי מגיש לו כף מריבת האתרוגים ומורה לו לברך ולטעום. לאחר שהילד טועם אומר לו הצדיק: "היודע אתה כי סגולה גדולה היא לאכול אתרוגים בט"ו בשבט? אנו מתפללים היום על האתרוג של חג הסוכות הבא עלינו לטובה, שיהיה יפה ומהודר". הילד חוזר למקומו, ובחלוף ט"ו בשבט הוא שוכח את הדברים לגמרי.

    חודש תשרי מגיע, ועמו שוק ארבעת המינים. באותה שנה מתמלא הילד האמור ברצון עז לאתרוג מהודר ויפהפה משלו. הוא מגלה לאביו את מבוקשו. שומע האב את דברי הילד, וליבו מתרונן לנוכח חיבת המצווה הממלאה את לב הילד. מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לממן אתרוג מהודר בעבור בנו, אך הוא מוציא מכיסו כמה מטבעות ונותנם לילד שמיד רץ בהתרגשות לעבר חנות האתרוגים הידועה של ר' זלמן זוננפלד. ובפיו משאלה: "אתרוג מהודר אני רוצה!".

    "כמה יש לך?", שואל המוכר. הילד פותח את ידו, ונותן למוכר לספור את המטבעות שבידו. מביט בו ר' שלמה בסלחנות ואומר: "טוב, גש לקצה החנות, שם תמצא אתרוג בשבילך. בשום אופן אל תחטט בארגזים אחרים שבחנות, שמעת?". הילד מהנהן בראשו בחיוב ולאחר כמה דקות של נבירה, הוא מעלה ממעמקי הארגז אתרוג יפה ומהודר ששובה את ליבו.

    בהתרגשות רבה הוא מציג את האתרוג לר' זלמן. ר' זלמן מביט באתרוג ומתחיל לגעור בילד: "הלוא אמרתי לך לא לגעת בארגזים אחרים. מחירו של אתרוג זה הוא פי מאתיים מהסכום שבידך". בעל החנות ממאן להאמין לו שהאתרוג נלקח מהארגז של הפשוטים. לאחר שהתערבו כמה לקוחות שהעידו כי האתרוג מהארגז ההוא, ביקש המוכר את סליחתו של הילד והעניק לו את האתרוג.

    מאושר כולו מקבל הילד לידיו את האתרוג, עטוף וארוז כראוי, ולעיני הלקוחות השמחים בשמחתו הוא יוצא מן החנות בריצה, להראות את האתרוג לאביו ולספר לו את אשר אירע. רק בהגיעו הביתה, הוא נזכר פתאום במה שאירע בט"ו בשבט אשתקד, ובמילותיו של הצדיק מזעווהיל, כי אכילת ריבת האתרוג בט"ו בשבט והתפילה על האתרוג סגולה הן לאתרוג נאה ומהודר בחג הסוכות.

  • פרפראות לשולחן שבת קודש |  מדרשי חז"ל

    "ויהי בשלח פרעה את העם" (י"ג, יז').

    לכאורה קשה: מדוע כותבת התורה את הביטוי: "ויהי", הרי "ויהי" לשון צרה, ומה היא הצרה שיצאו ממצרים? עפ"י המדרש: "ויהי" לשון צרה, כי העם אמר כאילו בלבו, שפרעה שולח את העם, וטרם הבינו יפה שהכל מאת ה'...

    "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים" (י"ג, יז')
    מאחר והעם היה זקוק לאותות נוספים כי הכל מאת ה', לא נחם אלקים דרך ארץ, בדרך הארץ המים יורדים מן השמים, ולחם מוציאים מן הארץ, ובלכתם במדבר ה' אמר למשה להוציא מים מן הסלע, ואת הלחם – מן, הוריד מהשמים.

    "והנה מצרים נסע אחריהם" {י"ד, י')
    המצרים היו מלוכדים כאיש אחד ללחום נגד ישראל לפיכך כתוב: "והנה מצרים נוסע" בלשון יחיד, אך ישראל היו עדיין מפולגים ביניהם, לכן כתוב "אחריהם" בלשון רבים, הם התפלגו לארבע כתות. (מפורט חידושי הרי"ם).

    "ה' ילחם לכם ואתם תחרשון" (י"ד, יד')
    ה' יתן לכם את הלחם את כל המזון הדרוש לכם, ואתם "תחרישון" – אתם תעבדו לפי כוחכם, ה' מצוה על ישראל שלא חשבו בטל ויפעלו לפי אפשרויותיהם, וה' ישלח ברכתו במעשי ידיהם.

    "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'" (ט"ו, א')
    אז "שר" לא כתוב – אלא אז "ישיר", המילה "ישיר" כוללת גם עתיד, כלומר השירה הזאת של משה ובני ישראל יש בה משום "שירת הגאולה האחרונה, שירת ימות המשיח. לפי הזוהר ישנן עשר שירות בעולם, השיר העשירי כלול הפסוק: " שירו לה' שיר חדש – שירו לה' כל הארץ".

    "ויבאו אילמה ושם שתים-עשרה עינת מים ושבעים תמרים" (ט"ו, כז'.)
    המספרים 12 ו-70 הם מספרים סמליים לעם ישראל: 12 – כנגד שנים עשר שבטי ישראל. 70 – כנגד שבעים הזקנים, וכן כנגד העולם דלתתא (שבע יבשות) כפול עשר הספירות העליונות = 70. עפ"י הזוהר הקדוש.

    "ויאמר משה אל יהושע... וצא הלחם בעמלק..." (י"ז, ט')
    הטעם שציווה משה את יהושע להילחם בעמלק הוא כדי שיתפלל בנשיאת כפים על ראש הגבעה (רמב"ן), וגם ואין זרעו של עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, וכן עמלק ביד שאול, והמן ביד מרדכי. צא הלחם בעמלק. המילה "צא" בגימטריא 91. מספר זה הוא אחד המספרים החשובים ביותר לישראל המסמל אפשרות לבטל מהם כל גזרה קשה ולהנחיל להם ניצחון על כל אויביהם, כי מספר זה הוא הרכב של שם ה' בכתיב ובקרי: י-ה-י-ה = 26. א-ד-נ-י = 65. וביחד: 91.

  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    טיש ט"ו בשבט
    כמידי שנה, גם השנה יערוך האדמו"ר מראחוב שליט"א טיש ט"ו בשבט שידוע ביופיו ובפירותיו המשובחים. כתובת החסידות השוכנת בעירנו היא רחוב ברקאי 20 רמת גן.

    קרית חינוך חדשה ברמת-גן
    קרית החינוך החדשה צפויה לקום בשנתיים הקרובות בסמוך לרמת אפעל. כתוצאה מהקמתה תיושם רפורמת המקיפות, לפיה תלמידים יקלטו לפי שלושה אזורי רישום ולא לפי ציונים. טקס הנחת אבן פינה להקמת קרית החינוך החדשה בעיר, נערך ביום שלישי ה-5.12.17 והיא תוקם במזרח העיר כאשר בתוך שנתיים עשויה כבר לאכלס כ-1,200 תלמידים בשלב ראשון. היא תוקם במודל ירוק, ייחודי וחדיש, כיאה לעיר רמת-גן המובילה בחינוך בכלל ובחדשנות חינוכית בפרט. הקמפוס שיוקם יאפשר לכל תלמיד להרחיב את ידיעותיו בתחומי הדעת השונים, בלמידה עצמית ובדרכי הוראות מגוונות.

    מאות במרוצי השדה
    אליפות מרוצי השדה לשנת 2017 התקיימה כבכל שנה בפארק הלאומי ביום חמישי ה-30.11.17 ובה לקחו חלק כ-500 תלמידים ותלמידות מכיתות ה'-ח' מ-20 בתי ספר יסודיים בעיר. האירוע שאורגן על ידי מחלקת הספורט בעירייה החל בחימום המוני למשתתפים ולאחריו הוזנקו המקצים השונים במסלולי הפארק הלאומי. בתחרות הקבוצתית לכתות ז'-ח' לתלמידות זכו במקום הראשון נבחרת "עליות", במקום השני "נטעים" ובמקום השלישי "ניצנים". שש הנבחרות של ז'-ח' העפילו לגמר מחוז תל אביב.

    למעו העתיד: אוטובוסים חשמליים ברמת-גן
    כחלק מהמהלכים העירוניים לקידום איכות חיי התושבים בעיר, סיכמה עיריית רמת-גן מול חברת האוטובוסים "דן" על השקת פיילוט חדש, במסגרתו ייסעו בחוצות העיר אוטובוסים חשמליים וידידותיים לסביבה. בשלב ראשון יצטרפו למיזם ארבעה אוטובוסים של קו 67, היוצא בתדירות גבוהה מדי יום מאצטדיון וינטר בקצה הדרומי של העיר ומגיע עד גבולה הצפוני, באזור קניון איילון ואצטדיון רמת-גן. ככל שיסתמן הפיילוט כהצלחה, יורחב השירות לקווים נוספים.

    מפגש בן מאות שנים
    ראש עיריית רמת-גן, ישראל זינגר, נפגש עם מספר תושבים שחצו את גיל ה-100 (או מתקרבים לכך), ומתגוררים מרבית חייהם בעיר רמת-גן. המפגש התקיים במסגרת "דלת פתוחה" בלשכתו, ביום שני ה-27.11.17. בין התושבים עימם נפגש ראש העיר ניתן למנות את שלמה גימפלביץ', שיחגוג בינואר הקרוב את יום הולדתו ה-100. שלמה הוא ניצול שואה שניהל במשך שנים עם אשתו חנות חייטות ברחוב שפירא בעיר. למפגש בלשכה הגיע לבוש בחליפה מעשה ידיו ואף התכבד להגיש לראש העיר בקבוק יין אדום שהכין בעצמו. שלמה סיפר כי הוא מבקר באופן קבוע במועדון הגמלאים "בית דורון".

    שירות ל-1,000 בעלי עסקים קטנים
    רמת-גן ממשיכה לקדם את העסקים הקטנים והבינוניים בעיר. סניף חדש של מעוף, מיזם קידום העסקים של משרד הכלכלה, הושק ברמת-גן ב-19.10.10 במעמד שר הכלכלה, ח"כ אלי כהן וראש העיר, ישראל זינגר. הסניף אשר ממוקם במגדל משה אביב שבמתחם הבורסה, צפוי לשרת כ-1,000 בתי עסק ולהעניק ייעוץ, סיוע וכלים שיעזרו בהקמה ובניהול שוטף של העסקים בעיר.

ראש העיר במפגש עם תושבים בני 100



רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]