ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 13 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 13

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראות וקוראים יקרים,


    "אחרי החגים" הגיע, ועמו תחושת הסיפוק העצומה מהעשייה המבורכת ברמת-גן.

    תקופת חגים היא תקופה המדגישה את אחדות הפלגים בעיר ואת תחושת המשפחתיות שחשים כל התושבים באירועים שמקיימת העירייה. השנה אנחנו מרוצים מהעובדה שברחבי העיר התקיימו אירועים לכלל המגזרים, לכל הגילאים, ולרווחת תושבי העיר. כולה
    היריעה תקצר מלהכיל את כלל הפעילויות, אך החותם ראוי בוודאי לציון – והלא הוא מעמד הקפות שניות שקיימנו בשלושה מוקדים ברחבי העיר: כיכר רמב"ם (אורדע), שכונת ראשונים ורמת עמידר. כל לב יהודי נרגש למראה התהלוכות החגיגיות שנערכו עם ספרי תורה ודגלים, ובהם רקדו מאות תושבים עד השעות הקטנות של הלילה.

    בלב מלא חדווה, אנו נכנסים כעת לתקופת החורף, גם בה יתקיימו לא מעט פעילויות לטובת התושבים, בדגש על חנוכה ופורים, ובמקביל יימשכו מפגשי התושבים, במסגרתם אני מגיע לשמוע אישית את התושבים בכל שכונה ושכונה.

    ובעניין החורף: העירייה החלה כבר בתקופת החגים בהכנת המערכות העירוניות לאירועי מזג אוויר סוערים, בתקווה שתהא זו שנה ברוכה בגשמים אך דלה במפגעים. בתקופה זו של השנה עלינו להישמר ולהיזהר על בריאותנו, בתקווה שנעבור את החורף בשלום ובבטחה.

    אני מאחל לכולנו חורף שקט ונעים.
    שלכם ובשבילכם,

    ישראל זינגר
    ראש העיר

  • דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת

    תפילות יום כיפור עדיין מהדהדות באוזני, אבל המולת החגים השכיחה במעט את הימים הנוראים שעברנו בתחילת חודש תשרי. הימים חלפו במהירות. ראש השנה, יום כיפור ומיד הוטלנו למהומת הסוכות ולאחריה החג הנפלא שמחת תורה בו רקדנו עם ספרי התורה. חשוב לציין את מאמצי העירייה בניהול אירועי החגים לכלל הציבור ואת הפעילות המלאה שאפפה את העיר במסגרתה התקיימו אירועים לכל החוגים והסוגים ובכללם גם כנס הגבאים ורבני הקהילה שהתקיים בהשתתפות רבני העיר ובכללם רבה הראשי של רמת-גן הרב יעקב אריאל.

    בסימן זה של התחדשות, אציין כי ב"ה הגענו ל-6000 עלונים הנשלחים מידי שבוע בתפוצת המייל לתושבים אשר ביקשו להצטרף לרשימה. ברצוני לציין עוד כי העלון נקי מפרסומות ומכיל רק דברי תורה וכן פעילות העירייה מהנעשה בעיר.

    העלון משמש במה חשובה לכל העדות בעיר, ולפיכך נשמח כל העת להרחיב את תפוצת המיילים ולשלוח את העלון למשתמשים חדשים אשר יהנו ממנו מידי חודש בחודשו. המעוניין להצטרף למיילים, יוכל לשלוח הודעה לכתובת המייל המצוינת בסוף העמוד.

    כמו כן, לאחרונה הועברו בקשות לנושאים מיוחדים למדורי העלון ומכאן תבוא הקריאה לכל הקוראים להגיש שאלות ונושאים ובלי נדר הם יעלו בעלונים הבאים.

    בברכת "הנה מה-טוב ומה-נעים, שבת אחים גם-יחד" (תהלים קל'ג, א')

    הרב צבי שינפלד
  • שמאל דוחה וימין מקרבת | הרב צבי ויסקופף שליט"א

    הכתוב המתאר את ניסיונותיו של נח להתעדכן אחר המבול, על הנעשה בחוץ, מספר לנו על האקט הראשון של נח: "ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את-חלון התיבה אשר עשה. וישלח את-הערב ויצא יצוא ושוב עד-יבשת המים מעל הארץ".

    חכמינו ז"ל מספרים במדרש רבה, על ויכוח ער וסוער שהתנהל בין נח לבין העורב - שהצריך את התערבותו הישירה של הקב"ה. הקב"ה בכבודו ובעצמו נכנס לעניין ו"פסק" לטובת העורב. וכך מתוארים הדברים במדרש: "ר′ יודן בשם ר′ יהודה ב"ר סימון: התחיל משיבו תשובות. א"ל מכל בהמה חיה ועוף שיש כאן, אין אתה משלח אלא לי?! אמר לו: מה צורך לעולם בך, לא לאכילה לא לקרבן.

    רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר: אמר לו הקדוש ברוך הוא: קבלו שעתיד העולם להצטרך לו. אמר לו: אימתי? אמר לו "עד-יבשת המים מעל הארץ". עתיד צדיק אחד לעמוד ולייבש את העולם ואני מצריכו לו. הדא הוא דכתיב "והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב".

    העורב שלנו, כמו ילד קטן, השואל את אביו: מדוע דווקא אני? מדוע דווקא אני צריך לצאת ולהסתכן סכנה של ממש. לא מובנת הקבילה של נח על דברי העורב, הרי אילו פנה נח אל בעל חיים אחר, גם בפיו של זה האחר היתה אותה טענה? ועוד צריך להבין מדוע נזקק אליהו הנביא להזנה דווקא על-ידי עופות טמאים כעורבים, ולא על-ידי עופות טהורים כיונים, למשל?

    אלא שיש לבאר את הדברים כך: ידוע הוא, שישנן שתי שיטות בחינוך, שתי גישות במערכת היחסים כלפי הרשעים. האחת היא בגדר של ′יקוֹב הדין את ההר′, גישה נחרצת, שלא תמיד עומדת במבחן המציאות. והשנייה סבלנית יותר, גישה שהיא בבחינת "שמאל דוחה וימין מקרבת" (אין הכוונה שדוחה את השמאל ומקרבת את הימין...).

    מספרים על רבי ישראל סלנטר שראה פעם מישהו שעשה משהו שלא כהוגן והתמלא כולו חימה עד שמקורביו חששו לבריאותו. וכשהוא כבר כעס, זה כנראה באמת מצדיק רוגז וכעס. על כל פנים, בקשו ידידיו מידידו המקורב אליו רבי אליהו מקרטונגא ללכת ולדבר על ליבו ולהרגיעו. נכנס רבי אליהו אל הגרי"ס ואמר לו: הגמרא בשבת מתארת את יציאתם הראשונה של רשב"י ובנו רבי אלעזר מן המערה: "כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף".

    הקב"ה כעס, ו"יצאתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם?! חיזרו למערתכם". שאל אל רבי אליהו את הגרי"ס, ולכאורה קשה: אם באמת הדבר צריך להישרף, על מה יצא קצפה של הבת קול? ואם לא היה צריך להישרף, למה באמת נשרף? הוסיף רבי אליהו ואמר: אלא שאם מביטים במבט של רשב"י על העולם, אז באמת הוא צריך להישרף, אך הקב"ה הסתייג ממבט כזה של היקום.

    הגרי"ס כבר לא נזקק להסברים נוספים ונרגע. והתבונן וראה באותו אדם גם את החצי המלא של הכוס, ודן אותו לכף זכות. אליהו הנביא נמנה על הסוג הראשון שמנינו. וכדאיתא בסנהדרין: "אליהו קפדן הוה". הקב"ה צווה דווקא את העורבים לכלכלו, על-מנת לשנן לו קורטוב של מידת רחמים. הנה העורב, סמל ההתאכזרות, והוא בכבודו בעצמו מספק לאליהו מזון. בכך החדיר הקב"ה את הצורך במבט אחר על העולם. בית כנסת ההלכה זוכה לפריחה ותחיה במניינים שיעורי תורה ואירועים שונים במעגל השנה בזכות מאור פנים וימין מקרבת של ההנהלה לתושבי השכונה.
  • עשה לך רב – שו"ת אקטואלי בענייני הלכה | הרב צבי שינפלד

    ש. מה היא ברכת הגשמים? ומה היא שאילת הגשמים?
    ת. התשובה ארוכה. ובמספר משפטים אציין את ההבדלים: ברכת הגשמים מתחילים מתפילת מוסף של שמיני עצרת. שאילת הגשמים ז' בחודש מר חשוון בישראל. ובחו"ל ב-22/11.
    ש. מה הם נוסח הברכות?
    ת. ברכת הגשמים – בברכת "אתה גיבור": "משיב הרוח ומוריד הגשם". בברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה. ושאלת והזכרת גשמים – בברכת "ברך עלינו": "ותן טל ומטר לברכה".
    ש. בקיץ מה נוסח הברכות?
    ת. 1. בברכת "אתה גיבור" אומרים "מוריד הטל". 2. בברכת "ברך עלינו" אומרים "ותן ברכה".
    ש. באיזה יום או תפילה מתחילים לומר את ברכות הקיץ?
    ת. מתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח.
    ש. מדוע בחו"ל מתחילים שאלת הגשמים מיום 22 בנובמבר?
    ת. התשובה ארוכה, לכן אציין מקורות בלבד. המעוניינים יעיינו במקורות. מסכת תענית, רש"י תענית דף י' עמוד א' "רבן גמליאל אומר בשבעה במרחשוון חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון לביתו נהר פרת. (היא הנקודה האחרונה בארץ) 60 יום לאחר תקופת תשרי. הראשונים: הרא"ש, הרמב"ם, הרמב"ן הר"ן שולחן ערוך ועוד. ויש חישוב שני: מיום 5 בדצמבר, וכאשר חודש פברואר 29 יום (אחת לארבע שנים) אזי מיום 6 בדצמבר.
    ש. מדוע בארץ (ארץ ישראל ) בשמיני עצרת, מזכירים את הגשמים?
    ת. כדי שנשב בסוכה ללא גשמים, ושואלים את הגשמים ב-ז' בחשון. 15 יום אחרי החג, שאחרון הגר בנהר פרת יגיע לביתו ללא גשמים.
    לבקשת הקוראים. נתבקשתי להתייחס על נושא כיבוד הורים בהרחבה. אי לכך בעלונים הבאים, ומעלון זה אתייחס לנושא בהרחבה.
    מצוות עשה מהתורה, פרשת שמות כ'.יב': "כבד את אביך ואת אמך". פרשת ויקרא יט', ג'. "איש אמו ואביו תיראו". מסכת קידושין דף ל', ב. השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכיבוד הקב"ה. דברים ו' יג' "איש אמו ואביו תיראו" דברים י', כ. "את ה' אלוקיך תירא". השווה הכתוב כיבוד הורים לכיבוד המקום.
    המכבד את הוריו זה הכרת הטוב כלפיהם.
    "שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו, אומר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני" (קידושין דף ל, ב).
  • סיפורי חסידים | רוח הקודש

    סיפור מחכמתו של רבי שמואל סלנט. מורה-הוראה בעיר הקודש ירושלים בשנת תר"א (1841) עלה לארץ והתיישב בירושלים. בחצות-לילה אחד נשמעה נקישה על דלת ביתו של רבי שמואל שגר (בחצר ה"חורבא" שבירושלים העתיקה), בפתח ניצב רבי יעקב זלינר, מבעלי-הבתים החשובים שבעיר וממקוריו של הרב.
    מה הביאך אלי בשעה זו? – שאל רבי שמואל את האורח שלפניו?
    באתי לשאול שאלת-חכם – השיב רבי יעקב בקול רפה – ומיד הוסיף ואמר: "הערב ישבתי שעה ארוכה בביתי עם כמה אורחים חשובים, ולאחר שעליתי על מיטתי נזכרתי, שלא ברכתי ברכת המזון בתום סעודת-הערב שלי".

    רבי שמואל הכיר את אורחו כירא-שמים מובהק, המקפיד על מצווה קלה כחמורה, והשיב לו בלא שהיות: תנוח דעתך, רבי יעקב, כוון שלא אכלת פת-ערבית הלילה הזה, לא נתחייבת בברכת המזון.
    האורח נדהם מדברי רבו, אך מפאת כבודו של הרב הנערץ לא הגיב על הערתו ונפרד ממנו לשלום. וכאשר נכנס לביתו, מצא על שולחנו את סעודת הערב שהכין לו: ובגלל האורחים, ששהו בביתו עד שעה מאוחרת, לא נגע כלל במאכלו.

    למחרת בא האיש אצל רבי שמואל והתנצל בפניו על שהטרידו ללא צורך בחצות הלילה, והוסיף בנימה של התפעלות: ידע נא רבנו, שכוון אמש בדבריו שהשמיע באזני, כי מפאת טרדת-האורחים נשתכחה ממני העובדה, שלא נגעתי בלחם שהכנתי לי לסעודת הערב. מסתבר אפוא, שרוח-הקודש מדברת מפי הרב!

    התחייך רבי שמואל והשיב לאורחו: לא מרוח-הקודש אמרתי לך אמש מה שאמרתי, אלא מסברה המיוסדת על אדני ההיגיון: חזקה על ירא-שמים כמותך, שלא ישכח לברך ברכת המזון סמוך לגמר הסעודה, ואם ברי לך שלא ברכת ברכת המזון כדין, ברי לי שלא נתחייבת לברך, כי לא נטלת ידיים לסעודה...
  • תושב אחד בחודש | צחי זליכה, חבר הנהלת העיר

    הוא חבר בלא מעט ועדות בעירייה, ובין תפקידיו ניתן למצוא את תחום המכרזים, גנים ונוף, תרבות אירועים וספריות. כעת מסמן חבר הנהלת העיר צחי זליכה את היעד הבא: פיתוח גינות לילדים מיוחדים והרחבת מספר הגינות בעיר

    זה כבר הפך למסורת אבל בהחלט מסורת חיובית ומבורכת, מדי שנה לבחון מחדש את המשך התקדמות מהפכת הגנים של רמת גן. כזכור, מאז אברהם קרניצי שהיה איש החזון של הגנים בעיר, לא היה מי שמחויב לטיפוח הגנים כמו צחי זליכה (מרצ) שמוביל כבר למעלה מעשור תכניות עירונית לשדרוג הגנים העירוניים והתאמתם לצרכי התושבים.

    אחת מגולות הכותרת של מהפכת הגינות היא החלטתו של זליכה להקדיש גינות ייעודיות לילדים עם צרכים מיוחדים בברכתו של ראש העיר ישראל זינגר. בימים אלה מתפרסם המכרז– לגינת תהילה ברחוב פנחס רוטנברג, והיא המשך לשרשרת פעילויות שהתקיימו בשנה האחרונה עבור ילדים עם צרכים מיוחדים.

    "לפעמים יש לנו זכות גדולה, תוך כדי עשייה ציבורית, ללמוד משהו חדש", אומר זליכה. "עד שהתחלתי להתעסק בתכנון הגינות העירוניות לא התוודעתי מספיק לעומק לנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים, אבל כשהתחלנו בעבודה, קיימתי שורה ארוכה של מפגשים עם תושבים כדי להבין מהם מה הם רוצים לראות בגינות וכך הכרתי את קבוצת ההורים המופלאים והבנתי שעבורם, בילוי שגרתי של אחר הצהריים בגינה הציבורית, יכול להפוך למשימה בלתי אפשרית".

    "משם נבע הרעיון להתאים גינות באופן מלא לילדים עם צרכים מיוחדים. אם לכל הורה קשה להעסיק את הילדים לאורך חופשת הקיץ הבלתי נגמרת, במיוחד באוגוסט נטול הקייטנות, אז להם קשה כפליים כי המרחב הציבורי לא מספיק מונגש ואני רוצה שזה יהיה ההפך, שהעיר כולה תתאים את עצמה כדי שלא תהיה להם שום מגבלה ושום מניעה לצאת מהבית, לבלות במרחב הציבורי, לעשות שימוש במתקני משחקים ופשוט להיות ילדים".

    גינת תהילה מצטרפת לגינות החדשות שייחנכו בקרוב. בגינת אהרונסון למשל כבר נמסרו עבודות הפיתוח והשדרוג יחל מיד לאחר החגים לשלב הביצוע, בגינת נווה יהושע נמצאים כעת בשלבי תכנון אחרונים והעבודות עצמן צפויות להסתיים עד סוף השנה, וגם גינת תל חי תצא לשדרוג משמעותי בחודש הקרוב, בכל אחת מהגינות תתבצע מתיחת פנים משמעותית הכוללת החלפת מתקנים ומשטחי גומי, הקמת מתקנים חדשים, קולרים והצללות והתאמת הגינה לצרכי התושבים. גן יהודה- יכנס בתקופה הקרובה לשלב התכנון ובמהלך 2018 יושלם שדרוגו.

    גולת הכותרת תהיה בגן שאול ( בגן הקופים), שם מתבצע תהליך רחב בהשקעה של עשרה מיליון שקלים בתכנון האדריכל גדעון שריג. מכרז לביצוע התכנית החדשה ייצא בחודשים הקרובים והצפי הוא לסיים את העבודות עד יוני 2018. "גן הקופים ימשוך מבקרים מכל הארץ", מצהיר זליכה. "אני עוקב אחרי שלבי התכנון בהובלת גדעון שריג מבכירי אדריכלי הנוף בישראל ואני כבר יכול להתחייב שגן כזה עוד לא ראיתם. אנחנו עושים כבוד לגן השלישי שניטע בעיר ומחזירים אותו לימיו היפים".
  • פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל

    מידת הצדיק: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו" (אבות ג, יג,). אמרו בזוהר: מידת הצדיק - קשה לכעוס ונוח לרצות. וזו מידה גדולה מכולן. ובא הכתוב להורות "אלה תולדות נח" – נוח בדעתו, נוח בדיבורו, נוח במהלכו.

    עולם חדש: "אלה תולדות נח". במלים "אלה תולדות" באה התורה לציין פתיחתה של תקופה חדשה. כאשר אומרת התורה "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם"(ב. ד), היא מציינת את הבריאה, ראשית התפתחותו של העולם. ב"אלה תולדות נח", באה התורה לציין ראשית חדשה בהתפתחות האדם. האנושות "מאדם עד נח" נידונה לכליה. מכאן מתחילה תקופה חדשה "אדם" השני: "אלה תולדות נח" – תקופה חדשה בתולדות האנושות.

    משפחת האדם: "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים": מדוע שתי פעמים נח?

    שהיו בניו צדיקים כמותו. על ידי התולדות-הבנים, לומדים להכיר את האבות. מתוך התנהגותם ונימוסיהם של הילדים, אפשר לדעת מה ומי ההורים. על ידי "תולדות נח" ידעו כי "נח איש צדיק תמים".

    צדיק תמים: "איש צדיק תמים" צדיק משמעותו הוא בין אדם לשמים, ורשע הוא להפך. אבל "צדיק תמים", משמעו שהוא צדיק גם בין אדם לחברו. צדיקים כארז וכתמר: ישנם שני סוגי צדיקים: "צדיק כתמר יפרח" ן"כארז בלבנון ישגה". צדיק הדואג רק לתיקון נשמתו, ואינו שוקד ודואג על תקנתם של אחרים, צדיק זה משול לארז שאינו עושה פירות. כנגדו צדיק המתייגע להחזיר גם אחרים למוטב, הוא צדיק כתמר עושה פירות.

    גלאט לא כשר? רבי מאיר מפרמישלאן סירב לקבל סכום כסף גדול מידי עשיר שעסקיו מפוקפקים, הלך העשיר והביא פסק הלכה מפוסק מפורסם המתיר על פי דין תורה לקבל את הכסף, ונענה לו רבי מאיר. כאשר שמעה על כך הרבנית, נכנסה בבהלה לחדרו של הצדיק בשאלת תוכחה: בשר שהייתה עליו שאלה אתה מסרב לאכול, וכסף שיש שאלה גדולה על כשרותו אתה לוקח!!! – החזיר הרבי את הכסף ואמר: בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל.

    לברכה ולא לקללה: "וישת מן היין וישכר": אומר בעל "היכל הברכה", חכמינו אמרו: " שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין" (ברכות מ.א.), וכן אמרו: לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים" (עירובין סה, א), מכאן המנהג לומר בשתיית יין "לחיים", שלא יבוא חלילה לשתייה מחמת אבלות שיש עמה יללה.
  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    כנס גבאים
    בעיריית רמת-גן מציינים בסיפוק את כנס הגבאים הראשון שהתקיים ימים ספורים לפני ראש השנה. "זאת הפעם הראשונה שמתקיים כנס שכזה", אומר גורם בעירייה. "הכנס היה יוזמה של ראש העיר שביקש לארגן כינוס של כל גבאי בתי הכנסת ורבני הקהילות. הכנס היה מאוד מוצלח". מי שארגן את הכנס, היו חזי, טוביה והרב שינפלד. "נמשיך את זה כל שנה ונקיים לפני ראש השנה כנסי גבאים נוספים".

    הקבילו פני הרב: ראש העיר בסוכת הרב
    ראש העירייה ישראל זינגר עלה בימי חול המועד להקביל את פני הרב יצחק בן יוסף שליט"א. לביקור התלווה יועץ לענייני דת צבי שינפלד ובכירי העירייה. ראש העיר ופמלייתו שהו זמן ממושך בסוכתו של הרב וזכו לברכתו.

    סיכום סוכות: שלל אירועים וחגיגות
    רמת-גן ציינה את חג סוכות והזמינה את תושבי העיר לשלל אירועים. במרכז העיר, בכיכר רמב"ם (אורדע), הוקמה סוכה גדולה שאפשרה לממש את מצוות החג ולהתארח בה, לצד הפעלות, סדנאות ומופעים לילדים. בין אירועי סוכות שהתקיימו בה לאורך החג: הפנינג מתנפחים ענק במרום נווה, האירוע המוטורי המסורתי "מועדון החמש", טורניר סטריט-בול שחוזר לעיר זו השנה הרביעית. האירועים נחתמו בהקפות שניות שנערכו במעמד ראש העיר, ישראל זינגר, במוצאי שמחת תורה, בשלושה מוקדים שונים בעיר: כיכר רמב"ם (אורדע), שכונת ראשונים ורמת עמידר.

    אושר: פארק חדש בעיר
    רמת-גן ממשיכה לקדם סביבה ירוקה: לאחרונה החלו העבודות להקמת פארק אדי כופר בחלקה הדרום-מזרחי של העיר, בצמוד לשכונת רמת עמידר (ממערב) וכביש 4 (ממזרח). הפארק, שישתרע על שטח של 27 דונם, יבוסס על התוואי הקיים של נחל כופר (שכיום זורם במובל תת-קרקעי). במקום ניתן יהיה למצוא שלל מרחבים ירוקים פתוחים, לצד מתחם קהילתי ומגוון רחב של פעילויות בתחום הספורט והפנאי. עלות עבודות ההקמה מוארכת בכ-20 מיליון ש"ח והצפי לסיומן: חודש יולי 2018. טקס הנחת אבן פינה להקמת הפארק, במעמד ראש העיר, ישראל זינגר, התקיים ביום שני ה-4 בספטמבר 2017.

    מעכשיו: הספארי 'רמת-גני'
    לאחר עשרות שנים של שותפות, הגיעו עיריות רמת-גן ותל אביב להסכם היסטורי, לפיו תרכוש עיריית רמת-גן את חלקה של תל אביב בספארי – והוא יעבור במלואו לאחריותה. עד כה החזיקה עיריית רמת-גן בבעלות על 60% ממניות החברה המפעילה את הספארי, ואילו תל אביב החזיקה 40% מהמניות. על פי הפרטים שסוכמו, זכויותיה של עיריית תל אביב בספארי (או בשמו הרשמי "המרכז הזואולוגי תל אביב-רמת-גן") יופקדו בנאמנות מיד עם אישור ההסכם, עד להשלמת העברת התשלומים של עיריית רמת-גן, שייעשו בפריסה למשך חמש שנים.

    רמת-גן מגשרת בין דורות
    בשבועות האחרונים, נערך במרכז היום לקשיש ע"ש מרים מרכוס אירוע להשקת הספר "נרקיסים : סיפורים קצרים - מפגש בין דורי". במהלך שנת הלימודים תשע"ז נערכו מפגשים בין-דוריים ובלתי אמצעיים בין קבוצת תלמידי שכבת י"א (כיום י"ב) מתיכון "אהל שם" לבין 12 אזרחים ותיקים, המטופלים במרכז הממוקם בשדרות הנרקיסים. במהלך המפגשים, שנערכו בהנחיית הגברת אילנה וייזר- סנש, ניתנה למטופלי המרכז אפשרות לחלוק עם בני הנוער סיפורי אהבה וחברות מעברם, בעוד שבני הנוער למדו כיצד לראיין, למקד ולכתוב את הסיפורים.

ספארי רמת-גן


רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]