ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 12 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 12

רמת-גן עירי - לעלון 12 המלא >>
 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראות וקוראים יקרים,

    הימים הנוראים שיחלו בראש השנה, הם ימים גדולים. ימים של חשבון נפש, של מחילה וסליחה, של אחדות ושל יישור הידורים. בימים אלה חובה על כל אחד ואחד ממנו, לבקש סליחה ומחילה האחד מרעהו ולקוות לשנה טובה ומתוקה.

    במסגרת זאת, יזמנו כנס גבאים בהשתתפות הרב הראשי לרמת גן הרב יעקב אריאל ובו צוינה האחדות הרבה בין הקהילות המוסיפה לגיבוש בין הציבורים בעיר. בכנס כיבד את נוכחותו גם הרב אברהם צוריאל שליט"א, רבה הראשי של העיר 'נס-ציונה'.

    לאחר יום כיפור יבוא חג הסוכות, שהוא בין החגים האהובים עליי. זהו חג של שמחה, של אחדות, של קירוב לבבות ושל בילוי בחיק המשפחה. ארבעת המינים מסמלים אחדות ובעירנו כידוע האחדות בין המגזרים היא ידועה ומוכרת.

    בחג סוכות זה, כמידי שנה, נקים בכיכר רמב"ם סוכת ענק לטובת תושבי העיר. אני מזמין את התושבים לחגוג ביחד את החג הנפלא ולהפגין את אחדות התושבים בחג זה. מעבר לכך, העירייה תקיים אינספור פעילויות לטובת הילדים והמשפחות ועל כך עקבו נא אחרי הפרסומים השונים.

    כמו כן, העירייה תקיים מספר שמחות בית השואבה, כפי שנהוג לערוך מידי שנה. החגיגות יתקיימו בבתי הכנסת ובאולמות התרבות, בהתאם להודעות שיפורסמו לציבור.

    בנימה זאת אבקש לאחל לתושבים היקרים, שתהיה שנה טובה, רגועה ובטוחה. ברכת שנה טובה לתלמידים ושנה טובה למבוגרים. שנה טובה לדור הבא ושנה טובה לדור המייסד. ובעיקר, שנה טובה לכל עם ישראל.

    שלכם ובשבילכם,

    ישראל זינגר
    ראש העיר

  • דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת


    חודש תשרי הוא אחד החודשים החשובים ביותר בשנה על פי התורה היהודית. בחודש זה אנחנו מציינים את תחילת השנה, את יום הדין, את יום הכיפורים ואז את סוכות ואת השמחה שבתורה. זהו חודש עמוס ורווי רגשות. מאימת יום הדין אנו עוברים לחרדת יום כיפור ומשם לשמחה הגדולה בחגים הבעל"ט.

    את ההסבר לכך שאנחנו חוגגים חג הסוכות לאחר שביום כיפור אנחנו מתענים ומתייסרים, אפשר למצוא ב"שפת אמת" שלומד מסמיכות יום כיפור לחג הסוכות שהסוכה רומזת לעולם הבא שבא אחרי יסורים של העולם הזה.

    חג זה נחשב גם לחג האחדות. ביום כיפור כל נשמות ישראל התאחדו לתוך הכהן הגדול, האחדות הנפלאה הזאת נמשכת גם בחג הסוכות. כאשר כל עם ישראל נכנס לתוך קודש הקדשים הוא ראוי לשלב הבא שהוא כניסה לעולם הבא.

    סימן נוסף לאחדות הגדולה בחג, הוא בעליה לרגל. כאשר כולם עולים לרגל להר הבית להיראות בבית המקדש זהו סימן נוסף של אחדות. כולם יוצאים מביתם כדי לשבת בדירת ארעי פשוטה שלא ניתן להבחין במעמד הסוציו-אקונומי של האדם. האם הוא עשיר או עני, כולם שווים. במבט חיצוני ההבדלים מיטשטשים כאשר לובשים בגדים חדשים לכבוד החג, מכינים מאכלים משובחים וגם אינם עובדים כל שבעת ימי החג. כולנו חיים כבני מלכים.

    בנימה זאת נאחל לתושבי עירנו היקרים שנה טובה ומתוקה, שנה של הצלחות, שנה של ברכות, שנה של פרנסה ושנה של נחת.

    בברכה,
    הרב צבי שינפלד

  • יום הזכרון – יום התודעה | רב העיר רמת-גן, הרב יעקב אריאל

    שלושה שמות לחג: בלשון חכמים - ראש השנה. בלשון התורה - יום תרועה וזכרון תרועה. ובלשון התפילה - יום הזכרון. התודעה מורכבת מזכרון העבר, מתכנון העתיד ומההווה המהווה גשר רצוף ביניהם. אדם שאיבד את זכרונו הוא אדם אומלל. אך גם אדם שאין לו שום תוכנית בחייו, והוא חסר כל שאיפות ונעדר כל רצון, גם הוא לוקה בנפשו. לצערנו, כולנו לוקים במידה זו או אחרת של שכחה, הן של עברנו והן של תוכניותינו העתידיות. הראש השקוע כולו בעכשוויות מטה אותנו מדרכנו ובולע את תודעתנו.
    התקיעה הפשוטה, הרצופה, הממושכת לפני הקול הקטוע מבטאת את ההמשכיות, את הרצף, את הזכרון.

    התרועה היא הקול השבור המרוסק. היא מסמלת את קטיעת הרצף, את השכחה. לכן היא גורמת יבבה ויללה. היא מעוררת חרדה. "ויחרד כל העם אשר במחנה". האדם שוכח את עצמו את שורשיו ואת יעודו, את עברו ואת התוכניות שטווה לעצמו. כמי שהולך לתומו ברחוב סואן ולא שם לב לסכנות שסביבו. צפירת מכונית עוברת מעוררת אותו מתרדמתו, מחרידה אותו משאננותו ומסייעת לו להיחלץ מהר מהסכנה.
    התקיעה הפשוטה אחרי התרועה מציינת את העתיד, הקרוב והרחוק, את התקוה ואת היעוד.

    "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון". 'תחילת מעשיך' היא בריאת האדם. היום בראש השנה נברא האדם. זהו ראש השנה למין האנושי. ובו ביום, באותו יום בו נברא האדם הספיק כבר לחטוא בעץ הדעת ולהיות מגורש מגן עדן. גם אדם הראשון שכח, כמה שעות אחרי שנברא בצלם א-להים, מיהו ומהו, מאין הוא בא ולאן הוא הולך..., ולכך התכוון ה' כששאל את אדם הראשון: 'אייכה?! היכן אתה עומד האדם? האם אתה זוכר עדיין שהנך אדם שנברא בצלם?

    ראש השנה הוא יום הזכרון. הוא בא להזכיר לנו, מי אנו? מאין באנו? ולאן אנו הולכים? ומצות היום בשופר. כאותו הולך רגל השקוע בשרעפיו וחוצה את הכביש מבלי לשים לב לתנועה הסואנת שמסביבו. צופרים לו על מנת לעוררו ולהזכיר לו היכן הוא נמצא. מתוך השופר בוקעת ועולה הזעקה: "אייכה?!" והיא מהדהדת באוזנינו עד עצם היום הזה.

    ראש השנה, כשמו כן הוא. מצד אחד הוא מחזיר אותנו לשורשים, ליום בו נבראנו ומצד שני הוא פותח בפנינו דף חדש. הוא מאפשר לנו לחזור ולתכנן את עתידנו לייצב את מטרותינו ולאפשר לנו לתקן את סטיותינו.
    יה"ר שבשנה החדשה אנו נהיה טובים יותר וגם ה' ייטיב אתנו. שנה טובה.

  • עשה לך רב – שו"ת אקטואלי בענייני הלכה | הרב צבי שינפלד

    ש. מדוע בראש השנה שהוא יום חג, נאמר יום תרועה הרומזת על שברון יציאה למלחמה?
    ת. ראש השנה הוא יום הדין ובחומש במדבר כ"ט, א'. כתוב: "יום תרועה יהיה לכם". אונקלוס במקום "יום יבבא יהא לכון" – יום יבבה ובכי יהיה לכם. וכן נאמר "מקרא קודש" מצווה לקדשו באכילה ושתייה ובבגדים נאים. חציו לה' כמו בשבתות ומועדים.
    ש. מה משמעות 'בכסה ליום חגינו'?
    ת. "כסה" מלשון כיסוי, הוא החג היחיד שחל בראש חודש, שבו הלבנה המכוסה מתחילה להתגלות (מסכת ראש השנה דף ח, עמוד א'). הביטוי המעשי להיות מכוסה ונעלם הוא למעשה יום הדין.
    ש. כמה ימים ראש השנה?
    ת. יומיים. מצווה לשבות ממלאכת עבודה. מצווה לעשותו יום זיכרון ויום תרועה.
    ש. האם גם ביום השני יש לברך שהחיינו על החג?
    ת. ברכת שהחיינו מברכים פעמיים, על כל יום ויום. ביום הראשון על החג, וביום השני יכין פרי חדש או בגד חדש ויכוון בברכת שהחיינו על החדש כדי לצאת מידי ספק. לכל הדעות.
    ש. מתי מברכים את ברכת שהחיינו?
    ת. בקידוש – על היום הראשון, וביום השני בקידוש - ויביאו פרי חדש. ובזמן אכילת הפרי אינו מברך שהחיינו היות ובירך בקידוש. בתקיעת שופר מנהג אשכנזים לברך כל יום שהחיינו. ביום השני ילבש בעל התוקע בגד חדש. למנהג הספרדים, ביום השני בתקיעת שופר אינו מברך שהחיינו.
    ש. בשל מצבי! אינני יכולה להיות בכל התפילות בבית הכנסת, מה היא התפילה החשובה?
    ת. ראשית רפואה שלימה ושנת בריאות והצלחה. תפילת מוסף היא החשובה שבתפילות ראש השנה. בה תקנו חכמים תקיעות שופר כנגד: "מלכויות – זיכרונות – ושופרות". ועל ידן אנו זוכים לשנה טובה. כנאמר: " אמרו לפני בראש השנה מלכויות זיכרונות ושופרות" (ר"ה טז', א')
    ש. מנהג הסימנים מהו?
    ת. יש נוהגים לפני אכילת לחם להקדים אכילת הסימנים. לדעתי המנהג אינו נכון! יש לקדש נטילת ידיים המוציא כמו בכל שבת וחג, ואחרי כן הסימנים לפי כל עדה ועדה כמנהגה. יש עניין חשוב מאוד מאוד לשמור על המנהגים מבית אבא ואמא. על פרי אחד מברך העץ שהביא למטרת הסימנים. תפוח בדבש. תמר שבעת המינים, הרימון שבעת המינים.
    ש. האם את הסימנים אוכלים כל לילה או רק לילה ראשון?
    ת. רוב ישראל נוהגים לקיים את המנהג בשתי הלילות. יש נוהגים רק בלילה הראשון (בני יששכר תשרי ב,יא,) לפי החיד"א, א"ר, חת"ס. בשתי הלילות.
    ש. מהו הנוסח המיוחד של ברכת השלום בחג זה?
    ת. "חג שמח שנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים". ולנשים: תכתבי ותחתמי וכו'. יכולים להסתפק בברכת "שנה טובה" ובתשובה על הברכה אפשר גם להשיב "וכן למר".
    ש. השנה: ראש השנה בימים חמישי ושישי. כיצד מכינים ומתכוננים לקראת שבת קודש.
    ת יש לעשות בערב החג "עירוב – תבשילים" שני תבשלים כגון ביצה קשה וחלה קטנה. סדר נוסח הברכה, במחזור. (את המאכל של העירוב תבשלין אוכלים בסעודת שבת, יש שמקפידים לאכל בסעודה שלישית.)

    שאלות ליום כיפור
    ש. האם במוצאי שבת השנה (היות ויום כיפור חל בשבת) "אומרים "ויהי נועם"?
    ת. אומרים "ויהי נועם" היות ויש שישה ימי מעשה במשך השבוע.
    ש. האם אומרים מזמור לתודה בערב יום כיפור?
    ת. אין אומרים.
    ש. האם אומרים "אבינו מלכנו" ביום שישי בבוקר (ערב יום כיפור) היות שבשבת לא אמרים "אבינו מלכנו" פרט לנעילה ויום כיפור השנה בשבת.?
    ת. אמרים "אבינו מלכנו" בתפילת שחרית.
    ש. האם אומרים ב ליל יום כיפור אחרי קדיש תתקבל, את "מזמור לדוד ה' רועי "כמו בכל יום שישי?
    ת. לא נהוג לאמר.
    ש. האם אומרים "שלוש עשרה מידות" בהוצאת ספר תורה בשחרית?
    ת. אמרים.
    ש. האם אומרים "לדוד ה' אורי וישעי" לאחר תפילת מנחה"?
    ת. אומרים: "לדוד" בתפילות שחרית ובמעריב.
    ש. עד מתי מותרת "נשיאת כפיים" בתפילת נעילה?
    ת. עד שקיעת החמה. יש נוהגים גם להוסיף עוד 10 דקות אחרי השקיעה.
    ש. האם אומרים "ברכו" בסוף תפילת ערבית של מוצאי יום כיפר?
    ת. תמיד אומרים לאחר תפילת ערבית "ברכו" פרט למצאי יום כיפור (כך מקובל מהגרש"ז אוירבך זצ"ל).

  • פרפראות חז"ל - מדרשי חז"ל

    "פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה" (כ"ט, יז')
    ראשי-תיבות של "ש'רש פ'ורה ר'אש ו'לענה" הם: "שופר". תקיעות השופר המעוררות את האדם לתשובה, יש בכוחן לעקור את כל השרשים הרעים שהם פורה, ראש ולענה...

    "ומל... למען חייך" (ל', ו')
    החידושי-הרים מפרש את הפסוק: "לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני" – לעולם לא כפי שאמרו חכמינו: לשכחו, כשם שמעולם אין אדם שוכח לאכול...

    אם יתקיים בך "ומל ד' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך", יתקיים גם "למען חייך" – שתוסיף לחיות גם אחרי מיתתך. אם אדם מניח אחריו בנים טובים וישרים, איננו נחשב לעולם למת, כפי שאמרו חכמינו: "דוד שהניח בן כמותו לא נאמרה בו מיתה"
    (בבא בתרא קט"ו)

    "ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך..." (ל', ג')
    רבי שמעון בן יוחאי אומר: בוא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא: שבכל מקום שגלו – שכינה עימהם, ואף ושהם עתידים להיגאל – שכינה עימהם, שנאמר: :"ושב ה' אלקיך את שבותך" וגו', "והשיב" לא נאמר, אלא "ושב". מלמד (לשון הכתוב כאן מלמדנו), שאף הקדוש-ברוך-הוא שב עימהם. (עם ישראל) מן הגלות...

  • סיפורי חסידים

    מפני מה נחרד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב

    רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ניצב בראש חודש אלול ליד חלון חדרו, הנשקף אל רחבת השוק. הייתה זאת שעת בוקר מוקדמת, וככר השוק הייתה כמעט ריקה מאדם. לפתע נשמע קול עבה של גבר שהכריז על מלאכתו כנעימה חד-גונית בפני קומץ עוברים ושבים. מיד גם נראה האיש עצמו. שהלך וקרב בצעדים מדודים ונמרצים. היה זה איבן הסנדלר, שנשא על גבו כלי עבודה שנערמו באי-סדר בתיק בלה. מתוכו הזדקרו כמה רצועות עור דהויות.

    כשעבר איבן סמוך לחלונו של רבי לוי יצחק, נשא עיניו כלפי הדמות שנשקפה בעד החלון וקרא בקול גדול: רבין ! הן אין לך משהו לתקן?

    רבי לוי יצחק נחרד למשמע קולו של איבן הסנדלר. וכאשר אותו גוי נעלם מנגד עיניו, התיישב הצדיק על הארץ, הליט פניו בידיו בבכי מר ואמר: גוי זה שואל אותי, אם אין לי משהו לתקן: והרי ראש-חודש אלול היום. ובוודאי יש לי הרבה דברים לתקן. הוי. כמה הרבה תיקונים נחוצים לי בחודש הרחמים והסליחות!
    מדוע ראוי ללומד לשנן את פרקו מאה ואחת פעמים?

    באחד מדרשותיו הביא בעל "כלי יקר" (רבי שלמה אפרים מלונצ'יק) מאמרי חז"ל רבים על חשיבות השקידה בלימוד. ובין השאר הסביר את דברי הגמרא במסכת חגיגה (ט', ע"ב): "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד".

    בתום הדרשה שאל אותו אחד מבני הקהילה: מדוע מדגימה הגמרא את השקידה המופלגת בתורה בשינון מרובה של מאה ואחד פעמים?

    השיב בעל "כלי יקר" לשואל בלא שהיות: מניין אותיות "זכר" הוא 227. ומניין אותיות "שכח" הוא 328. יוצא מכאן, שאם תפחית את הגימטריא של "זכר" מן הגימטריא של "שכח", ישאר בידך 101. בכך מצוי איפוא רמז, שכל הרוצה לזכור את פרקו ולא לשכוח מה שלמד – עליו להתמיד בתלמודו ולשנן כל פרק מאה ואחד פעמים. כדברי חז"ל במסכת חגיגה.
  • ראיון עם ראש העיר

    אדוני ראש העיר, איך אתה מסכם את כהונתך עד כה? "מאז כניסתי לתפקידי בשלהי שנת 2013 שמתי לנגד עיניי מספר מטרות, כשאני שמח שניתן לגבי חלקן כבר לברך על המוגמר – ובכלל זה חיזוק השטחים הירוקים ברמת-גן, לרבות העברת מתחם הספארי במלואו לבעלות העירייה; שיפור התשתיות העירוניות; הכשרת מאות מקומות חנייה חדשים וביצוע מהפכת החנייה החינמית לכלל התושבים; קידום ומיתוג מחדש של מתחם הבורסה; וכמובן שדרוג מערכת החינוך בעירנו – הן הממלכתית, הן הממ"ד והן החינוך העצמאי-דתי.

    "בתקופתי הנחלנו בגני העירייה תפיסה פדגוגית חדשה ופורצת דרך, וביצענו רפורמות שיביאו לשיפור ניכר בצהרונים כבר השנה. יותר מהכל, אני גאה לבשר שתלמידי רמת-גן ממשיכים לצעוד במקום הראשון בזכאויות לבגרויות בקרב הערים הגדולות וכן בשורה ארוכה של פרמטרים נוספים, כפי שניתן ללמוד מהתמונה החינוכית של משרד החינוך שפורסמה בחודש שעבר".

    מה עומד מאחורי התנופה הגדולה בעיר בתחום ההתחדשות העירונית? "במשך שנים ארוכות לא הייתה ברמת-גן מדיניות בנייה כוללת, שחוזה איך צריכה להיראות רמת-גן גם בעוד 10, 20 ו-30 שנה. באחרונה אישרה מועצת העיר את עיקרי התכנית האסטרטגית שגיבשה העירייה בקדנציה הנוכחית, הקובעת עקרונות לתכנון עתידי של העיר, תוך התמקדות בבנייה לגובה במרכז העיר ובפאתיה ובנייה נמוכה יותר בשכונות – ואנחנו כבר רואים איך כל עבודת המטה של גופי העירייה השונים פועלת למימוש תכנית זו. מתוך תכנית זו גם תיגזר תכנית המתאר העירונית החדשה, עליה עמלים באגף ההנדסה ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה".

    כיצד העירייה בראשותך פועלת לטובת הציבור הדתי? "ברמת-גן פועלים 126 בתי כנסת ושמונה מקוואות, שהעירייה עוזרת לאחזקתם באמצעות המחלקה לשיפוץ בתי כנסת; בעירנו מתקיימת פעילות תורנית ענפה; ומערכת החינוך הדתית זוכה לתמיכת העירייה, דבר שבא לידי ביטוי בהישגים הגבוהים של האולפנות והישיבות, שפורסמו אך לפני מספר שבועות ב'תמונה החינוכית' של משרד החינוך. חשוב להדגיש שלאור הבנתי את חשיבותה של המורשת היהודית כחלק אינטגרלי מחיי הקהילה, מיניתי לפני כשנתיים את הרב צבי שיינפלד כיועץ ראש העיר לענייני דת, והוא מסייע לי רבות מול הציבור שומר המצוות בעירנו. גם העלון שאתם אוחזים בידכם, 'רמת-גן עירי', מהווה כלי חשוב מבחינתי לקידום הקשר עם הציבור שומר המסורת".

    מה המאפיין העיקרי כיום באחדות בין התושבים? "העובדה שברמת-גן קיים ציבור דתי ומסורתי גדול שמתנהל בסטטוס-קוו ראוי לציון לצד הציבור החילוני, דבר שגם בא לידי ביטוי במבנה חוצה המפלגות של הקואליציה העירונית בראשותי. ברמת-גן כלל התושבים נוהגים בסבלנות ובכבוד הדדי זה לזה, ואני מאמין שכולנו יחד ממחישים יום יום את הביטוי 'איש באמונתו יחיה'".

  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    לבד בחג? הירשמו לסעודות החג הציבוריות

    סעודות חג יתקיימו במספר מוקדים ברחבי העיר, בליל ראש השנה תשע"ח, החל מהשעה 20:00: בהודעת העירייה צוינו המקומות בהם תתקיים סעודת חג: מרכז העיר | "בית האזרח" (להרשמה: 052-2922140). בית הכנסת " מרום נווה" (להרשמה: 077-9119770, 050-4760770). מתנ"ס עמידר (להרשמה: 054-4628275) אולם חזון למועד (להרשמה: 03-5796599) רחוב חיבת ציון 44 (להרשמה: 03-501167, 052-7073314) וחב"ד ברחוב ביאליק 18 (להרשמה: 03-6737910) המחיר: 50 ש"ח בלבד.

    קבלו: כיכר מרום נווה החדשה
    במאמצים רבים, סיימה העירייה לשפץ בחודש החולף את כיכר מרום נווה החדשה. בעירייה אמרו החודש כי "בכיכר החדשה הושקעה מחשבה לקשר שבין אנשים למרחב הציבורי, בכיכר החדשה תמצאו מתחמי ישיבה מיוחדים שמאפשרים שיחה, משחק, ובילוי נינוח". ב-28.8 התקיים מופע ההשקה של הכיכר בהשתתפות המונים מתושבי העיר.

    השנה התחילה: אחוז הזכאות לבגרות הגבוה ביותר
    עיריית רמת-גן פתחה את שנת הלימודים הנוכחית עם לא פחות מ-27,469 תלמידים, מגן טרום-טרום חובה ועד כיתה י"ב – עלייה של 1.7% לעומת שנת הלימודים אשתקד. יצוין כי רמת-גן הובילה גם בשנה האחרונה עם אחוז הזכאות לבגרות הגבוה ביותר בקרב הערים הגדולות בישראל שעומד על 89%. רמת-גן גם נהנית מאחוז נשירה נמוך של 0.4% בלבד. בעיר נרשם האחוז הגבוה ביותר של מסיימי 5 יחידות בגרות במתמטיקה ואף בשנת הלימודים תשע"ז ניצבה רמת-גן במקום הראשון בציוני המיצ"ב לכיתות ח'.

    אושר בעירייה: קריית המוזיאונים
    רמת-גן עושה צעד משמעותי קדימה בתחום האמנות והתרבות: ביום חמישי ה-10.8.17 אישרה הנהלת העיר את קידום פרויקט קריית המוזיאונים בפינת אבא הלל-רוקח שבצפון העיר, לקראת היערכות מואצת לביצוע. על פי התכנית, פיתוח קריית המוזיאונים, המאגדת בתוכה מספר מתחמים, יבוצע עד לסוף המחצית הראשונה של שנת 2018. גם "שביל יונתן", שביל האופניים היוצא מקניון איילון ועובר לגדת הירקון, קיבל ביטוי תכנוני והוא צפוי להתחבר אל הקריה החדשה באופן אינטגרלי.

קריית המוזיאונים



רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]