רמת-גן עירי - לעלון 27 המלא >>
- דבר העירייה
תושבים יקרים,
ימים עמוסים עברו על כולנו מאז תקופת החגים הבאה עלינו לטובה. רגע לפני תחילת החורף באופן מעשי, נותר לנו רק לאחר לכולם חורף בריא.
מעל במה זו, ברצוננו לברך את זהבית גולדמן, מנהלת תיכון בליך בשלוש וחצי השנים האחרונות, על מינויה כממונה הארצית על בתי הספר העל יסודיים במטה משרד החינוך. בעיצומן של ההכנות לפתיחת שנת הלימודים, התבשרה זהבית אודות הקידום המקצועי המרשים ועד עתה לא עלה בידינו לברך על המינוי.
תחת שרביט ניהולה של זהבית גדל התיכון ב-186 תלמידים, למרות המעבר לרפורמת המקיפות, והצליח לשמור על הישגיו המרשימים, הן בתחום הפדגוגי והן בתחום החברתי-ערכי. במישור ההישגי שמר התיכון על אחוזי זכאות לבגרות גבוהים ואחוז מצטיינים בית-ספריים גבוה. בנוסף, נרשמה עלייה במספר בוגרי בית הספר בהיקף של 5 יחידות במתמטיקה – מטרה שהוגדרה כמשימה ארצית ושלשמה הקצתה עיריית רמת-גן משאבים רבים. כתמונת השלמה להישגים אלו, הצביע התיכון על אחוז נשירה מזערי, מהנמוכים במדינת ישראל.
ואם הזכרנו את תיכון בליך, לפני כשבועיים התקיים במקום טקס לציון יום השנה ה-23 להירצחו של יצחק רבין ז"ל. בטקס שנערך בתיכון בליך, הגיעה אורחת מיוחדת שגרירת דנמרק בישראל, שארלוט סלנטה. בטקס לקחה חלק גם מקהלת הבנות הדנית, פרדנסבורג קסטל, שיחד עם מגמת המוזיקה של התיכון שרה את השיר "Dona nobis pacem" (מלטינית: "תן לנו שלום").
שלכם ובשבילכם,
עיריית רמת-גן
- דבר הפרשה| הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת
פרשת תולדות – תשע"ט
הנביא אומר: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (מיכה ז, כ). אין הכוונה שרק יעקב היה דובר אמת, גם אברהם ויצחק היו אנשי אמת, וכן יעקב ויצחק עסקו במידת החסד; אלא שמי שהצטיין במיוחד במידת האמת היה יעקב אבינו, כפי שהתורה מעידה עליו: "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז)
"מי שאינו חריף לרמות קרוי תם" (רש"י) על מנת לעמוד על טיב מידת האמת שלו מספיק להתבונן על התנהגותו בשעה שבא אל יצחק אביו לקבל את הברכות במקום אחיו. העניין התחיל כשרבקה אמנו הלכה לדרוש את ה' (לישיבתו של שם) כי הבחינה בהתרוצצות הבנים בקרבה, ושם נאמר לה: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (שם כג).
נמצא שרבקה ידעה מראש מי עתיד לקבל את ברכת יצחק. הרמב"ן מסביר שהיא מעולם לא ספרה ליצחק על נבואה זו ואע"פ כן ידעה ש"יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה" (רמב"ן שם ד) כיון שמטרתו הייתה לברך את המתאים ביותר לשאת את ברכת האבות. לכן, יעקב היה אנוס על פי הדיבור. והנה למרות זאת השתדל בכל כוחו להוציא מפיו רק דברי אמת עד כמה שהיה אפשר.
כשיצחק אבינו שואל אותו: "מִי אַתָּה בְּנִי" (שם יח) יעקב עונה: "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (שם יט) מסביר רש"י: "אנכי המביא לך, ועשו הוא בכרך". דהיינו, כשיעקב מוציא מפיו תשובה זו הוא מתכוון לומר 'אני הוא זה שמביא לך את המטעמים, ועשו הוא בכורך'. נשאלת השאלה: כיצד כוונה זו שבלבו מצילה אותו מדיבור שקרי? אין בכוחה של מחשבה להפוך משפט שקרי לאמתי!
הרה"ג ר' אליהו דסלר זצ"ל הוסיף נקודה להסבר של רש"י. כשיעקב אבינו אמר 'אנוכי עשו בכורך' אכן התכוון לומר שהוא עשו, אומנם לא במובן הפיזי, אבל יעקב משדר לאביו מסר: 'אותם תכונות אשר בגינן הגעת למסקנה לברך את עשו בנך, אינן קיימות בו כיון שאיננו צדיק כפי שאתה סבור, אני הוא בעל התכונות הללו.
אם היית מגלה מה טיבו האמתי לא היית רוצה לברך אותו, 'אנוכי עשו בכורך' אני אותו עשו שאתה עומד לברך'. משל למה הדבר דומה? אדם שואל את חברו: 'מה השעה אצלך?' והנה השעון של הנשאל ממהר בשעה וחצי, היעלה על הדעת שיענה לפי השעה שמורה השעון שלו? הרי השואל מעוניין לדעת מהי השעה האמתית, אולי יש לו פגישה מסוימת או שרוצה לדעת האם מאחר לאוטובוס או לא, אם כן לא שייך לפרש את שאלתו 'מה השעה אצלך' שהתכוון לדעת מה השעה המזויפת שהוא רואה, אלא שכל כוונתו בניסוח הייתה לומר לנשאל שאיננו מבקש ממנו לערוך סקר יסודי על מנת לברר את השעה המדויקת בחלקיק השנייה, המידע שהוא ימסור לו מספיק לו לצורך העניין.
ממילא הנשאל לא יענה לפי השעה שהוא רואה אלא יצטרך לחשב כמה זמן שעונו ממהר כדי להגיע לתשובה נכונה ומדויקת האפשרית. זהו המקרה אצל יעקב אבינו; הוא הרי יודע שיצחק אביו אינו מעוניין לברך רשע, אלא שיצחק מאמין בצדקו של עשו, כפי שחז"ל מסבירים על הפסוק: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" (שם כח) "בפיו של עשו, שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו" (רש"י) ממילא כשנשאל יעקב 'מי אתה בני' הוא השיב על פי המושגים של השואל 'אנוכי עשו בכורך' דהיינו אני הוא טיפוס האדם שברצונך לברך.
פעמים שמותר לאדם לשנות מפני השלום כפי שמצינו אצל הקב"ה כששרה אמרה: "וַאדֹנִי זָקֵן" (בראשית יח, יב) והוא אמר לאברהם: "וַאֲנִי זָקַנְתִּי" (שם יג) למה זה לא נקרא שקר? מסביר הרמב"ן: אין דברי הקב"ה שינוי מהותי, כיון ששרה אמרה "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה" (שם) דהיינו אני כבר מבוגרת ואין סיכוי שתהיה לי עדנה "זמן וסת נדות" (רש"י) ממילא שרה אכן אמרה במילים אחרות 'ואני זקנתי' וכל מה שעשה הקב"ה ש'שינה', רק השמיט את המשך דבריה 'ואדוני זקן'. מכאן נלמד כמה חייבים להקפיד ולשמור על התאמה בין הפה ללב 'כלבו כן פיו'.
שבת שלום,
צבי שינפלד, רמת-גן
- דבר המערכת
בחודש האחרון נפטר בעירנו עו"ד יעקב ויינרוט ז"ל. יש שבחים רבים ללמד עליו, אך ברצוננו לחבר משהו מן הפרשה דווקא. כתוב בפרשה "ויחפרו עבדי יצחק בנחל". החפץ חיים זצ"ל הסביר שכל ההתעסקות בבארות אשר חפר יצחק מלמדנו, שלעולם לא ירפה האדם ידיו מלהמשיך את העסק אשר התחיל אל ייאוש ואל כישלון.
היכולת לנסות ולנסות חשובה היא להתקדמות שלנו. לא פעם בייאוש אנו מפסידים את תכלית החיים, נשארים שבויים ליצרנו ולא מתקדמים מאומה. החפץ חיים הביא גם משל לילד אחד שהלך לקרקס, הסתובב בין האוהלים ומגורי החיות המאולפות. כאשר הגיע למקום משכנו של הפיל נדהם הזאטוט למראה מוזר מאד:
הפיל הענק היה קשור בשרשרת ברזל פשוטה ליתד קטן ורעוע. שאפילו הוא – זאטוט קטן מסוגל להוציאו במשיכה קלה... "מוזר מאוד, הרי הפיל יכול לנתק את השרשרת, לחלוץ בקלות את היתד ולצאת לחופשי..." – חשב לעצמו. העובד הסביר: "הפיל הזה נמצא אצלנו מאז שהוא קטן... אז הוא באמת ניסה. כמה וכמה פעמים... הוא לא הצליח למרות ניסיונותיו ופשוט התייאש... כך קבע לו בראשו שהיתד והשרשרת חזקים ממנו ולכן גם כעת, כשהוא כבר ענק, הוא אפילו אינו מנסה..."
יצחק אבינו חפר ולא מצא מים, הוא לא התייאש וחפר באר אחרת עד שמצא מים, רבו איתו עליה ושוב אינו מרפה... חפר באר אחרת, וכך המשיך במלאכת החפירה מבלי להרפות... עד שסוף סוף חפר ומצא באר שלא רבו עליה וקרא לה: רחובות.
סיים החפץ חיים: כן הדבר בכל העניינים החומריים והרוחניים כאחד, בין אם זה במסחר ובין בלימוד התורה. גם אם לא הצלחת בתחילה בלימוד, אל לך לעזוב את התורה, כי סוף הכבוד לבוא, ואם נכשלת תחילה, לבסוף עוד תעמוד על אמיתתה...
זו הדוגמה הטובה ביותר לסיפור חייו של עו"ד ויינרוט כל חייו היו סדרה רצופה של הצלחות כבירות, אך לרגע הוא לא עזב את מקור החיים – לימוד התורה הקדושה.
יהי זכרו ברוך
- עשה לך רב
(המשך מעלון 26 הדלקת נרות)
ש. האם אפשר לצאת ידי חובה על ידי תאורה חשמלית?
ת. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בהדלקת נורת להט חשמלית, שהנורה כמו נר, שכן חוט המתכת הבוער הוא הפתילה, והחשמל הוא השמן.
יש סוברים שאין יוצאים בנרות להט, מפני שבנר, חומר הבעירה סמוך לפתילה מה שאין כן בנורת חשמל. אולם לדעת רוב הפוסקים אפשר לצאת ידי חובה בהדלקת נורה חשמלית. חשמל כדין אש. מוטב לצאת ידי כולם ולהדליק בנרות המיועדים לנרות שבת.
ש. משפחה שמתארחת ואוכלים יחד עם המארחים, כיצד ידליקו נרות שבת?
ת. יש נוהגים שבעלת הבית תדליק נרות בברכה, והאורחת תדליק בלא ברכה, כך דעת בעל ה"שולחן – ערוך", וכך נוהגים בחלק מקהילות הספרדים. ולדעת הרמ"א ורוב הפוסקים, גם האורחת יכולה לברך על הדלקת נרותיה, משום שכל נר נוסף מרבה את האורה. וכך מנהג אצל האשכנזים וחלק גדול מקהילות הספרדים. (כדוגמת עולי מרוקו).
ש. משפחה שמתארחת אצל חברתה, היכן משפחת האורחת ידליקו נרות?
ת. משפחת האורכת ידליקו שתי נרות במטבח, או בחדר שינה המיועד למשפחת האורחת.
ש. בבית אני מדליקה 5 נרות שבת, וכשאני מתארחת חייבת להמשיך ולהדליק חמש נרות שבת כמו בבית?
ת. חייבים רק שתי נרות שבת לכבוד שבת "שמור וזכור" והיתרה כמנהג כל אחד ואחד מבית אבא. וזה כמובן כאשר מדליקים בבית. אבל בחוץ רק שתי נרות "שמור וזכור". גם שיוצאים לבתי מלון ואורחים הלנים בבתים של אחרים וכדו'.
ש. המתגוררים בישיבות, פנימיות ובתי חולים, כיצד ידליקו נרות שבת?
ת. היות וגרים יחד נחשבים כמשפחה אחת, אוכלים יחד בידר האוכל. לכן מספיק שאחד ידליק ויוציא את כולם. וכן חולים מדליקים בחדר האוכל ואחד מוציא את כולם. אישה נשואה שרגילה להדליק נרות שבת, כשהיא בבית חולים תוכל להדליק נרות (מספיק שתי נרות) בחדרה בברכה. וכאשר אין מתירים להדליק נרות מחשש שריפה, תדליק בחדר האוכל, ובשעת הצורך תוכל להדליק גם במסדרון.
- פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל
"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי" (כ"ה, כב')
רבותינו דרשו לשון ריצה: כשעברה על פתחי תורה רצה יעקב לצאת, וכשעברו על פתחי ע"א רצה עשו לצאת (עפ"י רש"י). נשאלת השאלה: הרי ליעקב הייתה חברותא מעולה במעי אמו – מלאך לימדו את כל התורה כולה (נידה ל"א ע"ב). מדוע איפה, רצה לצאת? ויש להשיב, שאמנם מהחברותא היה מרוצה, אבל משכנו עשו נקעה נפשו ורצה לשבת בבית מדרשו של שם ועבר, בחברה שכולם תלמידי חכמים.
ועוד יש לשאול: יעקב רצה לצאת, ולא יכול היה לממש רצונו, כי עשו חסם את דרכו ומנע ממנו לצאת, אבל עשו שיכול היה לצאת, מדוע לא יצא כשעבר על פתחי ע"א? אלא ענין גדול ונשגב למדנו כאן: מוטב לו לעשו למנוע עצמו מתענוגותיו ולבטל עבודה זרה שלו, ובלבד שגם יעקב יהיה מנוע מלהיכנס לבית המדרש.
***
"למה זה אנכי"? – רבקה חשבה, שכיון שהייתה עקרה וסבלה עד להריונה, יימנע ממנה עיבור והריון, אבל עתה משסובלת היא גם חבלי הריון ולידה היא שואלת: למה זה אנכי – למה הייתי עקרה?
***
"למה זה אנכי" – למה כולו "אנכי" כולו כמוני – רבקה, הרי טבעם של בנים שנוטלים הם תכונות האב והאם גם יחד, וצאצא זה שבבטני הרוצה לצאת ליד פתחי עכו"ם, נטל כולו את תכונות משפחתי, ולא נטל מתכונותיו של יצחק.
***
"הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עייף אנכי" (כ"ה, ל')
כיצד משתלבת המילה "נא" בלשונו של עשו, שאף כלפי אביו הוא אומר: "יקום אבי ויאכל" ואינו אומר יקום "נא"? אלא שאין הכוונה כאן ל"נא" בלשון בקשה, אלא ל"נא" במשמעות של "לא בשל כל צרכו" – "אל תאכלו ממנו נא" (שמות יב', ט'). עשו מרוב להיטותו לאכול מן האדם, דרש מיעקב לתתו לו בטרם בשל כל צרכו. "הלעיטני נא" – הלעיטני באמצע בישולו, "כי עף אנכי".
***
"ויבז עשו את הבכרה" (כ"ה, לד')
התורה מספרת, שגם לאחר שעשו נרגע, לאחר ששבע ונח, ביזה את הבכורה, ובכך קיים את המכר, שכך שנינו: "המוכר מתוך אונסו יכול לחזור בו", אבל לאחר שהסתיימה סיבת האונס, בהכרה ברורה ובנפש חפצה, מבזה עשו את הבכורה לקיים מקחו.
***
"עקב אשר שמע אברהם בקלי" (כ"ו, ה')
אברהם שמע בקול ה' כמניין "עקב", - 172 שנה, "שמע אברהם בקול ה' " – שהרי שנות חייו של אברהם היו 175, והיה בן שלש שנים בלבד כאשר הכיר את בוראו.
***
"ואברכהו גם ברוך יהיה" (כ"ז, לג')
כששמע יצחק מעשו שיעקב הקדימו וברב חכמה לקח ממנו את הברכות, ראה שהוא לגמרי לא בטלן, איננו סתם "איש תם", אלא עולה גם במילי דעלמא על עשו, לכן: "גם ברוך יהיה", כדאי הוא לקבל את הברכות.
- תושב אחד בחודש | ישראל פלד
ישראל פלד היה ראש העיר השני ברמת גן, ונחשב לאחד האגדיים מבניהם. הוא עזב מאחוריו קריירה מבטיחה כעורך דין ובחר להקדיש את חייו לפעילות העירונית. קווים לדמותו
ישראל פלד, נין לגרשון ושרה (הלוי-סופר) גולדמן, נכד לחיים - דב ורבקה (לבית גולדמן) פלדמן, ממייסדי ראש פינה, ובנם של ראובן וחנה פלדמן, מוותיקי תל אביב, נולד בכ"ט באלול תרפ"א. גדל וחונך בתל אביב. היה נשוי לחיה מרים לבית ריבלין, בת ירושלים ודור שביעי בארץ.
בצעירותו היה פעיל בתנועות הנוער "המכבי הצעיר" ו"הצופים הקשישים". שירת ב"הגנה" בגדנ"ע, בקשר וביחידת סיור. ב-1938 סיים לימודיו בגימנסיה הרצליה, ולמד אחר-כך בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב. בשנים 1944/45 השלים דוקטורט במשפטים באוניברסיטת ליון הצרפתית, שפעלה בזמן מלחמת העולם השנייה בביירות. היה פעיל במפלגת הציונים הכלליים ויסד את השכבה הצעירה של מפלגה זו.
שירת בחיל המודיעין במלחמת העצמאות והיה בגרעין הראשון של קציני עיבוד מידע ביחידת ההאזנה המרכזית (המוכרת לימים כיחידה 8200). לאחר שחרורו עבר לרמת-גן ועבד במקצועו – עריכת דין. ב-1959 הציע לו ראש עיריית רמת-גן, אברהם קריניצי, להצטרף לרשימת "הציונים הכלליים" בבחירות למועצת העיר, וכך החלה הקריירה המוניציפלית שלו. עד 1969 כיהן פלד בתפקידים שונים במועצת העיר רמת-גן ואף נבחר לסגן ראש העיר.
בנובמבר 1969 נספה קריניצי בתאונת דרכים, ואתו חתנו ונהגו. הדבר היה זמן קצר לאחר הבחירות למועצת העירייה. חבריו למפלגה לחצו על פלד שיציג מועמדותו לתפקיד ראש העירייה ואף הוא, לאחר שבמשך עשור נדבק בחיידק המוניציפלי, נמשך לכך. אולם מצד שני היה עליו לוותר על משרדו ועבודתו כעורך דין. לאחר לבטים הכריעה הכף לטובת התפקיד הציבורי, וב-1 בדצמבר 1969 נבחר על ידי מועצת העיר לתפקיד ראש העירייה. בתפקידו זה כיהן בשלוש קדנציות, במשך 14 שנים, והטביע את חותמו על התפתחותה וצביונה של רמת גן. בין הפרויקטים שהוקמו וקודמו בזמנו: פארק הספארי, קניון איילון ומתחם בורסת היהלומים.
בבחירות למועצת העיר בשלהי 1983 כשל פלד ולא נבחר, ואף כי חבריו לחצו עליו להמשיך בפעילות המוניציפלית ברמת-גן, התלבט בין פעילות כזו באופוזיציה ואפשרות לכבוש את ראשות העיר בחזרה, לבין מעבר לפעילות בשטח אחר שהיה קרוב ללבו - הקמת יישוב ומרכז חינוכי לתנועת המכבי העולמי שבראשה עמד, באזור מודיעין - ארץ המכבים.
בשנים 1973 עד 1986 כיהן ד"ר פלד כיו"ר תנועת המכבי העולמי, כיו"ר הוועד המארגן של שלוש מכביות וכיו"ר כפר המכביה. באותה תקופה שימש גם כחבר הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.
בשנת 1983 היה מיוזמי היישוב מכבים והמוסד החינוכי של תנועת המכבי העולמי. פלד אף נמנה עם המתיישבים הראשונים במכבים, בו הוא התגורר מאז הקמתו. מכבים, שהיה ראשון בחבל ארץ זה, משך אחריו את היישובים רעות ומודיעין (כל השלושה אוחדו בשנת 2003 לעיר אחת), ויישובים נוספים.
בשנת 1997 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת-גן. על שמו צומת ברמת גן (מפגש הרחובות בן-גוריון ואבא הלל), הספארי ברמת-גן וכן רחוב במכבים-רעות.
- סיפורי חסידיים
אברך אחד, שהיה סמוך על שולחן חותנו, שאל את הגאון הצדיק רבי יצחק מאיר מגור זצ"ל, בעל "חידושי הרי"מ", אם כדאי שבעודנו "אוכל מזונות" בבית חותנו יעשה לו איזה מסחר, בשביל להתרגל מעט בעסק, ויקים "טוב תורה עם דרך ארץ".
אמר לו הרבי: (האדמו"ר הראשון לבית חסידות גור): "הנה יעקב אבינו היה "איש תם יושב אהלים" (בראשית כה', כז').
על התורה ועל העבודה, ואם-כן למה נתפעל יצחק ממה שעשו היה שואלו "כיצד מעשרין את התבן", וכדומה? הרי אף אם עשו שאל זאת באמת ולא במרמה, במה נחשב דבר זה לעומת עבודת יעקב אבינו? אלא שיצחק היה סבור שיעקב הוא איש בטלן ואינו בקי ברמאות, וכמו שכתב רש"י: "איש תם – כליבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם", ולכן אין רבותא שהוא עוסק בתורה ובעבודה.
אבל עשו היה "איש שדה" ועוסק בענייני העולם, ואף-על-פי-כן שאל "כיצד מעשרין" וכו', על-כן היה זה חשוב ליצחק יותר מעבודת יעקב. ולפיכך כשבא עשו אחר-כך וסיפר ליצחק את מעשה הערמה שעשה לו יעקב בברכות, אמר אז יצחק: עכשיו אני רואה שיעקב בקי בענייני רמאות עוד יותר ממך, ואף-על-פי-כן הוא עוסק יום ולילה בתורה, אם כן הרי הוא חשוב יותר ממך, לכן "גם ברוך יהיה" (בראשית כז', לג').
*********
הצדיק רבי יחיאל מיכל מזלוצ'וב נהג לסובב בקהילות ישראל ולדרוש באזני הרבים. בראש ובראשונה היה מתעכב בדרשותיו על שיפור המידות ועידון היחסים שבין אדם לחברו. עם זאת נמנע כל הימים מלדבר סרה על יהודי, והשתדל תמיד לדון את האדם שחטא לכף זכות...
פעם באו אצלו כמה ממקורביו וסיפרו לו, שחבורת יהודים החלו מתכנסים לאחרונה בבית אחד ומשחקים שם הקלפים רוב שעות הלילה.
קדרו פני הצדיק לשמע סיפור המעשה, אך נמנע מלדון את חבורת הקלפנים לכף חובה וכה אמר למקורביו: יהודים אלה מבקשים, ככל הנראה, לעבוד את הבורא יתברך שמו, בכל שעות היום והלילה. לכן הם מרגילים עצמם בימים אלה להיות ערים בשעות הלילה: ולאחר שהרגל זה ייעשה קבוע אצלם, יקדישו בעזרת ה' את זמנם הפנוי לעבודת הבורא ויעשו תשובה שלמה...
- מהנעשה והנשמע ברמת-גן
נחנך אשכול גנים עמית
תושבי שכונת קריניצי מתחדשים באשכול גנים חדש ובו ארבע כיתות גן מתקדמות, מהנות ובעיקר תואמות למודל החינוך החדשני בעיר. באירוע מקסים נחנך אשכול הגנים החדש, השלישי בעיר, על שם מאיר עמית ובו ארבע כיתות גן המיועדות לילדים בגילאי 6-4. כיום לומדים באשכול כ- 105 ילדים וילדות הנהנים ממתקנים חדישים ומודרניים, צוותי חינוך מקצועיים ויחס אישי לכל ילד וילדה. ילדי הגן, אשר נכחו בחניכת האשכול, נטלו חלק פעיל באירוע והביעו את שמחתם בריקודים ובשירה. האשכול החדש הוקם במטרה להנגיש את מערכת החינוך לגיל הרך עבור תושבי שכונת קריניצי החדשה והוא תואם את מודל החינוך החדשני "הגן הזה הוא אני".
הכירו: פארק קונוביץ
ברחוב בר לב, לצד שכונת קריניצי, הוקם לו פארק חדש על שם חיים קונוביץ, יקיר העיר רמת-גן. הפארק המשתרע על כ- 30 דונם מתאפיין בשטחי נוי נרחבים, עצים וצמחייה מגוונת. בפארק החדש והאטרקטיבי ייהנו, תושבי האזור ותושבי רמת-גן בכלל, משלל חידושים מתקדמים ובעיקר יופי של טבע. הפארק הירוק והיפיפה מתאים לבילוי בכל הגילאים ולכל המשפחה. הפארק מוקף שבילי הליכה ושבילי אופניים, בנוסף לשני מתחמים המכילים מתקני כושר מתקדמים ליישום אורח חיים בריא וספורטיבי ושיפור איכות החיים.
מחיר למשתכן ברמת-גן
הוועדה המקומית אישרה לאחרונה את המתחם הראשון בפרויקט הלאומי של "מחיר למשתכן" ברמת-גן, כאשר רבע מהדירות בו הוקצה עבור תושבי העיר. במסגרת הפרויקט תיבנה שכונת מגורים חדשה על דרך שיבא, בסמיכות לקריית החינוך החדשה, ותחבר בין השכונות המבוקשות קריית קריניצי ורמת אפעל. במסגרת המתחם הראשון יוקם מתחם מגורים הכולל חמישה בנייני מגורים בני 160 דירות, מעל קומת מסחר וחניון תת קרקעי. על הפרק ממתין מתחם סמוך נוסף לאישור הוועדה המקומית, שיכלול חמישה בניינים בני 237 דירות.
גאווה רמת-גנית
אלון לוייב, תלמיד כיתה יא' מתיכון מקיף רמת-גן, זכה במקום הראשון באליפות גרמניה הפתוחה בגיו' ג'יטסו, למשקל עד 55 ק"ג עד גיל 18. זכייה זו מצטרפת להישג המרשים שרשם אשתקד, עם זכייתו בגביע המדינה למתמודדי אמנות הלחימה עד גיל 18. אלון מתאמן מגיל 4 בגיו' גיטסו. למרות האימונים המפרכים, הוא תלמיד מצטיין וחבר במועצת התלמידים של בית הספר. המחנכת של אלון לוייב, רון רשף: "מדובר בנער נעים הליכות, שלוקח חלק פעיל בפעילויות הכיתה וחביב על התלמידים וצוות המורים. אלון קיבל תעודת הצטיינות בלימודים על השקעה, ורצינות המשמשים דוגמה חיובית לחבריו בכיתה. אנחנו גאים בו על הישגיו, תומכים במאמציו הרבים ומאחלים לו בהצלחה".
יוזמה: אפודים זוהרים לרוכבים
עקב ריבוי תאונות הדרכים בהם מעורבים בני נוער הרוכבים על אופניים חשמליים ברחבי הארץ, החלה עיריית רמת-גן בפיילוט ראשוני מסוגו, שבמסגרתו תחלק אפודים זוהרים לתלמידי כתות יא'-יב'. מהלך זה הינו חלק מתכנית עירונית כוללת למניעת הקטל בדרכים ולשמירה על חיי ילדי העיר הרוכבים על אופניים חשמליים. הפעילות נולדה בעקבות יוזמה של תושב העיר, מישה גרינברג, פעיל "אור ירוק" ברמת-גן, שפנה אל עיריית רמת-גן עם ההצעה לחלק אפודים זוהרים לילדי העיר. בעירייה הרימו את הכפפה, ורתמו את תנועת הצופים בעיר לטובת הנושא. במהלך החודשים הקרובים תחלק העירייה למעלה מ-3,000 אפודים זוהרים לכל תלמידי יא' ויב' הלומדים ברמת-גן.
רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]