רמת-גן עירי - לעלון 17 המלא >>
- ישראל זינגר
ראש עיריית רמת-גן
קוראות וקוראים יקרים,
חג פורים שחל החודש הוא חג יפהפה המאחד את כלל המשפחה ובפרט את הילדים, אשר מתחפשים וחוגגים וחווים חוויות מעצימות. אנו כהורים, תפקידנו להעניק להם את כל הכלים לצבור חוויות מהחג המיוחד. בעירנו, המבורכת בלא מעט ילדים, ניתן דגש מיוחד לכך והעירייה בראשותי תקיים בעזרת ה' פעילויות עליהם יוכלו תושבי העיר להתעדכן באמצעי התקשורת. בכלל הפעילויות אשתתף בניהם גם האירוע המרכזי בכפר המכביה ואירועים נוספים.
מעבר לכך, ברצוני לציין דווקא את מעורבותם הייחודית של ילדי העיר בניהולה. כך לדוגמה, איתי תמרי, תלמיד בית ספר נטעים, פנה אלי בבקשה לבנות סקייטפארק ברמת-גן. אהבתי את הרעיון ולפני כחודש נפגשנו. ביקשתי מאיתי שיצטרף לצוות המתכננים לבחירת המיקום הנכון ביותר למתחם ואף להגדרת אופיו, כך שיהיה גם מהנה וגם בטוח. איתי לא היסס ולשמחתי, מייד הסכים להצטרף.
אני גאה שיש לנו ילדים כאלו בעיר, ואני שמח שבצוות התכנון ישתלב תלמיד בעל יוזמה וביטחון שיביא זווית חדשה וצעירה לתכנית. אין ספק שכולנו נרוויח מכך.
ובנימה זאת נזכיר את מה שפרסמנו בשבועות האחרונים: בעוד כשנתיים עירנו המיוחדת תחגוג 100 שנה להיווסדה. בלי לפרט נוכל לציין כי לתושבי העיר מחכות שלל הפתעות ואירועים שיציינו את התאריך הגדול.
בברכת חג פורים שמח
שלכם ובשבילכם,
ישראל זינגר
ראש העיר
- דבר העורך | הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת
משנכנס אדר מרבים בשמחה, כך אמרו חז"ל על חודש זה בו אנו מציינים את חג הפורים. באופן אישי, שמח אני מאוד בחג הפורים. הילדים מתחפשים, משלוחי המנות נשלחים וכל ערי היהודים צהלה ושמחה.
עירנו רמת גן התברכה בשמחה מיוחדת בפורים וזוכים אנו לראות מידי שנה את המוני הילדים המחופשים מתהלכים ברחובות העיר כשעל ידיהם משלוחי מנות עמוסים בכל טוב.
מעבר לכך, אני חושב שיש דבר מיוחד בפורים – האחדות. כל היריבויות נשכחות ותחתם נוצרת שמחה מיוחדת במינה – שמחת הפורים. אני מברך את ציבור התושבים היקר בחג פורים שמח ומבדח ושתזכו ל'עדלידע' למהדרין.
במרכז הפורים עומדת מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים שאין עניין חברתי מזה. כאשר אנו כחברה, מסייעים לחלשים, הדבר הופך אותנו אישית לאנשים טובים יותר.
בנימה זאת נזכיר לציבור הקוראים כי בגיליון החודש הבא של חג הפסח, נפרסם את שאלות הקוראים בנושאים שונים בענייני חג הפסח. כל המעוניין להציג את שאלותיו, יוכל לשולחם למייל המערכת הנמצא בסוף העמוד הראשון. נשתדל לענות על השאלות ולפרסמם במדור "שאל את הרב" בגיליון הבא שכאמור יופץ בערב פסח.
בהזדמנות זאת נציין כי הגיליון הבא בעז"ה יתפרסם בחג הפסח, ויהיה מלא בהלכות, פרפראות וחידושים שלבטח יענגו את שולחן החג בכל אחד מבתי תושבינו היקרים.
בברכת חג פורים שמח
צבי שינפלד
- נצחיות ימי הפורים ומגילת אסתר | הרב יצחק בן יוסף, ראש בית המדרש 'תורה או"ר' ורב בית הכנסת 'מנחת חובב' ודיין בבית הדין לגיור
חג פורים נראה במבט ראשוני כחג קליל, אולם חז"ל התייחסו אליו באופן רציני במיוחד. ביחס למגילת אסתר, נאמר שתישאר לנצח, זאת בניגוד לכתבי קודש אחרים. במגילה נאמר: "וְזכְִרָם לֹא יָסוּף מִזּרְַעָם". על – פי זה דרשו חז"ל: "כל המועדים יהיו בטלין, וימי הפורים לא יהיו בטלים לעולם".
ועוד מובא בירושלמי: "רבי יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשת ספרי תורה אינם עתידין ליבטל ... אף מגילת אסתר לא תבטל". מהו הפירוש שספרי הנביאים עתידים להיבטל? כך כותב הרמב"ם בעניין זה: "כל ספרי הנביאים והכתובים עתידים ליבטל. חוץ ממגילת אסתר, והרי היא כחמישה חומשי תורה שאינן בטלים לעולם שנאמר: '...קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף".
הסבר אחר לכך הוא שלא ייבטל שום ספר, כי אין ספר שאין בו לימוד; אלא הכוונה היא שתיבטל חובת הקריאה בשאר ספרים, בעוד שחובת הקריאה במגילה לא תיבטל מלקרות אותה בציבור. בתשובת הרשב"א מוסבר כי כל המועדים לא הבטיח הקדוש ברוך הוא שלא יגרום החטא לכך שיהיו בטלים באחד מן הימים, אבל ימי הפורים הבטיח הקדוש ברוך הוא שלא יעברו וזכרם לא יסוף מזרעם.
רבי שלמה אלקבץ, בספרו "מנות הלוי". הסביר זאת אחרת. בפירוש המילה לבטל יש שתי משמעויות: משמעות אחת — ישכחו, יעקרו, לא יוסיפו להתקיים, ופירוש שני - שהדבר לא יהיה חשוב, כמו הביטוי "בטל בשישים". כשנאמר כי המועדים יתבטלו לעתיד לבוא, אין הפירוש שלא נקיים מצוות סוכה או נאכל חמץ, אלא שלעתיד לבוא הנסים והנפלאות יהיו כל כך גדולים, עד שיעיבו על הנס של יציאת מצרים, כפי שכתוב בירמיה: "וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּניֵ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּניֵ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת". משום מה חג הפורים מתקיים לעתיד לבוא? משום סוג הנס המיוחד שהיה בימים אלו, שהנס היה מוצפן בדרך הטבע וכאלו יהיו גם הנסים לעתיד לבוא.
אף על פי שאסתר הייתה דמות מרכזית בכל מעשה הפורים, היא השתדלה למעט עצמה ולימדה את ישראל להכיר במעשה ה'. אסתר השתתפה בצום שלושה ימים, למרות שהצום גורם לחולשה ולכיעור והרי היא רצתה להגיע למלך והיה עליה להיראות במיטבה. אלא שרצתה להראות לעם ישראל שלא יסמוך על יופייה אלא על ה'. מעשי אסתר לימדו את עם ישראל לדורות לראות את השגחת הבורא במעשים הפשוטים המתרחשים בכל עת וזמן, הרעיון הזה, של יד ה' המלווה את האדם בכל מעשיו, מבוטא היטב בסיפור הבא:
לילה אחד חלם אדם חלום. הוא חלם שהוא הולך על שפת הים ומטייל עם אלוקים. מולו בשמיים הבזיקו תמונות מחייו. בכל תמונה שהבזיקה בשמיים הבחין בשני זוגות עקבות שהיו בחול. זוג אחד שלו, והשני של אלוקים. כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות שבחול. הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של עקבות לאורך הדרך. הוא הבחין גם כי דווקא בתמונות העצובות והאומללות בחייו נשנה הדבר. פנה האדם אל אלוקים ואמר: "אלוקים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי לאורך כל הדרך, אך הבחנתי כי בתקופות הקשות של חיי. צעדתי לבד. אינני מבין מדוע דווקא בזמנים שנזקקתי לך ביותר, עזבת אותי".
ענה לו אלוקים: "בני היקר, אוהב אותך אני ולעולם לא אעזבך. באותן תקופות שבהן היה רב סבלך, כשאתה רואה רק זוג אחד של עקבות — לא היו אלה עקבותיך, היו אלה העקבות שלי כשנשאתי אותך". כך הוא ראה בחלומו, והבין שהשגחת הבורא ליוותה אותו תמיד. ואין לך תקופה גדולה יותר מתקופתנו – אנו שהתרחשו בה אירועים רבים לעם ישראל שאין ערוך לחשיבותם, ועל חשיבה זו כחשיבתה של אסתר אנו מצוּוִים.
- עשה לך רב
ש. מה פרוש שבת זכור?
ת. שבת פרשת "זכור" היא לעולם בשבת שלפני פורים. מוציאים שני ספרי תורה. הספר ראשון על פרשת השבוע "תצווה" ובספר התורה השני פרשת "זכור". ותמיד בשבת הסמוכה לפורים, כדי לסמוך זכירת עמלק למחיית המן שהוא מזרעו. פרשת זכור יש אומרים שהיא מדאורייתא (וכך נהוג בקהילות ישראל) ונוהגים שגם נשים ישמעו את הפרשה בבית הכנסת – לשמוע מפי בעל הקורא. מפי בעל הקורא בתורה - יוצאים כולם ידי מצוות הזכירה. מצוות צריכות כוונה, ולכן צריכים לכוון בקריאת פרשת "זכור" לקיים את מצות מחיית עמלק.
ש. מה הוא מנהג מחצית השקל?
ת. נוהגים בערב פורים לפני קריאת המגילה לתת מחצית "השקל". והנוסח הוא: "זכר למחצית השקל".
ש. כמה כסף ערך מחצית השקל?
ת. מנהג אשכנז: עבור כל אחד ואחת מבני המשפחה – 3 מחציות של שקלים. מנהג ספרד: עבור כל אחד מבני המשפחה מגיל מצוות. ערך מחצית השקל: כ-36 ₪ .
ש. "עשרת בני המן" קוראים כל הקהל או "בעל הקורא בלבד"?
ת. נוהגים: שכל אחד בשקט קורא לעצמו, אפילו מתוך מגילה מודפסת. ואחרי כן מפי בעל הקורא.
ש. החמצתי ולא שמעתי מילה / פסוק מבעל הקורא, כיצד אנהג?
ת. ישלים עד שיגיע לבעל הקורא, משלים אפילו מתוך מגילה מודפסת (לא כשרה)
ש. מה הדין כשאין מניין, כיצד אנהג?
ת. כל אחד יקרא לעצמו.
ש. הקורא לאחרים, אחרי שהוא עצמו יצא. וכן כיצד ינהג בקריאה לנשים?
ת. גם מי שיצא כבר מחיוב קריאה במגילה, יכול לקרוא ולהוציא את השומעים מנהג שהקורא מברך אפילו אם כבר יצא.
קורא בבית לאשתו לאחר ששמע ויצא בבית הכנסת, מברכת האשה "לשמוע מגילה" ולא בנוסח "על מקרא מגילה".
קורא לקבוצת נשים לאחר שהוא כבר יצא מקריאת מגילה, יברך "לשמוע מגילה".
יש אומרים הקורא לאחרים, לאחר שהוא בעל הקורא יצא כבר ידי חיוב. השומעים מברכים לעצמם ולא הקורא. (משנה ברורה).
ש. מתי זמני קריאת מגילה?
ת. בפורים פעמיים: פעם בלילה ופעם ביום. בלילה מצאת הכוכבים עד עלות השחר. וביום מנץ החמה עד שקיעת החמה.
ש. האם אישה יכולה להוציא נשים אחרות בקריאת מגילה?
ת. נשים חייבות בקריאת מגילה, אך אינם יכולות להוציא. אישה יכולה להוציא את חברתה, אבל לא נשים רבות.
ש. קטן לפני בר מצווה יכול להוציא בקריאת מגילה?
ת. קטן שהגיע לגיל חינוך חייב בקריאת מגילה, אך אינו יכול להוציא. בשעת הדחק כשאין מי שיקרא, יכולים לצאת על ידי קריאת קטן שהגיעה לגיל מצוות.
ש. כיצד נוהג האבל בשנת האבלות במצוות משלוח מנות?
ת. אבל על מות אביו ואמו י"ב חודש אין שולחים משלוח מנות. אבל על מות יתר הקרובים 30 יום. האבל עצמו חייב לשלוח מנות על ידי שליח. (אפילו בתוך השבעה).
- תושב אחד בחודש | סיור ברחובות רמת-גן
זר לא יבין זאת, אך העיר רמת גן אהובה על תושביה. כל אחד יחזיק בזיכרון טוב מהעיר, גם אם עזב אותה לאחר נישואיו # לרגל חג הפורים, יצאנו לתור את העיר ולשמוע את תושביה # התוצאות? מפתיעות
:..... מר נגבי משה. וכן עוד ועוד.
את הסיור אנו פותחים, איך לא, בשכונת עמידר. דווקא שכונה זו, הגובלת עם העיר בני ברק, עברה כל כך הרבה בעשרות השנים האחרונות ונראה שדווקא עכשיו מגיעה היא לפריחה מחודשת. "אני נמצא כאן כבר עשרות שנים", אומר מר אטיאס יעקב, תושב השכונה. "אפשר לומר שהמצב הנוכחי הוא המצב שאני הכי מרוצה ממנו. אולי זה בגלל חיי האישיים, אבל אני בטוח שגם המצב הכללי כאן השתפר מאוד ועל כך יש לומר תודה רבה לראש העיר".
התחנה השניה שלנו היא רחוב הרואה הגובל בעיר בני ברק. שם מתגוררים חרדים לצד חילונים, דתיים לצד מסורתיים בהרמוניה נפלאה ובלי מחלוקות. "אני כחרדי מודרני", אומר מר רוזנפלד חיים, "נהנה מאוד להתגורר כאן. מצד אחד קרוב להורים בבני ברק ובשבתות אני יכול ללכת ברגל להתארח, ומצד שני, ההווי כאן הוא אחר: מכיל יותר, מקבל יותר ואיכותי לטעמי הרבה יותר".
אנו ממשיכים לשכונת מרום נווה שלא רחוקה משם, שם אנו פוגשים את גב' שושנה גבאי, תושבת השכונה. "אנחנו מאוד מרוצים", היא מבקשת לומר. "השכנים פה נוחים, התשתיות מצוינות והפארק בכלל משפר את איכות החיים לאין ערוך". דבר אותו מבקשת שושנה לציין הוא העובדה כי השירותים הציבוריים תוכננו במרכז השכונה. "אין צורך בכלל לחצות כביש אחד בשביל להגיע למרכז המסחרי ולפארק. הכל ליד הבית. אני יכולה לשחרר את הילדים לשחק עם חבריהם ללא כל חשש".
לא רחוק משם, נמצאת שכונת נחלת גנים. לא רבים יודעים, אך יקב ברקן הידוע, נוסד ברחוב מנחם יצחק לוין בשכונה תחת בשם "יקב שטוק" ובשנות השמונים עבר לעיר נתניה. גב' נאוה כהן, תושבת השכונה, מבקשת דווקא לציין את עובדת קרבתו של היקב לתל אביב, "אני עובדת מידי יום בתל אביב, ולא מרגישה שאני מתגוררת בעיר אחרת. זה ממש צמוד".
את הסיור אנחנו מסיימים בשכונת היוקרה "תל גנים", שם בבתי צמודי קרקע אריסטוקרטיים, שוכנים להם תושבים מרוצים, מהם גם עשרות שנים במקום. בשכונה גם ידוע ''גן הלוחמים'' על שם לוחמים תושבי השכונה שנפלו במערכות ישראל. "התשתיות כאן מעולות", אומר מר אלי לוי, תושב השכונה. "אנחנו מאוד מרוצים ואין תלונות", הוא חותם.
- סיפורי חסידים
מנהג בישראל ובפרט בישיבות ובמוסדות תורניים, בחודש אדר למנות ליום פורים "רב" (פירים שפיל) מיוחד וכן "שופטים" ו"שומרים" ו"מנהיגים". ויהי בימי הרב הקדוש רבי צבי מזידיטשוב עשו להם בני הקהל של זידיטשוב בפורים ל"שר המדינה", המחוקק חוקים ומשפטים, את בן אחיו של רבי צבי, הרב רבי קופל, הוא יהיה "השר", השר בחר לו "יועצים" מהקהילה החסידית יראי שמים ואנשי שם ידועים, והם נהגו בו בכבוד מלכות.
ויבוא רבי קופל לבית דודו הרב הקדוש רבי צבי לבוש במלבוש "שר המדינה", הוא ו"יועציו", שהיו כולם שתויי יין כמובן. דודו הקדוש נהג גם הוא בו כבוד מלכות, והפציר בו כי יצא "דבר מלכות" מלפניו לבטל גזרת מס-הנרות ומס-הבשר, שנגזרה באותה שנה. ויאות לו ה"השר" לדבר הזה. ויוסף הרב לבקש מבן אחיו, כי יבטל את הפקודה לקחת אנשי-חיל מיהודים, ולא אבה להסכים לו, וידבר אליו דודו הרב, קשות ורכות ויפצר בו בכל לשון של בקשה שיסכים לכך לבטל גזרת גיוס אנשי-חיל מהיהודים, והוא לא רצה בשום אופן. ערלה אזנו משמוע.
לא הועילו כל הבקשות וההפצרות. הלכו אליו החסידים, ודברו איתו גם אמה קשות ורכות, והוא באחת: לא ולא... וילך דודו הקדוש ממנו בחרי אף, ולא אבה להביט אל פניו כל יום הפורים. למחרתו יצא יינו מאתו, וישאלוהו כל החסידים: - מה זה היה לך אתמול, אשר בזית דברי קדוש רבנו?
וישבע: חי השם שאינני זוכר מכל הנעשה עמדי יום אתמול, וכל אשר סיפרו לי היה בעיניו כדבר חדש, ולא האמין בנפשו כי כל ארע לו אתמול.
ובאותה שנה נתבטלו על ידי הממשלה מס-הנרות ומס-הבשר! ואולם גזרת אנשי-חיל מישראל לא נתבטלה. וירא כל העם כי מהשם הייתה זאת.
- פרפראות לשולחן שבת קודש | מדרשי חז"ל
"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה" (ב, י)
הואיל ואסתר הסתתרה שלוש שנים, וכשגילוה התנגדה ונלקחה למלך בעל כורחה, חשש מרדכי שהמלך יכעס עליה ועל משפחתה ועמה, וציווה עליה שתסתירם. ולאחר מכן, אף שהתקבלה בחיבה ובטל טעם הציווי, המשיכה אסתר לשמור עליו מתוך אמונת חכמים. אבן עזרא: מרדכי חשש, שאם יוודע למלך שהיא יהודיה, יכריחנה לנטוש את תורת ישראל, ויעמוד על כך שהיא תאכל מאכלות אסורות ותחלל שבת ומועד. לפיכך הורה לה לשמור בסוד את מוצאה. לא ידעו שהיא יהודיה, ולא ישימו לב לכך שאינה נגאלת במאכלות אסורות ונמנעת ממלאכה בימי שבת וחג.
"ובהגיע תור אסתר בת אביחייל דוד מרדכי" (ב, טו)
כל מי שנקראה אל המלך שינתה את שמה לשם נאה ומושך, שנאמר: "כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם" ובהגיע תור אסתר, לא שינתה את שמה הקודם.
"ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" (ב, טו)
בגמרא (מסכת מגילה יג' ע"א) שאסתר ירקרוקת הייתה, וחוט של חסד משוך עליה. וזהו שנאמר כאן, שהייתה אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה. מקשה הגאון מווילנה, הרי נאמר עליה שהייתה יפת תואר וטובת מראה? מתרץ הגאון: שמרוב צערה על הלקחה לבית אחשוורוש, איבדה יופיה. ואף על פי כן, היה חן על פניה. מדרש: בדרך הטבע אין לך דבר המסלק ומונע מציאת חן כמו הדאגה והצער, ונשיאת חינה היה בנס מהקב"ה!
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" (ג, ב)
אבן עזרא: מדוע סיכן מרדכי את עצמו ואת כלל ישראל? הן יכול היה שלא להיראות לעיני המן? מתרץ רבינו אלקבץ: חכמינו מנו שני קיטרוגים על עם ישראל שמחמתם נגזרה הגזירה: שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ושנהגו מסעודתו של אחשוורוש. קיטרוגים אילו תוקנו בידי מרדכי ואסתר. מרדכי, במה שמסר נפשו שלא להשתחוות להמן ולצלם על חזהו, ואסתר - במה שהתנזרה ממאכל המלך שנים עשר חודש ולא אכלה אלא זרעונים.
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים"
פרשת שכירת מחיית עמלק סמוכה לפרשת "כי תבוא אל הארץ", חז"ל אמרו: ארץ ישראל נקנית ביסורין, וכשם שבלכתכם לארץ ישראל, בעלותם ממצרים, בא עמלק לצערם, כך בכל עת קיבוץ גלויות כשרוצים לבוא לארץ ישראל, עמלק מזדמן להם בדרך, " וכאשר עינינו רואות היום תמיד, ירא ה' וישפוט". עוד נאמר, עמלק בא ולחם עם ישראל ברפידים, דרשו חז"ל: שרפו ידיהם מן התורה, לפיכך נצטווינו לזכור מלחמתו, כדי להתאזר עוז במצוות, ולא לרפות בהן ידיים. לפיכך נסמכה לכך פרשת הבאת ביכורים, לומר לך שבעבור אשכול ענבים אחד, רימון או שיבולת, ראוי לקדם ולעלות לירושלים ולהבאת ביכורים!
פרשת תצווה: "ואתה תצווה את-בני ישראל" (כז,כ)
אמר משה: ריבונו של עולם משבעים אומות אין אתה מצווני על אחת מהם אלא על ישראל? אמר לו הקב"ה: לפי שהם חביבים עליי מכל האומות והם סגולתי ובהם חשקתי ובהם בחרתי, שנאמר: "ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה" (דברים יד, ב) מדרש תנחומה.
אומר הגאון מווילנה: שמו של משה לא נזכר בפרשה זו, כי באותו שבוע שקוראים בתורה את פרשת תצווה: חל תמיד יום שבעה באדר – יום פטירתו של משה רבינו.
"ואתה תצווה" אומר רבי זלמן סורוצקין: דווקא בפרשה זו, לא מוזכר שמו של משה, נקבעה להיקרא בשבוע שבו חל יום הולדתו ויום הסתלקותו, כדי להדגיש את אופייה של אמונת ישראל, שלא העמידה את המנהיג איש האלוקים במרכז עשייתה ועבודת השם שלה. להבדיל מאמונות זרות שכל חגיהן ומנהגיהן מתמקדים מסביב לימי ההולדת והמיתה של מחולל דתם.
- מהנעשה והנשמע ברמת-גן
מגשרים צעירים ברמת-גן
מחלוקות, חוסר סבלנות, אי הסכמה, אלימות מילולית ופיזית. קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מחיינו ובשנים האחרונות אף חלה הקצנה באופי השיח הציבורי בחברה הישראלית, על רקע הבדלי דת, גזע, מין ודעות פוליטיות. במטרה לעודד שיח תרבותי אחר ולחזק את תרבות הגישור כבר בגילאים הצעירים, הושק בעיר פיילוט ייחודי של מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה, האגף לשירותים חברתיים בשיתוף אגף החינוך. במסגרת הפרויקט התקיים קורס הכשרת מגשרים צעירים בהשתתפות 20 תלמידים מכיתות ו' בבית ספר "רמת-חן". השיעורים המגוונים הותאמו לגילאים צעירים והועברו באופן חווייתי. התוכן הנלמד כלל, בין היתר, לימוד עקרונות גישור לפתרון קונפליקטים באמצעות תקשורת מקרבת בין צדדים חלוקים.
התחדשות עירונית במגוון דרכים
עיריית רמת-גן מעודדת התחדשות עירונית במגוון דרכים. בשנים האחרונות הפכו פרויקטים של תמ"א 38 לכלי ההתחדשות המרכזי ברחבי מדינת ישראל. על מנת להשתמש בתוכניות המתאר הארציות, תוך התייחסות לשינויים ולתיקונים שהוכנסו ובאופן מושכל המותאם למדיניות העיר, אושרה לאחרונה תוכנית שצפויה להשליט ודאות תכנונית בכל הנוגע לפרויקטים של תמ"א 38. את התוכנית, שכותרתה "מדיניות מאושרת ליישום תמ"א 38 ברמת-גן", יזמה עו"ד אביבית מאור נמרודי, סגנית ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובניה. התווית מדיניות חדשה זו, יחד עם ראש העיר, ישראל זינגר ומחזיק תיק תמ"א וחבר הנהלת העיר, רמי פדלון, נועדה להמשיך ולמנף את ההתחדשות העירונית, תוך קידום ודאות תכנונית - הן עבור תושבי העיר והן עבור יזמים וקבלנים.
עמותת אלו"ט
בחודש האחרון התארחה בקפה עמנואל החברתי תערוכה של כפר עופרים מבית עמותת אלו"ט. הכפר הצנוע והחשוב מהווה בית ומרכז תעסוקה לאוטיסטים והעבודות הן פרי יצירתם של החוסים במקום. לכל יוצר שפה אמנותית ודרך ביטוי ייחודית משלו. "ביקרתי בתערוכה ואף קניתי תמונה ששבתה את ליבי", אמר ראש העיר זינגר. "תמיד האמנתי ששילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה היא הדרך הנכונה לממש את הפוטנציאל של כל אדם, כך שגם הם יוצאים נשכרים וגם החברה כולה".
תיכון "בליך"
ברוב של 58 תלמידים והורים בעד הטמנת תוואי הקו הסגול באזור צומת הירדן-אלוף שדה, מול 10 מתנגדים שהציעו תוואי עילי לקו, הסתיימה סימולציה בת כשלוש שעות שנערכה ב-8.12.17 בתיכון "בליך" ברמת-גן ועסקה באחד הנושאים הכי חמים בעיר. לסימולציה, שהיוותה את שיאו של תהליך למידה בו עסקה כיתת המצוינות "נחשון" בשלושת החודשים האחרונים, הגיעו עשרות תלמידים והורים נרגשים, עובדי עירייה ונציגי תקשורת. את משחק הסימולציה ליוותה מקרוב חברת "אינגניו - מרכז ללמידה משמעותית" (שהקים יורם קוהן, מחנך בבית הספר "ארנון"), המתמחה בארגון וניהול משחקי סימולציה.
בית קפה חברתי
בית קפה חברתי במיקום הכי שווה ברמת-גן. בשיתוף פעולה של האגף לשירותים חברתיים בעירייה ומחלקת הצעירים באגף החינוך, ותחת ניהול חברת מפעלי בית עמנואל, החל לפעול בית הקפה "עמנואל - קפה שווה", ברחוב ביאליק 40 (מול בניין העירייה). ביום שלישי ה-19.12.17 התקיים במקום אירוע השקה חגיגי במעמד ראש העיר, ישראל זינגר, במהלכו הדליקו הנוכחים הנרגשים נר שמיני של חנוכה. בית הקפה החדש, שכבר נהנה מתנועה ערה של לקוחות, מהווה מסגרת תעסוקתית מסייעת עבור בני נוער ובעלי מוגבלויות, במיזם חברתי ראשון מסוגו בתולדותיה של עיר הגנים. במקום מוצע תפריט נרחב שכולל ארוחות בוקר, סלטים, סנדוויצ'ים, משקאות חמים וכיו"ב.
רמת-גן עירי עלון תורני חודשי לתושבי רמת-גן והסביבה. יו"ל על ידי הרב צבי שינפלד, יועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת. מייל לתגובות והצעות: [email protected]