ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - עלון מספר 10 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - עלון מספר 10

רמת-גן עירי - לעלון 10 המלא >>
 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    שבת חזון: אבל לצד שמחה

    השבת הקרובה תהיה האחרונה לפני צום תשעה באב. שבת "חזון". נפוליון אמר כי כאשר ביקר בליל תשעה באב אצל היהודים, הוא הביע את התפעלותו מכך שיהודים יושבים ומתאבלים על בית המקדש שנחרב לפני קרוב ל- 2000 שנה. הוא אמר לסובביו כי "עכשיו אני מבין איך העם הזה שרד את כל המלחמות והגזירות".

    ימים אחדים לאחר צום תשעה באב, נציין את חג טו' באב. מבחינה זאת, בסיום האבל אנו רואים את האור. וכמו שחז"ל אמרו: "לא היו ימים טובים לעם ישראל כ-טו' באב וכיום הכיפורים". השמחה ביום זה באה לידי ביטוי בכך שכולם שווים: עשירים כעניים.

    בחז"ל גם מסופר כי בנות ישראל השאילו בגדים כדי שלא יראו מי עשירה ומי עניה. וזאת בעצם השמחה. השוויון. במיוחד שביום זה התרחשו מספר ניסים לעם ישראל. לצד זאת, ימים אלו הם ימי החופשה. וחובה עלינו להיזהר ולהישמר על נפשנו לבל יצא חלילה מכשול ונזק מטיולים שנטייל עם בני משפחותינו. אמליץ לתושבי עירנו להשתמש במידעים הפזורים במרשתת בטרם הם יוצאים לטיול ארוך וכמובן אני מזמין את תושבי העיר להשתתף בפעילויות העירייה במהלך ימי החופשה שמבוצעות על ידי אגף התרבות והחינוך של העיר.קיץ נעים ומהנה!

    שבת שלום!
    שלכם ובשבילכם, ישראל זינגר
    ראש העיר רמת-גן
  • דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת בעיריית רמת-גן

    שלום לכם,

    "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים, ד', ט"ו)

    בימים אלו, ימי חודש אב, משפחות רבות יוצאות לטיול בשבילי ארצנו המופלאה וברחבי העולם. לצד זכירת חורבן בית המקדש אותו אנחנו מציינים בשבועות 'בין המצרים', אנחנו מחויבים במשנה זהירות כאשר אנו יוצאים לתור את הארץ.

    בשנים האחרונות, לצערנו, רבו האסונות בימי חופשות הקיץ. הימים החמים בצירוף העובדה כי הילדים שוהים מרבית היום תחת השמש הקופחת, הולידו את הבשורות הנוראות על אסונות בטיולים ובשכחת ילדים ברכב. עלינו, ההורים, לפקוח עין שבעתיים בימים אלו על ילדנו ולשאת תפילה כי לא יתרחשו אסונות והכל יעבור בשלום.

    לצד זאת, בחודש זה חל תאריך מיוחד: "טו באב". יום זה הוא יום של שמחה בסימן של פיוס ואהבה בעם ישראל. המשנה מתארת את ט"ו באב בארץ ישראל בימי קדם כיום שבו היו לובשים בגדי לבן שאולים כדי שלא יהיה ניכר למי אין בגד, והנשים היו יוצאות לרקוד בכרמים לשם שידוכים. תאריך זה בולט במיוחד לאור דברי המשנה (תענית, ד', ח'): "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". מצווה עלינו לשמוח ביום זה. כל אחד כפי מנהגיו.

    לסיום, בהגיענו זה לעלון העשירי, אנו רוצים לציין לשבח את ההיענות המקיפה בציבור לעלון המוקדש לענייני העיר לצד דברי תורה והשכלה. העלון מגיע מידי חודש ל-1650 בתי אב ומופץ ב-126 בתי כנסת בעיר וברצוננו להגיע עד לחגים ל-6000 בתי אב. במסגרת זו נזכיר, כי אנו מעוניינים לשמוע מהציבור הצעות ייעול ושיפור למען יצא דבר מתוקן תחת ידינו.

    בברכת חופשה נעימה ובטוחה לכל עם ישראל
  • מתי הוא "יום הגאולה"? הרב עמיחי שוקרון | רב בית הכנסת והקהילה "מרום נוה"

    השבוע נתחיל את ספר דברים שהוא בעצם נאום ארוך של שלושים ושבעה ימים, בו משה רבינו לפני מותו, מדריך את עם ישראל. משה פותח במילים "אלה הדברים", פתיחה תמוהה לאור דברי חז"ל לפיהם כל מקום שכתוב "אלה" פוסל את הראשונים "ואלה"- מוסיף על הראשונים. מה בדיוק פוסל ספר דברים? הרי גם דברי משה בספר דברים, אינם אלא דברי נבואה מפי הגבורה וברור שמשה לא הוסיף על דברי ה' אפילו אות, ובוודאי לא פסל את דבריו.

    בפסוק הבא מופיע חמש פעמים הביטוי "בני ישראל": "וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ". רש"י מביא מדרש שאומר שזה כנגד חמישה חומשי תורה.

    נרחיב מדוע:
    הביטוי הראשון "מתוך בני ישראל"- כנגד ספר בראשית, שמספר על הקמת עם ישראל, כמו שישראל נבחרים מתוך האנושות, כך הלויים מתוך ישראל.

    הביטוי השני "לעבוד את עבודת בני ישראל באוהל מועד"- כנגד ספר שמות, שעניינו השראת השכינה בתוך בני ישראל, שמסתיים בבניין המשכן.

    השלישי "לכפר על בני ישראל"- כנגד ספר ויקרא- ספר הקרבנות.

    הרביעי "ולא יהיה בבני ישראל נגף" – ספר במדבר- ספר הנגפים והקשיים.

    והאחרון כנגד ספר דברים- "בגשת בני ישראל אל הקודש". "אל הקודש" זו ארץ ישראל. ספר דברים הוא ספר האומה הישראלית בארץ הקודש. "אלה" פוסל את הראשונים, הסדר מתחיל מחדש.

    ישנו הבדל גדול בין ארבעת החומשים הראשונים לבין חומש דברים. ארבעת החומשים הראשונים מייצגים את הגלות, ספר דברים מייצג את הגאולה- את ארץ ישראל. הוא פוסל את תקופת הגלות, את תקופת מצרים- דברים הוא הספר של ארץ ישראל.

    ספר דברים, כמו שאר החומשים, מבטאים סוגי דיבור: בראשית = מאמר; שמות = הדיבור השימושי הראשוני הוא שם האדם; ויקרא- קריאה, דיבור; ספר במדבר - מתחיל במילה "וידבר"; אבל "אלה הדברים" – אלה הם הדברים. זה הסדר הנכון של הדברים, כך צריך להיות! מה הם אותם הדברים שאמר משה? כתוב איפה הוא אמר אותם, אבל לא מה הוא אמר: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ... אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ".

    זה מה שמשה אומר להם! בדיוק את המשפט: "אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע". מה פשר המשפט הזה, שעליו נאמר "אלה הדברים", "כך צריך להיות"? פירוש דברי משה: היינו יכולים להיות בארץ ישראל כבר מזמן! מה זה "מזמן"? מתי היו צריכים עם ישראל להגיע לארץ ישראל לולא חטאיהם? י"ז בתמוז הם מקבלים את הלוחות, בי"ח בתמוז יוצאים לדרך – אחד עשר יום לקדש ברנע, ואז נכנסים בראש חודש אב לארץ ישראל. ואז חודש אב היה חודש הגאולה. היינו אוכלים בשר, שותים יין ושמחים. נכנסים בראש חודש אב – הגאולה הגדולה, עוד שבעה ימים כדי לכבוש את הארץ, וחג הגאולה הגדול היה בתשעה באב!

    זאת אומרת, לולא החטא, יום ההתיישבות והחיבור לארץ ישראל הוא יום תשעה באב. אלא שבני ישראל ביום זה ממש "מאסו בארץ חמדה", המרגלים כפרו ישראל בטובת הארץ והפכו את היום הזה מיום החיבור והקשר לארץ ישראל, ליום של חורבן, ניתוק וגלות מארץ ישראל. העבודה שלנו להחזרת תשעה באב ליום חג היא להחזיר ולהשיב את החיבור והקשר לארצנו הקדושה, ולכפור בפחד המרגלים להילחם על הארץ.
  • תרומת רב, כלוא כמונו | סיפורו האישי של ד"ר אורי אדלמן

    בימים בהם מציינים את חורבן הבית, נזכר ד"ר אורי אדלמן בזוועות שחווה בשואה האיומה וברב שחיזקו בשעותיו הקשות
    היו יהודים שבעקבות השואה איבדו את אמונתם בבורא עולם. קטונתי מלעסוק בסוגיה. אין ספק שתחושותיהם היו תוצאה של זעזוע עמוק ויגון אין קץ. מניסיוני כילד צעיר בשנים אוכל להעיד, כי שיחותיו של רב במחנה המוות, כלוא כמונו, סיוע לי במידה רבה להתגבר על הבלתי ניתן לתפיסה. ראשית, להתמודד עם ייסורַי הכבדים על אובדן אבי היקר. הרב הבין זאת והעניק לי יחס חם ותומך. שנית, פקחו את עיני בפני ארון הספרים היהודי. שלישית, למדתי ממנו ערכים נעלים, שכן הוא לא עסק בפלפולים אלא הביא מעשי אבות כדוגמאות להתנהגותם האצילית ולהתמודדותם במצבים קריטיים. רביעית, הסבריו הועילו לפיתוח החשיבה והניתוח, במיוחד אצל קטן כמוני שלא זכה לבקר במוסד חינוכי פורמלי בצעירותו. חמישית, הם שיחררו אותי מעט בלילות ממחבואי הצר, שהגן על חיי מפני הקלגסים הנאצים. כידוע, ילדים שלא היו כשרים לעבודה ורק צרכו, נטבחו לאלתר.

    גם המבוגרים סיפרו, כי שיחותיו של הרב תרמו להם לצבור כוחות שרידות ולהרחיק תחושות אובדניות, למרות שנערכו אחרי ימי עבודה מפרכים וגזלו מהם שעות מנוחה חיוניות. הרב התעניין בתחושותיו של כל אסיר, כאילו הוא עצמו לא היה במצב דומה ורק נשלח להיות התרפיסט האישי של האומללים. קשה לתאר במילים הקרבה כזאת של אדם למען אחרים. אין ספק שנטל גם סיכון רב. אילו התגלו שיחות עידודו על ידי הקלגסים, ודאי היו מחסלים אותו ללא ניד עפעף. הייתה אף סכנה של הלשנה מצד משתפי פעולה נלוזים, שעבור פרוסת לחם, יכלו להלשין על אחיהם. אך כל המשוכות הללו לא הרתיעו את מסירותו. העזרה לזולת עמדה מעל לכל שיקוליו.

    לרב היה ברור, כמה עגום יהיה מצבם של מרי הנפש חסרי הישע, ללא שיחותיו. מי שלא היה שם, לא יעלה על דעתו את התרומה העצומה שהיו למפגשים עמו. כל פרט היה חשוב לו כאילו הוא עולם ומלואו. אפילו מי שלא סיפר על יגונו, הייתה לרב עין חדה לגלות את ייסוריו. היה חוזר ומדבר על לבו, מביא פסוקים והיגדים לחזק את רוחו של הסובל. צערו של כל פרט נגע ללבו כאילו הוא עצמו נושא אותו בתוכו.

    היום מדברים על בעיות קשב וריכוז של ילדים. אצל דרדק כמוני שציפה כל היום ללילה לשמוע את דרשותיו החכמות של הרב והשתדל בכל מאודו לבלוע ולהטמיע כל מילה במבצר זכרונו, אין ספק שתהליך זה תרם רבות לפיתוח חשיבה, ערנות, תשומת לב, סקרנות אין קץ, מוטיבציה לרכוש השכלה וללמוד לאורך כל החיים. עד עצם היום הזה, כשאני כבר קשיש ושבע ימים, דרשותיו של הרב מעודדות אותי כשרוח נכאים מנסה להשתלט עלי.

    אפשר לשמוע אנשים מסביב המטיפים כי חיים רק פעם אחת, צריך ליהנות מהם עד כמה שאפשר. אותם אני שואל, מה זאת הנאה? מהי הפעילות האופרטיבית המגדירה אותה? רוב התשובות מדברות על טיולים בעולם, קולינריה משובחת, 'חוויות אקסטרים' ועוד כהנה עינוגים קמאיים. מה בקשר לרכישת דעת והרחבת אופקים? כאן הם מתחילים לְלַעֲלֵעַ בלשונותיהם תשובות רפות, או מנסים להסביר כי הם מתכוונים שבגיל מבוגר הגיע הזמן להתענג.

    בנסותו לעודד בשיחות הלילה את הנפשות האומללות, עשה הרב פרפרזה מההמנון הנאצי "גרמניה מעל הכל, מעל הכל בעולם - Deutschland über alles, Über alles in der Weld, מילים שהמריצו את חיות האדם למעשי זוועה והבהיר, כי ביהדות: "האנושיות מעל הכל," מֶענְטְשְהַייט איבֶּער אַלֶעס. חשיבותה לא תשתנה אפילו בקרב נידונים למוות. אנחנו ניוותר בני אדם אנושיים, גם כלפי הללו שאִבּדוּ את צלמם ויוליכו אותנו לגרדום. רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג נשאל במהלך עבודות פרך בשואה, אם ימשיך לומר "אַתָּה בְחַרְתָּנוּ," גם אחרי עינויי התופת שהוא עובר? תשובתו הייתה: "טוב להיות בין הנרצחים מאשר בין הרוצחים".
  • עשה לך רב - שו"ת אקטואלי בענייני הלכה | הרב צבי שינפלד

    ש. האם מנהג שלא לאכול בשר הוא רק של ספרדים / אשכנזים?
    ת. מנהג כל הקהילות שלא לאכול בשרי בימים אילו.
    ש. מהן הלכות צום תשעה באב?
    ת. אסור באכילה, שתייה, רחיצה ונעילת נעליים. אין שואלים בשלום, אין
    בוקר טוב וכד'.
    ש. כיצד סדר הישיבה ביום אבל זה?
    ת. נוהגים לשבת על הרצפה / או כיסא נמוך, מחצות היום חוזרים לישיבה
    רגילה.
    ש. האם מותר לנקות את הבית ביום זה?
    ת. מותר לסדר את הבית אחרי חצות היום. אבל אסור לשטוף את הבית עד
    הלילה צאת הצום.
    ש. האם מותר בתשעה באב לשטוף פנים ולצחצח שיניים?
    ת. בתשעה באב חמשת עינויים: אסור לשטוף פנים וכן אסור לצחצח שיניים.
    כל רחיצה לשם הנאה אסורה. רחיצה להסיר לכלוך ושטיפת מאכלים וכד'
    -אין איסור.
    ש. האם מותר לעשן בתשעה באב?
    ת. למי שרגיל אחרי חצות היום בצנעה (לא ברחוב)
    ש. מה לומדים בתשעה באב?
    ת. אסור ללמוד תורה – היות ותורה משמחת את הלב. מחצות היום מותר
    ללמוד ספר איוב, מדרשים על החורבן, חז"ל על חורבן המקדש.
    ש. עד מתי יושבים על כיסא נמוך?
    ת. מחצות היום יש להקל באבלות, וחוזרים לשבת רגיל.
    ש. ברית ביום תשעה באב, כיצד נוהגים עם סעודת המצווה?
    ת. הברית ביום השמיני – אפילו בתשעה באב. (רק שמחות שיהיה) וסעודת
    מצווה בערב בסיום הצום.
    ש. מהו מקור השם של חודש אב. (מנחם אב)
    ת. א) "אב" בשפה הבבלי אש-חום, חודש זה הוא החודש החם ביותר
    מחודשי השנה.
    ב) יש דורשין נוטריקון א"ב, ר"ת אדום ובבל – שתי ממלכות שהחריבו
    את בית המקדש הראשון והשני. כפי שנאמר ב"על נהרות בבל":
    "בת בבל השדודה" ו-זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים".

    סיכום צום תשעה באב
    שלושה הבדלים הלכתיים ישנם בין צום תשעה באב לצומות הקלים.
    א.צום תשעה באב נמשך יממה שלימה (כמו יום כיפור), משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים: בצומות הקלים יום אחד בלבד, מעלות עמוד השחר ועד צאת הכוכבים.
    ב.צום תשעה באב אסורים בכל חמשת העינויים שהם: 1. אכילה ושתייה. 2.רחיצה. 3. סיכה. 4. נעילת סנדל. 5. תשמיש המיטה.
    ואילו בצומות הקלים אסורים רק באכילה ושתייה.
    ג.מצום תשעה באב רק חולים פטורים,. ואילו מצומות הקלים גם נשים מעוברות ומניקות פטורות.

    כלל = צום תשעה באב שווה לצום יום כיפור. כל מה שתיקנו חכמים בתשעה באב, תקנו כעין מה שנצטווינו ביום כיפורים.
    פרט ל... א. בתשעה באב לא חייבו חכמים את החולים לצום (שאלת רב יעשה). ואילו ביום כיפור חייבים לצום, פרט לפיקוח נפש. או אפילו ספק פיקוח נפש יעשה שאלת רב.
    ב. בכל מקום של ספק ביום כיפור יש להחמיר. ובצום תשעה
    באב אפשר להקל.
    לפי הכלל: ספק דאורייתא לחומרה. – יום כיפור.
    ספק דרבנן לקולה. – תשעה באב.
  • תושב אחד בחודש | קובי לאופר - המהנדס שלא מפספס 'שחרית'

    קובי לאופר הוא מהנדס בצה"ל ומחמת הסיווג הביטחוני של עבודתו הוא לא יכול לספר הרבה, אך רואה בעבודתו שליחות: "זאת תרומה גדולה לביטחון המדינה". לפני שנתיים הוא הגיע לבית הכנסת לומר קדיש על אביו, ומאז הוא שם: "להתחיל את הבוקר בתפילת שחרית – זאת הרגשה טובה"

    קובי לאופר (52) נולד בקרית ביאליק להורים ניצולי שואה. "כשהייתי ילד, לא שמעתי מההורים שלי על מה שעבר עליהם בשואה", הוא מספר בראיון ל'רמת גן עירי'. לדבריו, רק כאשר ילדיו ערכו עבודת שורשים ונדרשו לשם כך לשוחח עם בני המשפחה, הם פתחו את סגור ליבם וסיפרו את שעבר עליהם. "עד אז לא ידעתי כלום".

    בטרם גיוסו לצה"ל בחר קובי במסלול עתודאי והלך ללמוד תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה (מדע העוסק בהיבטים המתמטיים והמכניים של טיסה) ובתום לימודיו התגייס לחיל האוויר שם שירת כמהנדס לצד השלמת תואר שני בתחום לימודיו. לאחר השירות, החל קובי לעבוד כמהנדס בטיחות אווירית למערכות מוטסות בחברת 'אירודן', תפקיד בו הוא מחזיק גם כיום, למעלה מעשרים שנה.

    "אנחנו מייעצים בעיקר בתחום בקרת בטיחות אווירית לטיסות", מספר קובי. "כיום, במסגרת החברה, אני מושאל לחיל האוויר ולמעשה עובד לצד אנשי חיל האוויר, אך פועל במסגרת החברה". קובי בין היתר מבצע ניסויים במערכות נשק שמגיעות לחיל האוויר, "אם משגרים מערכת מסוימת, אנחנו דואגים שלא תקרה תקלה ולא יהיה תרחיש של נפילה במקום מיושב".

    הגדרת תפקידו היא בחלק הטכני מבצעי, ולמעשה הוא וחבריו משמשים כתחנה האחרונה בטרם יציאה לחלק המעשי. תפקידם כולל בין היתר עריכת סימולציות ביצועיות, בדיקת מגבלות ואיתור חריגות בטרם יציאת הכלי לפעולות. "כל כלי שהתעשייה מפתחת, אנחנו בוחנים אותו מבחינה מבצעית ועורכים בו ניסויים שונים". לדבריו, עבודה זו היא שליחות עבורו, "אני מרגיש שמה שאנחנו עושים, זאת תרומה גדולה לביטחון המדינה. אני מנוע מלפרט את האחריות המלאה שיש עלינו, אבל זאת בהחלט תרומה למדינה".

    כיום מתגורר קובי בעיר רמת גן יחד עם רעייתו ושלושת ילדיו. "הבן הבכור הוא עתודאי בתחום הנדסת תוכנה, הבן השני משרת בצה"ל והשלישי לומד בתיכון", הוא מספר. רעייתו היא מזכירת סטודנטים באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לקולנוע.

    לפני כשנתיים, חל שינוי מהותי בחייו של קובי. אביו הלך לבית עולמו, ומאחר שהבטיח לאמו כי יאמר עליו קדיש, הוא התחיל להשתתף בתפילות שחרית בבית הכנסת 'עץ חיים' ברחוב ז'בוטינסקי בעיר. "זה הפך להרגל, כל יום הייתי פותח בתפילת שחרית והנחת תפילין". למרות שחלפה שנת הפטירה של האב, נשאר קובי להשתתף בתפילות שחרית מידי יום. "זה נותן הרגשה טובה להתחיל את הבוקר בתפילת שחרית", הוא מסכם.

  • פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל

    "בוכה, ומתנחם"
    " ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (בראשית כג',ב'). מדוע הקדימו המספד לבכי, והלא בדרך העולם הבכי קודם להספד. אלא שאברהם אבינו התגורר בבאר שבע (בראשית כב', יט') ובא לקברה בחברון שם לא הכירוה, לפיכך הוצרך להקדים ההספד ולהסביר את גודל האבידה, כדי לעורר לבכי.

    אבל יש להעיר על לשון המדרש: "רבי, על שהיה חי סמוך לחורבן הבית, היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם". מה עניין נחמה לכאן. אדרבה, מכיון שהיה בוכה רבתה לכאורה האבילות ורחקה הנחמה!
    והתשובה, שהאבילות היא התנאי לנחמה, ואין להתנחם אלא בבכיה. ויוסברו הדברים.

    שנינו (ברכות סב', ע"ב) אמר רבי יוסי ברבי חנינא, כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם. שנאמר: (שמואל א' כד', ד,) "ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלאט", ונאמר: (מלכים א, א,א')
    "והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסוהו בבגדים ולא ייחם לו". וזה בניין אב, שכל המבזה דבר ואינו מכיר בערכו, אינו זוכה לתועלתו.
    כך גם אצל עשיו שבז לבכורה. וכן המרגלים שהוציאו דיבת הארץ.

    (כתובות קיא', ע"א) כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון. שנאמר: "העם היושב בה נשוא עוון". והקשה ב"פני יהושע", אם כן גלו בחטאם, ןהלא כופר עליו. ותירץ, שזילזלו בישיבת ארץ ישראל ובכפרתה, ומתוך כך לא כיפרה עליהם וחטאם נותר בתוקפו והביא לחורבן.

    בספר "פרשת דרכים" הביא דברי המפרשים בטעם ההלכה שההורג כהן גדול בשוגג אין לו כפרה עולמית ואינו יוצא מעיר מקלטו לעולם, משום שפגע במכפר ומשום כך אין לו כפרה במיתת הכהן הגדול. משום שאין קטיגור נעשה סניגור.

    מעתה יובן, שהבנת האבידה והחיסרון שבחורבן ובגלות, הן תנאי לגאולה ולבניין בית המקדש, כי "בז לדבר, יחבל לו" ולפיכך יש להתאבל על החורבן ולדרוש בו, כדי להגיע להערכת האסון והשכר במוח ובלב, ועל ידי כך יקויים בנו: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר: שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה". לפיכך היה רבינו הקדוש ובוכה – ומתנחם (איכה רבתי ב,ד,) שמתוך הבכייה תבוא הנחמה.

    מההפטרה : "שמעו שמים והאזיני ארץ" (ישעיה א, ב.)
    הביטוי "האזנה" משמעותו קרבה לאומר הדברים, ואילו הביטוי "שמיעה" מציין שמיעה רחוקה. ישעיהו עם כל גדלותו היה קרוב לארץ יותר מאשר לשמים ולכן אומר:
    "שמעו שמים והאזיני ארץ", אבל משה שהיה גדול הנביאים, היה קרוב לשמים יותר מאשר לארץ לכן אומר: " האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי". (דברים ל"ב א')

  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    מתגוררים ברמת גן? מוזמנים לציין את ט"ו באב באירוע מוזיקה ענק בהשתתפות התזמורת הסימפונית של רמת-גן. הערב יכלול מגוון אריות ופתיחות של אופרות מאת רוסיני, ורדי, פוטציני ומוצרט, בהן: רומיאו ויוליה, הספר מסביליה, כרמן, כך עושות כולן, שמשון ודלילה ועוד רבים וטובים. איפה, כמה ומתי | יום שני ה-7 באוגוסט, בין השעות 22:30-20:30, כיכר רמב"ם (אורדע). כניסה חופשית.

    עיריית רמת-גן ותושביה מאגדים כוחות מזה חודשים רבים ומשקיעים מאמצים רבים על מנת להביא לשינוי תוואי הקו הסגול של הרכבת הקלה, כפי שמתוכנן כיום על ידי משרד התחבורה ונת"ע. הקו הסגול, המתוכנן לעבור בסמיכות לציר אלוף שדה, יעבור בסמוך לבנייני מגורים, יפגע בשטחים ציבוריים ויהפוך את היציאה והכניסה לרמת-גן לכמעט בלתי אפשריות. רוצים לסייע? הירתמו למאבק העירוני.

    במסגרת יישום "חוק האריזות", הכולל הטמעת פחים כתומים ומחזור אריזות בעיר, עיריית רמת-גן ממשיכה לפעול להעלאת המודעות והנחלת השינוי אצל כל התושבים, בכל שכבות הגיל. זאת באמצעות "מבית לבית עם הפח הכתום" במסגרתה יעברו תלמידים ברחובות סביב בתי הספר ויבצעו פעילות הסברה לתושבים בנושא הפח הכתום.

    אהבה באופרה


  • רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]