ראשי | מתחברים לקהילה | דת ומסורת | רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים | רמת-גן עירי - גיליון מספר 1 רמת-גן עירי - עלון תורני לתושבים

רמת-גן עירי - גיליון מספר 1

רמת-גן עירי - לעלון 1 המלא>>


 

  • ישראל זינגר
    ראש עיריית רמת-גן


    קוראים וקוראות יקרים,

    ברכות שלוחות לכל העוסקים במלאכה, עם יציאתו לאור של הגליון הראשון של'רמת-גן עירי'. כמי שמחובר ברמה האישית למורשת ישראל ולמסורת היהודית, אני רואה חשיבות רבה במידעון זה הצפוי להביא אליכם מדי שבוע מידע על הנעשה בתחומי הדת והמסורת בעיר.

    הפעילות הרבה שמבצעת העירייה, הן בהיבט התוכן והתרבות היהודית והן בהיבט התשתיות לשירותי הדת בעיר, היא רק חלק קטן מכלל העשייה העירונית שאני שמח ונרגש לראותכם כחלק בלתי נפרד ממנה.

    לאחרונה פגשתי תושבים רבים באירועי ההקפות השניות, שנערכו בארבעה מוקדים שונים בעיר. בכל מוקד שכזה, דיברתי על החשיבות הרבה שיש היום לאחדותו של עם ישראל, לחיבור בין כל חלקי העם ולגישור על הפערים הקיימים בין אוכלוסיות שונות.

    אמרתי את כל זאת, כי אני מאמין שקהילה חזקה היא קהילה המכבדת את כל חלקיה ומדינה חזקה היא כזו שבה כל אדם זוכה לכבוד, למקום משלו בחברה והוא יכול וצריך להשמיע את קולו, לצד הקולות האחרים.

    רמת-גן, לשמחתנו, היא עיר שונה בנוף הלאומי, המקיימת סטטוס קוו רב שנים המאפשר לכל אוכלוסיותיה להתקיים זו לצד זו בכבוד הדדי ובהערכה. העירייה ואנוכי נמשיך לפעול יחד, למען חיזוק הקהילה כולה, למען חיבור האוכלוסיות בעיר ולמען אחדותנו.
    זוהי אחת ממשימותינו החשובות ויכול נוכל לה.

    שלכם ובשבילכם,
    ישראל זינגר - ראש העיר רמת-גן


  • תושב אחד בחודש
    מה"הגנה" לבית הכנסת

    יקיר העיר ר' שמואל גורודצקי היה חבר בשורות ההגנה בגוש דן. הוא אף השתתף באימונים והכנות לקראת פלישה אפשרית של הנאצים בראשות הגנרל רומל לארץ ישראל |  עוד לפני קודם המדינה נאסר ע"י הבריטים בחדר שהשתייך לאצ"ל, אך תקופה קצרה לאחר מכן שוחרר על תנאי, רק כדי להיכלא שוב זמן קצר לאחר מכן, אחרי הפיצוץ במלון "המלך דוד" |  לימים היה חבר הנהלה בארגון בעלי המלאכה ברמת-גן ויו"ר תא בעלי המלאכה במפלגת הציונים הכלליים, ואף שימש כממלא מקום מפקד העיר |  ב 45- שנים האחרונות הוא משרת כגבאי וגזבר בית הכנסת "עץ חיים", ובמיוחד עבור "רמת-גן עירי" הוא מגולל את קורות חייו המרתקים

    שמואל גורודצקי

    אבי, דב גורודצקי, הגיע ארצה בשנת 1917 כחייל בגדוד העברי. הוא בחר להתיישב ברמת-גן והיה בן מייסדי הישוב. אמי, שנותרה בקייב, שמעה שאבי מחפש אותה, עלתה לארץ בדרך לא דרך, והמשפחה המאוחדת התיישבה בשכונת נווה-צדק בתל-אביב, שם נולדתי בשנת 1923. בשנת 1925 התיישבה המשפחה ברמת-גן, בברחוב יוסף הגלילי 18, ועד היום אנו גרים כאן עם ילדינו, נכדינו ונינינו (דור חמישי).

    גן הילדים היה ברחוב המעגל, הגננת הייתה אהובה לנדרס, בתו של הרב לנדרס זצ"ל. את לימודי בכתה א', התחלתי ב"צריף של ירחו", שמאוחר יותר הועבר לרחוב ביאליק לבית-הספר העממי, ע"ש בנימין גולדברג (אשר נרצח ביפו במאורעות תרפ"ט ועל שמו קרואה כיום שכונת תל בנימין), שם סיימתי את המחזור הראשון .במרוצת השנים קיבל בית-הספר את שמו הנוכחי "יהל"ם". את לימודי ב"גמנסיה הרצליה" נאלצתי להפסיק בתום שנתיים, על מנת לצאת לעבודה לעזור בפרנסת המשפחה.

    מגיל 10 עד 15 הייתי חבר ומדריך ב"מכבי צעיר", במועדון בגן "דוד המלך". כבר כשהייתי בן 15 הצטרפתי לשורת "ההגנה" בגוש דן, עברתי קורס מפקדים והשתתפתי באימונים ובהכנות לקראת פלישה אפשרית של הגרמנים בראשות רומל בקיץ 1942. בינואר 1943 התגייסתי לחיל הרגלים הבריטי (ה"באפס") למשך שנה. בשנת 1945 סיימתי בג'וערה קורס קצינים מטעם ה"הגנה". בשנת 1946 נאסרתי ע"י הבריטים בחשד להשתייכות לאצ"ל, נכלאתי בכלא בלטרון, ולאחר תקופה קצרה שוחררתי על תנאי. זמן קצר לאחר מכן, אירע הפיצוץ במלון "המלך דוד" בירושלים, ובאישון לילה נלקחתי מביתי בחזרה לכלא לטרון, אבל שוחררתי לקראת ראש השנה.

    בכ"ט בנובמבר (חנוכה) 1947, גויסתי לגדוד 33 בחטיבת אלכסנדרוני כמפקד מחלקה ברמת-אפעל. במאי 1948, עם הקמת המדינה, עברתי לתל-השומר לשמש כמפקד פלוגה בבסיס ההדרכה לטירונים. בשנת 1949 השתחררתי מהשרות הסדיר בדרגת סגן והמשכתי לשמש בתפקידי פיקוד שונים במילואים עד הגיעי לדרגת סגן אלוף.

    בשנת 1951 נשאתי לאישה את רעיתי אורה. ילדינו ונכדינו למדו גם כן בבית-הספר "יהלם". בחיי האזרחיים עבדתי במפעל לחומרי בניין שהקמתי בר"ג, בין השנים 1977- 1950 הייתי חבר הנהלה באירגון בעלי המלאכה ברמת-גן ויו"ר תא בעליהמלאכה במפלגת הציונים הכלליים. עם הקמת המשמר האזרחי בעיר, התגייסתי לשרת לתקופה קצרה כממלא מקום מפקד העיר. כמו כן, הייתי פעיל במפקדת פס"ח.

    משנת 1970 אני משרת כגבאי וכגזבר בית-הכנסת "עץ החיים" ברחוב ז'בוטינסקי 123 ברמת-גן; משנת 1996 חבר בהנהלת עמותת "ניצן", לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה, ובשנת 1997 נבחרתי ליקיר העיר רמת-גן.

 

  • פרפראות לשולחן שבת קודש / מוגש ע"י: הרב צבי שינפלד, רב ביהכנ"ס וקהילת "עץ חיים".

    פרשת נח

    “נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו"

    רש"י על פי התלמוד (סנהדרין ק"ח ,ע"א): מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן היה בדור של צדיקים,היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.

    שואלים חכמים: אחרי שהתורה מעידה על נוח, שהיה "איש צדיק תמים"- מי הוא זה המעז לדרוש את דברי הכתוב בגנותו של נוח? אלא – משיבים חכמי ישראל – נראה שנוח עצמו הוא שדרש כאן את דברי הכתוב לגנאי, מפאת גודל ענוותנותו, והוכחה לדבר :אין רש"י כותב "ויש מרבותינו דורשים אותו לגנאי", אלא מנסח בלשון סתמית: "ויש שדורשים אותו לגנאי..."

    רבי ישראל מטשורטקוב אומר: "ויש מרבותינו דורשין אותו לשבח, ויש דורשין אותו לגנאי" (רש"י), בעניין דורשין לגנאי, לא הזכיר רש"י "רבותינו", כי כל מי שדורש אדם לגנאי ואינו מלמד עליו זכות, אינו נחשב מרבותינו.

    "צוהר תעשה לתיבה"
    על פסוק זה אומר בעל ה"שפת אמת" - אפשר לדרוש גם כך: "תיבה" פירושה גם: "מילה". כאשר אדם עומד בתפילה לפני בורא העולם, עליו לדאוג שכלמילה היוצאת מפיו, תצא בשלימות ובבירור כאור בצהרים.

    זהו שאמר הכתוב: "יצהר" – מלשון צהרים, "תעשה לתיבה" - אמור כל תיבה ותיבה בבירור. גם המגיד רבי דוב-בער ממזריץ מפרש את המילה "צוהר" מלשון צהריים ואור גדול. לדבריו, מלמדנו כאן הכתוב בדרך הרמז, שעל האדם לעשות "צוהר לתיבה" - להקפיד שכל דיבור ודיבור היוצא מפיו יהא ברור ובהיר, עד שיאיר באזני השומע כשמש בצהריים.

    “והייתה הקשת בענן,וראיתיה לזכור ברית עולם" לדברי חכמים, מוזכרת המלה "ברית" בפרשת הקשת שלאחר המבול שש פעמים – כהגד ששת ימי בראשית, שבהם נברא העולם, אבל השבת אינה צריכה ברית, כיוון שהיא כשלעצמה "אות ברית" ככתוב: "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם, ברית עולם..."

    הפטרת נח

    “כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש" (ישעיה נ"ד, ו') ההרים – אלו ההורים, והגבעות - אלו האמהות, אפילו אם זכות האבות תמוש – לא תעמוד לכם, וזכות האמהות תמוטינה - גם הן לא תעזורנה, מובטח לכם שחסדי לא ימוש מאתכם – תישאר הזכות של ברית אבות (עפ"י שבת נ"ה, א' ראה תד"ה ושמואל).

 

  • הרב יעקב אריאל, רבה של רמת-גן

    פרשת נח
    לשם מה סיפרה התורה את כל פרטי הפרטים של המבול, משך ירידתו ושקיעת המים, התיבה וכל אשר בה? הרי מבול שני לא יהיה עוד? כפי שהתורה מעידה (בראשית פרק ט יב) וַיֹּאמֶר אֱ-ֹלהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם: (טו) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר: מבול שמימי אכן לא יהיה עוד. אולם האדם בבחירתו החופשית עלול להביא לעולם מבול לא פחות גרוע. לא רק מבול של אטום ומימן, לא רק מבול של פגיעה באוזון ושל שרפת אנרגיה בלתי מבוקרת והעלאת החום באטמוספירה, לא רק כילוי אוצרות טבע ומילוי היקום בפסולת רעילה, לא רק זיהום האוויר, מי התהום, הנחלים והנהרות, אלא מבול חמור הרבה יותר מכל אל, מבול של זיהום האווירה התרבותית הערכית והמוסרית, מבול של מתירנות וערעור כל ערך.

    המבול כשמו כן הוא: מבלבל. מוביל, מבלה. שיטפון של סחף עכור. ויכוסו ראשי ההרים. גם ראשיהם, מוחותיהם ולבותיהם של אנשים רמי מעלה עלולים להישטף בזרם העכור. ותיאר הכתוב (תהילים קז כו) יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.

    ההצלה מהמבול היא תיבת נוח. כל אחד מבני נח חייב ללכת בדרכי אביו הראשון ולבנות לעצמו תיבה. תיבה מוגנת מבית ומחוץ, כדי שמה שיחדור פנימה יעבור סינון קפדני. תיבה שתוכל לצוף מעל לגלים העכורים והזידונים. תיבה שבה יש סולם ערכים ברור: תחתיים במקומם, שניים במקומם, ושלישיים במקומם הראוי. כל אחד במקומו, זה תחתון וזה עליון. ונוסף לכל, הוא זקוק לסייעתא דשמיא. עליו לבקש מה' שיסגור בעדו, שיציל אותו מהמבול.

    "צוהר תעשה לתיבה" – נחלקו הדעות אם צוהר הוא אור פנימי, או חלון. הסוברים שהוא אור פנימי אוטמים את החלון ואינם מאפשרים לשום השפעה חיצונית לחדור לתוך התיבה .אולם יש סוברים שצוהר הוא חלון. לא כל האוויר בחוץ מזוהם, יש בו גם רוחות טובות ונקיות. אלא שצריך מסנן טוב. חלון תקין הוא חלון שניתן לאטום אותו בשעת הצורך ויש בו מסנן הבורר את האוויר הנכנס. לא כל זיהום ייכנס הביתה אלא רק האוויר הצח הטהור והבריא. פתיחות אינה פריצות. בית פתוח, הוא ראשית כל בית, הוא לא מקום פרוץ לכל הרוחות יש לו קירות, דלתות וחלונות שניתן לסוגרם לפי הצורך. כל בית יהודי יכול וצריך להיות מעין תיבת נח. שהאווירה בו תהיה אוירה חינוכית ותרבותית. שישמור את הדרים בו מן המבול החיצוני. ביתו של האדם הוא מבצר, בתנאי שיש שומר סף, מאבטח, שיש לו גלאי רגיש המונע כניסת חפצים מסוכנים.

    בימינו נסדקו חומות הבית. כלי התקשורת למיניהם, הרדיו והטלוויזיה, הטלפון והפלאפון, הפקס והאינטרנט חדרו הביתה ומערערים את יציבותו. יש להשתמש במכשירים אלו בצורה מבוקרת. צוהר תעשה לתיבה, גם אור פנימי וגם חלון שניתן לסוגרו ולפתחו לפי הצורך, שלא כל רוח פרצים תוכל לחדור פנימה.

    ובמיוחד הבית הציבורי - בית הכנסת ובית המדרש - הן מעין תיבות נח שלנו. הנכנס אליהם צריך להתנתק מאוירת החילון שבחוץ ולהפנים לתוכו את תיבות התפילה והתורה. את הפלאפון יש לנתק, את העיתונות (כולל עלונים) להותיר בחוץ, להסיר את האבק החיצוני ולהתמקד בתפילה ובלימוד התורה. היונה תמצא בהן מנוח ובהן ינוחו יגיעי כוח. הימים הנוראים אמנם מאחורינו, אך חסידים נוהגים לאחל עדיין זה לזה גמר טוב.

    בואו ונאחל אחד לשני "חסימה טובה".

     
  • הרב צבי שינפלד
    רב קהילת "עץ חיים"
    למען התושב


    הגיליון שאתם מחזיקים עתה ביד, הוא למעשה הגיליון הראשון של "רמת-גן עירי". העלון התורני החדש שמופנה אליכם, תושבי רמת-גן היקרים, ויספר בעז"ה על הפעילויות השונות בעיר, על חדשות הקהילות השונות ועל הנעשה בקרב הציבור שומר המצוות הרמת גני. לאחרונה מוניתי כיועץ לראש העיר מרישראל זינגר, לענייני דת ומסורת. בזמן הקצר שעבר כבר הספקנו ב"ה לפעול בכמה מישורים לטובת התושבים שומרי המצוות, והגיליון הנוכחי הוא יוזמה נוספת שמצטרפת לשלל היוזמות שעלו על שולחננו, לאחד בין הציבור שומריהמצוות הגר ברמת-גן.

    לא כולם יודעים את המספרים: כ-120 בתי כנסת, בתי מדרש ומקוואות קיימיםברמת-גן. ישנו מערך שלם של שיעורי תורה קבועים בכל מקצועות התורה, ובכל שעות היום והלילה, בבתי הכנסת השונים בעיר. ישנן הרצאות תורניות הנמסרות בקביעות, ופעילויות רבות המיועדות עבור התושב שומר המצוות: שבתות חזנות עם החזנים הידועים ביותר הצגות המותאמות לקהל הדתי, ערבי שירה,חזנות ופיוט, שאלפים רבים נוהרים אליהם מידי שנה בשנה.

    וגם את הנוער לא זונחים: בעירייה שמים דגש על קידום הנוער, ומסייעים בצורות שונות ליוזמות כמו שבתות בר מצוות מיוחדות או חוגים המיועדים לטווח גילאי הנוער. העירייה והעומד בראשה, מר ישראל זינגר, שמים לנגד עיניהם כל העת מטרה אחת: לעמוד לרשות כל אזרח ואזרח כל העת, ולהיות קשובים לצרכיו. מי שעוקב אחר הנעשה בעיר, רואה בשטח את ההגשמה של המטרה הזאת: אתההתפתחות העצומה של העיר רמת-גן,את הפעילויות הרבות הנערכות בה ואת המסירות של כל עובדי הציבור ועובדי העירייה למען התושבים.
    ברכת ה' עליכם.

 

  • מהנעשה והנשמע ברמת-גן

    בית הכנסת הגדול של רמת-גן

    בית הכנסת הגדול ברמת-גן היה עמוס פעילות בחודש החגים. במוצאי שבת שלפני ראש השנה, התקבצו למעלה מאלף איש ואישה לאמירת הסליחות הראשונות. בית הכנסת היה מלא עד אפס מקום. לפני התיבה עבר החזן הידוע מר ישראל רנד כשמלווה אותו המקהלה ״קולות מן השמיים״ בניצוחו של רפאל ביטון. כיבדו את המעמד ראש העיר ישראל זינגר, סגן ראש העיר אביהו בן משה, יועץ ראש העיר הרב צבי שינפלד, רבנים, חברי מועצת העיר ואישי ציבור. ראש העיר מר ישראל זינגר בירך את הקהל ברגש ובחום, בברכת שבת אחים גם יחד "מה טובו אהליך יעקב משכנתיך ישראל". סגן ראש העיר אביהו בן משה השמיע אף הוא דברי ברכה והערכה. התפילות הגיעו לשיאן ביום כיפור, כאשר לתפילת "כל נדרי" ולתפילת "נעילה", המונים הגיעו לבית הכנסת. המקום היה צר מלהכיל את כל הקהל הרב.

    מעמד מרגש במיוחד נרשם בסיום תפילת נעילה כאשר הקהל פרץ בשירת "התקווה". כל הפעילות התנהלה תחת שרביטו של הגבאי המוכשר זאב פריד, המקרין אושר שמחה ואצילות נפש על כל באי בית הכנסת ובהכוונתו של רב בית הכנסת הרה"ג בנימין קופרמן שליט"א.

    הקפות השניות
    אלפים מתושבי רמת-גן השתתפו במוצאי שמחת תורה בחגיגת ההקפות השניות המסורתית שנערכה בכיכר אורדע בעיר.עשרות ספרי תורה מכל בתי הכנסת בעיר הובאו להקפות שעמדו בסימן אחדות ישראל. את ההקפות השניות הובילו ראש העיר ישראל זינגר, רבה הראשי של רמת-גן הרביעקב אריאל, רבנים, חברי מועצת העיר ואישי ציבור.

    הרב יעקב אריאל דיבר באירוע על חשיבות האחדות בעם והתייחס בדבריו גם לעיר הבירה ירושלים, שיש כיום מי שמנסים לקעקע את הזיקה והחיבור של העם היהודי לבירתו.ראש העיר ישראל זינגר דיבר אף הוא על חשיבות האחדות בעם ואמר כי מסורת ההקפות השניות והחגיגות עם התורה מחזקתאת האחדות וקירוב הלבבות בעם. הרב צבי שיינפלד אמר כי הוא נרגש לראות את האלפים מתושבי רמת-גן שהגיעו לחגוג עם ספרי התורה וציין כי מדובר ב'"מעמד של קידוש השם".


 

  • "המטרה היא לחזק את היהדות והמסורת ברמת-גן"

    הרב צבי שיינפלד, רב קהילת"עץ החיים" ויועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת, בראיון מיוחד על תפקידו החדש ועל החשיבות שמייחסת העירייה לצרכי הדת. מאת: נפתלי בן חיים

    ש: כמה שנים אתה כבר מתגורר ברמת-גן?
    הרב שינפלד: אני גר ברמת-גן 24 שנים. כל השנים עסקתי בצרכי ציבור ובחינוך. כיום אני משמש כרב קהילת "עץ החיים" מאז פטירתו של הרב אושפזאי זצ"ל, ששימש בזמנו כרב הקהילה".
    ש: מה הקשר שלך ברמת הפרט עם תושבי רמת-גן?
    הרב שינפלד: במהלך השנים יצרתי קשרים עם כל החוגים הדתיים והמסורתיים בעיר. בית הכנסת שלנו "עץ החיים", כולם יודעים, מהווה מקום לכולם. בשני העשורים האחרונים אני מכהן כרב בית הכנסת ואני רואה
    עצמי כרב לכל החוגים והעדות ,שבת אחים יחד. בבית הכנסת
    נתקלתי במציאות כואבת של בני נוער שלא יודעים דבר על מסורת
    ויהדות, ילדים שלא מכירים כלל את סדר התפילה, מסורת או חגי ישראל. זה הזכיר לי את הסיפור על אותו שגריר ששהה באחת ממדינות אירופה בשנות ה 80- ונקרא לעליה לתורה. כששאלוהו :"בן? (כלומר שם אביו..) ענה: בן 48... מאז, אגב, מחייב משרד החוץ את עובדיו ללמוד יהדות. לאור זאת, החלטתי לחזק את המסורת בכל החוגים בעיר, שבה מעל 80 אחוז שומרי כשרות; להעריך את יום העצמאות מעבר לפטיש ומנגל ואת יום ירושלים, כחגים יהודיים שגם בהם מתפללים תפילת הלל ומודים לבורא עולם שזיכנו להגיע לכאן, להנחיל ערכים וידע יהודי. מכאן גם הגעתי לתפקידי כיועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת.
    ש: אתה זוכה לשיתוף פעולה מצד העיירה והעומד בראשה?
    זכיתי וזכינו שכל חברי מועצת העיר איתם אני בקשר, מכל הסיעות, כולם ללא יוצא מהכלל נותנים כתף ושמחים לשמוע את שיקול דעתי בנושאים דתיים וכול'. ישנן בעיות בבתי כנסת, בתוך הקהילות השונות ולעתים עם שכנים של בתי כנסת מסוימים, אבל את כולן אני ב"ה פותר, כמובן בגיבויו של כבוד ראש העיר. בהזדמנות זו אציין שלא נושא שיש בו מסורת יהודית, ראשהעיר מגלה עניין ובעת הצורך – גם מסייע ועוזר. אגב, ראש העיר שלנו מגיע מבית ציוני דתי, הוא בן למשפחת רבנים יוצאי רומניה".
    ש: מה למעשה כולל תפקידך כיועץ ראש העיר לענייני דת ומסורת?
    הרב שינפלד: תפקידי כיועץ ראש העיר, הוא להעביר מסרים של יהדות וציונות לכלל תושבי העיר, ובפרט בבתי הספר ובמוקדי חינוך ותרבות לצעירים ומבוגרים. לסיום אני רוצה להדגיש כי לכל המחלקות בעירייה יש לי ב"ה דלת פתוחה ואוזן קשבת, וכאמור, גיבוי מלא של כבוד ראש העיר. תפילתי היא שאשא ברכה והצלחה".

 

  • עשה לך רב
    שו"ת אקטואלי בענייני הלכה . הרב צבי שינפלד, רב קהילת "עץ חיים"


    ביום שלישי ז' בחשוון 8/11/2016 מתחילים לאמר בתפילת העמידה. “ותן טל ומטר לברכה". מבקשים על הגשמים. ולמעשה מתחילים כבר ביום שני בערב בתפילת ערבית אור ליום שלישי ז' במר חשוון.

    מדעו קבעו חכמים דווקא תאריך זה ז' בחשוון?
    היות ובזמן בית המקדש כולם עלו לרגל לירושלים. והיהודי שהתגורר במקום מרוחק ביותר מירושלים על גדות “נהר-פרת", ובמסע הקשה והכבד בתקופתם, ע"ג חמורים וכד', ארך כשבועיים ימים עד שהאחרון מעולי הרגל יגיע לביתו. כל זה כדי שלא חלילה יתעכבו בדרכים בשל גשמים ובוציות בדרך.

    בחוץ לארץ:
    הבקשה בז' בחשוון היא רק בארץ ישראל...בחוץ לארץ מברכים את ברכת “ותן טל ומטר לברכה"ב 5-או 6 בדצמבר. תלוי אם חודש פברואר 28 יום או 29 יום (אחת לארבע שנים פברואר 29 יום). בשנים עברו, התנהל דיון הלכתי. האם בארצות הנמצאות בחצי הכדור הדרומי בהם חודשי החורף יוני , יולי, אוגוסט. האם יש לאמר “ותן טל ומטר לברכה"בזמן החורף שלהם.? לאחר דיון מעמיק נקבעה ההלכהגם בארצות אלו, יש לאמר “ותן טל ומטר לברכה"באותה תקופה בה אומרים זאת בשאר הארצות!

    לקח מאלף וחינוכי:
    העובדה שבארץ ישראל מתחילים לבקש על הגשמים רק בז' בחשוון (ולא מיד לאחר חג הסוכות) שבועיים לאחר החג. מלמדת אותנו לקח מאלף. ו"מוסד השכל לחיים" למרות שמדובר רק ביהודים בודדים שהתגוררו בקצה הארץ, כל עם ישראל חיכה והמתין, ולא התפלל לגשמים, עד שאחרון שב הביתה בשלום, וללא עיכובים! מכאן ניתן ללמוד רבות על חשיבות והדאגה ההדדית זה לזה.